פיטורים מעבודה

פיטורים מעבודה

האם לספר לילדים בני שמונה ושש וחצי על פיטורי מהעבודה ??? אני בהליכי גירושים, כבר שמונה חודשים לא גר בבית, והילדים נמצאים אצלי פעמיים בשבוע וכל שבת שניה. גם ככה קשה להם ולא בטוח שכדאי להכביד עליהם, מצד שני לא רוצה לשקר להם והם בטח ידעו מתישהו, אני אהיה בלי רכב וכו´. אם כן איך לספר ? ומה ?
 

גרא.

New member
עקרונית,יש יש חשיבות רבה לתדע

ולספר לילדים את האמת,בעיקר משום שהם עשויים לשמוע אותה ממקור אחר,אם זו גרושתך העתידה,או ילדים בגן,בשכונה.אבל בחור רגיל, יש במקומותינו גם מה שנקרא "שקר לבן", דהיינו לספר חצאי אמיתות,בגלל נסיבות המצדיקות את שלא לומר לפי שעה את כל האמת.גם משום שהילדים,בניך עדיין אינם מסוגלים להבין את המשמעות של פיטורך מהעבודה,ושניהם,אולי הצעיר יותר,עלולים לקבל על עצמם אחריות,ורגשי אשמה בשל כך.יתר על כן,מזה שמונה חודשים אינך בבית,וילדיך,כבר חשים איום של ממש על בטחונם הכלכלי,ויש בהם,ולהם מן הסתם חוסר וודאות מצמרר אולי לקראת העתיד..לומר להם עכשיו שפוטרת, עלול להכביד עליהם עוד יותר, ולגרום לשניהם מתח וחרדה מיותרים.מה גם שקיימת אפשרות מעשית, שתמצא עבודה תוך זמן סביר..ואם כך,תספר להם שמצאת עבודה?..ואם שוב תפוטר? מה שעלול לקרות,שוב תסביר להם?? מעבר לכך,עלולה גם להיווצר בעייה עם האקס שלך.איני יודע מהם היחסים ביניכם..אבל מה ימנע ממנה לומר לילדיך,שאתה עזבת את העבודה,בכדי לא לשלם לה,להם מזונות?? אכן הדילמה קשה לך,וכל בחירה אינה קלה..בדרך כלל במצב כזה,דוחים לזמן מה את ההתמודדות עם האמת..גם מתוך תקווה לשינוי חיובי,ואז לא יהיה צורך לספר על כך,וגם בכדי לתת לשני הילדים מעט לגדול באווירה של הגירושין אבל לא עם יותר מדי בעיות שעליהן להתמודד איתן..כמה כוח אתה חושב יש לילדים הללו?? לפי שעה,הצעתי,שמור את התסכולים אצלך,ונסה כמה זמן שאתה יכול להתנהג כאילו "העסקים כרגיל"..יתכן שיהיה שינוי לטובה,יתכן שלא..שאלת העיתו המתאים תתעורר כשלא יהיה מנוס מגילוי האמת..ואז יהיה עליך לומר אותה,בדיוק כפי שהיא,ללא כחל וסרק..מאד מקווה בשבילך שהענינים יסתדרו.
 
מנסה להקשות קצת

אני בעוד שבועיים מסיים לעבוד, הסימן הבולט והמיידי יהיה החזרת הרכב שאותו הם ירגישו במיידי. אני מאוד לא טוב ב- "שקרים לבנים" ואני די שקוף מה גם שזה מעט משפיע עלי באופן אישי המצב הזה. היחסים עם האקסת סבירים, ובכל מקרה בשלב הנוכחי אני מתכוון כן להמשיך לשלם מזונות מכספי הפיצויים והאבטלה שתגיע לי. לכן השיקול היה לספר בצורה כזו שיפגע כמה שפחות, ואם כל הרצון להיות אופטימי, סביר יותר להניח שלא אמצא עבודה תוך זמן קצר עבודה.
 

גרא.

New member
ההחלטה אם לספר,אם להמתין מעט,

היא שלך..תמיד במצבים כאלה,של שתי ברירות,שכל אחת מהן נראית פחות טובה מהשנייה,מה שאת יכול לעשות זה ניתוח שכלתני של המצב.כאשר אתה יכול להשתמש בשני החלופות (לספר/להמתין),במודל הכלכלי של "רווחים ומחירים:.כלומר מהם הרווחים בכך שלא תספר עכשיו לילדיך,ומהו המחיר הנפשי,אולי אחר שהם עלולים לשלם,באם יוודע להם המידע הזה במלואו.במקביל,נסה להעריך,מהם הרווחים מכך שתספר להם עכשיו את מלוא האמת,ומהו המחיר הנפשי שהם ישלמו, כתוצאה מגילוי האמת..את ההחלטה מה לעשות ומתי, אף אחד לא יקבל בשבילך.. והיה ותחליט לספר להם את האמת,הדך הטובה אינה דווקא לספר להם שפוטרת,בגלל המשבר בהייטק (?),אלא להשתמש בגישה המכונה ספרוטרפיה (טפול בספרות).חפש יתכן ותמצא ספור מתאים על ארוע דומה,או כמעט דומה.אם לא, נסה לכתוב.העיקרון הוא שהספור יספר על איזה שהוא ילד באיזה שהוא מקום,שאביו נקלע לקשיים כלכליים מסויימים,אחרי שפיטרו אותו.יותר קל לילדים לשמוע ספור שהוא כביכול נייטראלי.יותר קל להם לשוחח על הספור,אולי להביע רגשות של הזדהות,עם ילדו הקטן של הגיבור שפוטר..אפשר להוסיף גם שאותו אב היה נניח,אלמן..תוכל למצוא הסבר,ויתכן גם ספור מתאים,בכתביו של פרופ´ אדיר כהן.או אצל דבורה קובובי.
 
למעלה