פטרון ביש גדא

פטרון ביש גדא

סיפור קטן. פעם היה איש רצה להיות אמן. לא רצה להיות אמן גדול, כי האמין שגם לבינוניים יש זכות למקום. למזלו המר, הוא היה איש נוח מאד להתרשם, וכל מה שמוריו לימדוהו, הפנים. הוא שקד על התבוננות, חקר את עבודותיהם של המאסטרים, עד שירד לעומק סודותיהם, וניסה לא לחקות, אלא מה שמצא חן בעיניו. יום אחד, נקרתה על דרכו תערוכה מיסתורית. הוא עבר על פני המוצגים בדעה מוסחת. היתה זו תערוכה של אומנות מצרית קדומה. הוא, חזר לאורך המוצגים, אך לבסוף עזב את המסדרון בו היו המימצאים. מאותו רגע ואילך השתנה עולמו לבלי הכר. היה זה כאילו משהו באותה תערוכה בחר בו להיות פטרונם של כל האומנויות. כבר לא יכול היה לצייר בנחת, וגם לא להינות מסתם אומנות. הוא החל לראות את הצד הנורא שבכל דבר. את התחרות בין האמנים, והשאיפה לפירסום. לפתע הבין שכל מאמציו היו לשווא, ושקללה עתיקה רובצת עליו. הוא החליט שמאותו יום ואילך, לא יוסיף עוד לחקור אומנות. ושיתיחס לכל יצירה כבעלת ערך שווה. הוא הגיע למסקנה שכל עוד יהיו בתים וקירות תמשיך היצירתיות להיות נוכחת. יותר מכל הוא החל לאהוב אמנות סביבתית. והבין לבסוף, כי הלימודים הם רק שלב בדרכו של אדם, גם אם אינו אמן.
 
שלום לך וברוך הבא! ../images/Emo13.gif

קודם כל החיבור שלך נגע לליבי, ורציתי להגיד לך שהמסקנה נכונה, בכל דבריש אומנות, בכל מקום יש אומנות. בקשר ללבטיך, לכל העוסקים באומנות יש רגעי משבר, רגעי תהיה וקונפליקט, זו דרך החתחתים של ההתפתחות האישית וכמו כל דבר - עוברים את זה. אשמח לדון איתך על אומנות סביבתית, ואפילו אתן לך משימה: למצוא לנו לינקים לאתרים טובים בתחום (הרי אני לא יודעת לקבל לא - אז קדימה לעבודה
) ולסיום המלצה: נראה שאתה מאוד מוכשר בכתיבה, יש בתפוז פורום מצוין של כתיבה יוצרת, אני חושבת שאתה יכול להיות נכס יקר. בהצלחה ונשיקה. אפרת
 
למעלה