פיוז קצר!

פיוז קצר!

לא מצאתי כותרת אחרת שתגדיר את המצב של יובל. הוא בן שנתיים בעוד שבועיים, שמנו לב שלאחרונה (וקשה לי להתחייב מבחינת זמן) הוא מתעצבן מהר מאוד על כל דבר שאוסרים עליו. העניין הוא שהתפרצות העצבים הזו מלווה מעבר לבכי, גם בנשיכות והטחות ראש בנו! הוא מתחיל במין "קריז" כזה שבו הוא מאמץ את כל הגוף, כאילו אוסף את כל הכעס ואז ניגש אלינו ונושך ומטיח ראש, זה מאוד לא נעים וכואב, אני מסבירה לו שאני מבינה שהוא כועס, אבל הוא לא צריך לנשוך כי אנחנו לא נושכים! לצערי יש מצבים שאנחנו נאלצים לאסור עליו דברים, אני משתדלת להמנע מאיסורים כמה שאפשר, אבל יש מצבים שהוא מסכן את עצמו. הוא איתי בבית, כך שהוא לא ראה נשיכות בגן או משהו (מה שמביא אותי לתיאוריה שלא משנה אם הילד רואה את זה או לא, זה כנראה משהו שעובר על כל ילד באשר הוא, מן שלב אוראלי מוזר שכזה). אני צריכה לציין שעברנו דירה בשבוע האחרון, במקביל יובל היה חולה מאוד מאוד והוא בהחלט עצבני יותר בשבוע האחרון... מה עושים עם הנשיכות והטחות הראש האלו? מה עושים עם הפיוז הקצר שלו?
 

לאה_מ

New member
אני חושבת שאת בכיוון הנכון.

באמת מתסכל וקשה להתמודד עם איסורים (לא רק ליובל, גם לנו), ואני מניחה שגם מעבר הדירה, ויחד איתו שינוי בכל המוכר והידוע, תורם לקושי, ויחד איתו המחלה... אוף, כמה הרבה דברים לילד קטן אחד להתמודד איתם... אני מבינה שאת משתדלת להמנע מאיסורים. אני מניחה שעכשיו, כשעברתם דירה, תוכלו לארגן את הדירה כך שבאמת תדרוש מכם מינימום איסורים (בדיוק בסוף השבוע הזה היינו אצל הורי, וראיתי כמה הבית שלנו שונה משלהם - בפעם הראשונה שמעתי את עצמי אומרת לאורי "לא" כל כמה דקות, עד שבסוף הבנתי שכדאי שפשוט לא אהיה איתו בבית...
). אני חושבת שאת צודקת לגבי הנשיכות כחלק משלב אוראלי, מה שכמובן לא הופך אותן לנעימות יותר
. ומסכימה איתך גם לגבי הצורך באמפתיה והכלה של הכעס והתסכול שלו. הרעיון היחיד שיש לי לתת לך הוא לנסות לשנות אווירה כשזה קורה. אני מניחה שזה לא קורה לעתים קרובות מדי, כך שלא תצטרכי לבלות כל רגע בנסיונות להמציא פתרונות יצירתיים לשינוי אווירה, אבל הרבה פעמים אפילו כמה דקות מחוץ לבית, למשל, או בפעילות בעלת אופי מאד שונה, מצליחות "להוציא" את הילד (וגם אותי) מהכעס והתסכול, ולהחזיר את מצב הרוח החיובי.
 

odeia

New member
עדי, צריך לראות אם הכעס של הילד

קשורות למעבר או לא. אם כן, אפשר להקל עליו עם טיפול בפרחי באך, דבר שמאוד מומלץ, לעזור לו ולכם. אם לא, אז הילד ייצטרך ללמוד מה כן מותר ומה לא. אצלנו היתה תקופה שהילדה היתה ממש מכסחת אותי במכות (ויש לה כוח רב מהרגיל) על כל כעס שלה. אין מה לעשות, מבהירים שוב ושוב שאסור, שמים בחדר להרגע, מוצאים הסחות דעת ועוד, עד שהוא יילמד: ככה לא מתנהגים אצלנו.
 

לאה_מ

New member
אני לא ממש מסכימה...../images/Emo4.gif

או שנקל עליו בעזרת טיפול בפרחי באך או שהוא יצטרך ללמוד מה מותר ומה אסור אצלנו? אולי הכעס שלו לא קשור למעבר, אבל זה לא הופך אותו לבלתי לגיטימי. אם הוא קשור למעבר נעזור לו, ואם לא - שיתאים את עצמו למערכת החוקים שלנו? למה לא לעזור לו בכל מקרה? למה לא כל כעס הוא לגיטימי? למה לצאת מנקודת הנחה שמערכת הכללים שלפיה חיינו עד כה היא המערכת האופטימלית? אולי יש אפשרויות נוספות, שפשוט לא חשבנו עליהן, שיכולות להתאים גם לנו וגם לילד, ובכך למנוע כעסים והתפרצויות?! סתם נקודות למחשבה...
 

odeia

New member
לאה, אולי לא הבהרתי את עצמי מספיק

את בהחלט צודקת, כל כעס הוא לגיטימי, כי כעס לא בא משום מקום. התכוונתי ספציפית למעבר שפרחי באך יכולים בהחלט לפתור מהר. כל כעס צריך לאבחן ולעזור לו להתגבר עליו ולנסות למצוא את הגורם ולהעלימו, במקביל צריך גם לשים גבולות מסויימים, כל אחד לפי הסיטואציה ודרכי החינוך הנהוגים באותו בית. תמיד בעד לעזור, לילד ולהורה.
 

vered4

New member
איך השפה שלו?

אולי בנוסף לכל הדברים האחרים, הוא הגיע לגיל שהוא מרגיש שקשה לו להסביר את עצמו? וזה ממש מתסכל. אצלינו (בן שנה ו-10 חודשים), אני רואה שמפריע לו לפעמים שאנחנו לא מבינים מה הוא רוצה.
 
למעלה