פחם בלב תל אביב.

[דופק על דלתי מרום]

פחם בלב תל אביב.

תשע שנים וחצי מאז ההסתלקות הלא מוסברת והלא ברורה (יש מי שיגיד שכן) ואחרי 15 שנים מאז הגיח האלבום הנדיר "רישומי פחם", אתמול בערב תל אביב מוזר - כי ככה זה מרגיש לי כשיש מלחמה בדרום, בהצטופפות שלא דמיינתי, התרחש המופע "הואיך וזה לא יועיל" - והיה פשוט גדול. נכון שעמדנו וזה לא היה בתכנון, וגם חייבים ל"הגביר" את מערכת הסאונד ב"אוזן בר" (שזה אגב מקום הופעות בתוף האוזן השלישית) אבל הביצועים המושקעים, השירים הלא פשוטים, הנאמנות למקור והאבה הגדולה למאיר שהייתה שם אתמול - חוויה. תרצה גם סיפרה בסוף ששלום בלשון המעטה לא התלהב להפיק את הדיסק, אז תוך כדי שמאיר כתב את זרעי קיץ - שיהיה יותר רך ונעים באוזן, הוא הספיק להקליט בכמה ימים בודדים את התקליט "רישומי פחם", היה מאושר ממנו, הדיסק שהוא הכי אהב - היא מספרת. הוא ביקש בלי סינגלים לרדיו, בלי פוסטרים, בלי חברת הפצה, בלי קידום מכירות - כלום. "מפה לאוזן" - ככה זה עובד הכי טוב - מה אני אגיד לכם. צדק. היה ערב איכותי. תודה קטנה ממני לכל אלו שהרימו את הערב הזה. תודה ענקית למאיר. מזל שהספקת לשחרר את האוצר המפוחם הזה. שבת חלום לכל ובעיקר לאלו ששוכבים עכשיו בבוץ - אחים שלנו. ניר. נ.ב: בתוך כל ההמון הספקתי להחליף מילה עם אהוד אריאל, ובתאריך ה 25 לינואר הוא מפיע בתל אביב. הוא גם אמר לי איך קוראים למקום - אבל זה לא נתפס אצלי בחוטי הזיכרון. אז תרשמו לעצמכם.

 

[תאיר המחורר]

אין ספק שזה האלבום האהוב עלי,

לפחות מתוך אלה שהספקתי להכיר (הרב). כבר ברגע ששמעתי את שמו הוא האלבום שהכי סקרן אותי. אחרי ששמעתי את הדרשה שלו לפני השיר "סאוחתו אפעס" אצל יאיר לפיד (ראיתי את הסרטון ביוטיוב) הבנתי מיד שזה האלבום שהכי מתאים לי... איך מאיר אמר, אולי במלים קצת שונות - "אם מישהו רוצה לעשות לעצמו טוב - שלא יקנה אותו".

 

[דקל נור]

אלבום נדיר לדעתי

ואכן בכמה שיחות שהיו לי עם מאיר ע"ה הוא נהג לומר "זה לא דיסק של אפטר נון שחוזרים מהעבודה ומקשיבים " אני לא הסכמתי איתו כי אני הלכתי על הפוך על הפוך שלו וחיזוק לכך אני מקבל מהשיר דמוקראסי מהבית הלפני אחרון "ענה אפשר לסדר לך שתתעורר איש צעיר אך זה בכלל לא מומלץ להיחפז ולהחליף חלום.........." ומיד לאחריו שיר התעסוקה שמוכיח שכבר עשו הכל בנחת ובשלווה. בכל מקרה אני מאזין לדיסק הרבה ובכל פעם יוצא ממנו מחוזק יותר !!

 

[דופק על דלתי מרום]

הכי נדיר שיש - נבואי לדעתי.

קשה יהיה לשכנע אותי אחרת. כל פעם שאני שומע את האלבום הזה, אני נפעם ומתרגש. דיסק שכולו נבואה אחת גדולה. "אין ממה להחזיר, אין עם מי להזדיר ואין למי להזביר..."

 

[דרבן שקולע בזמן]

אלבום טוב, אך יחד עם זאת לא לשמיעה רגילה

אני מעדיף את שירי חג ומועד ונופל וגלוי עיניים ירוקות לשמיעה ברקע.. את רישומי פחם צריך יותר לעכל, הטונים בו שונים מהדיסקים האחרים של מאיר אריאל. למרות זאת, את רוב השירים בו אני אוהב, שיר המקצוע זה אחלה שיר למשל

 

[יושב חומה]

דיסק מאוד מענין

אע"פ שמבחינת טקסט קצת אהבתי יותר את שירי חג ומועד ונופל [להלן שחמ"ן], אבל מבחינת ביצוע רישומי פחם לוקח ובגדול. משום מה אני ממש לא אוהב את רב הביצועים בשחמ"ן, משום שהם כמעט חסרי רגש. למשל, טרמינל לומינלט, או ד"ר התחכמות. קהה לחלוטין. ברישומי פחם הוא מכניס הרבה רגש לשירים, ואני מאוד אוהב את זה. דמוקראסי שיר שלוקח זמן לאהוב, שיר קשה ביותר. ס'אוחתו אעפעס לעמת זאת, נגע בלבי מיד. גם בס בבלון, וגם שיר התעסוקה. שיר המקצוע לקח לי קצת יותר זמן לאהוב, והרבה יותר את זנב הלטאה. זנב הלטאה קוצני במיוחד. אבל בסה"כ האלבום מדהים לחלוטין. ומבחינת שם, ירוקות לדעתי זה שם יותר מושך ויותר טוב. במיוחד התרגום לאנגלית בתור "Yellow Blue".

 

[נרקומן ציבור]

היה ערב נפלא

אני חושב שהאלבום הזה, יהיה בסופו של דבר זה שיחזיק הכי הרבה שנים בתודעה התרבותית בארץ, כמאמר הקלישאה על מחתרת הקטיפה "מעטים שמעו אותם, אבל כל מי ששמע הקים להקה". ואני חושב שמה שמדגים את זה יותר מכל היא היכולת לגשת לשירים האלה כמו שניגשו המבצעים ביום חמישי, עם יראה, עם דפי מילים אבל מתוך הבנה גמורה שאם הם לא יכניסו מהם ומאהבתם האישית למוזיקה לתוך הביצועים של זה, אז שומדבר פה לא יעבוד. ובכל מקרה, הייתי רוצה להקדיש המלצה לאחד מהמבצעים - יוסי בבליקי, כותב שירים וזמר מופלא. אני לא רוצה לעשות השוואות, (כי אין למה), אבל מי שאוהב עברית ומעריך אותה כשפה ששירים ראוי להם שיכתבו בה, מומלץ לו שיאזין (חפשו את השירים "יש לך מקום" ו-"כמו שבוי").