פחחח...

[nutmeg]

פחחח...

הגיע במייל: להלן משחק 'הישרדות' חדש שהומצא לאחרונה: שלושה גברים נשואים ימוקמו על אי בודד, למשך שישה שבועות. לשלושתם ביחד תהיה מכונית אחת ולכל אחד מהם שלושה ילדים. לכל ילד יש שני חוגי ספורט בשבוע, וכל אחד מהם בחוג נגינה או מחול או ב'צופים' פעמיים בשבוע. כל גבר אחראי לשלושת ילדיו, לשמירת נקיון הבקתה, להכנת שיעורי הבית של הילדים ותיקונם, לכביסה, ! לבישול! ולפרוייקטים לביה'ס. לכל שלושת הגברים יש מכשיר טלויזיה אחד. אין שלט-רחוק. הגברים חייבים לגלח את רגליהם כל שלושה ימים, להסתרק כל יום ולהתאפר, אולם עליהם לבצע מטלות אלה תוך כדי נהיגה או הכנת הסנדוויצ'ים לביה'ס. כל גבר חייב ללכת פעם בשבוע לישיבת ועד הורים של אחת הכיתות ו/או ליום הורים. באחריותם לנקות מיידית הקאות והרטבות של הילדים בשלוש לפנות בוקר, לבנות מחנה אינדיאני מ-4 קיסמי שיניים ולדאוג שכל ילד בגילאי 4-6 יאכל מנת תרד או אפונה. בכל שבוע הילדים מצביעים על האבא שייזרק מהאי. ובשלב האחרון,,,,,,,,,,,,,,, הגבר שישרוד אחרון יוכל לזכות רק אם יהיה לו כוח לקיים יחסים אינטימיים עם בת-זוגו בכל פעם שיידרש בהתראה של שלוש דקות. הגבר הזוכה יוכל לשחק את המשחק בפעם השנייה והשלישית וכן הלאה, למשך 81-52 שנה כשלבסוף יעוטר בתואר הנכסף: 'אמא'

 

[כל שנה בדצמבר]

../images/Emo45.gif

 

[pf26]

כן, גם אלי הוא הגיע ואני מיד העברתי אותו הלאה

שלחתי אותו ל"אשת רופא", "אשת מהנדס" ועוד "אשת..." למיניהן. הן מצידן העבירו לבני הזוג שלהם, שלא תמיד הגיבו בחיוך. ואני? הבנזוג שלי כ"כ עסוק שאין לו זמן לקרא מיילים, אבל נדמה לי שגם הוא היה משאיר את חוש ההומור שלו בצד, אם היה מגיע לזה.

 

[פלגיה]

רק אותי הדברים האלה לא מצחיקים?

רק אני מאוד מעריכה את האיש שלי, ולא חושבת שאני נעלית עליו בשום צורה שהיא?

 

[pf26]

זה מצחיק בעיקר בגלל הטוויסט בסוף

בן זוגי מוערך מאד על ידי ואין שום אפשרות להשוואה בין הדברים שהוא עושה במהלך היום לבין מה שאני עושה. ובכל זאת - בשישי לפני שבועיים הוא נאלץ לטפל בילדינו - המשותפים - במשך אחה"צ שלם (בין אחת לשש): להסיע חיילת לתחנת הרכבת (צריכה לחזור לבסיס), לקחת ילד לשיעור שחיה, להמתין שעה ולהחזיר אותו הביתה, לקחת את אותו ילד + חבר למסיבת יומולדת במרחק 3 דקות נסיעה ואח"כ להחזיר הביתה. במקביל הוא התבקש להדליק את התנור (האוכל המתין בתוכו), להסיר את הכיסוי אחרי שעה ולכבות אחרי עוד שעה. את יכולה לנחש כמה הודעות sms קיבלתי במהלך אותו אחה"צ? יש המון דברים שאישי עושה ואני לא יודעת/יכולה לעשות וגם לא רוצה בכך. העניין הוא שהגבר הממוצע מקבל אינסוף מחמאות על תיפקודו היומיומי ואילו האישה "נו, טוב, מה היא כבר עושה?"

 

[אמא של דפנה]

אז זהו שגם אצלנו זה היה פעם עובר חלק

אבל אחרי שהוא היה איתי בבית וראה דברים שלא האמין, המחמאות זורמות על כל פיפס שאני עושה באקסטרא. אפילו קבלתי מחמאות על מסיבת השינה האחרונה ואני עדיין בהלם ממה שנאמר בה.

 

[פלגיה]

אז זהו

שהכל הוא עניין של מיומנות והתרגלות. אני עושה את זה יותר זמן, ולכן גם יותר מיומנת. אחרי יולי-אוגוסט שהוא עם הילדים ואני מתפננת בעבודה, הוא עושה את הדבר לא פחות טוב ממני, ומכיר את הילדים ואת "הכפתורים" שלהם לא פחות טוב ממני.

 

[nutmeg]

זה לא עניין של "נעלית"

אלא פשוט דרך שונה להתמודד עם עניינים. יש התמודדות סטייל "אבא" ויש התמודדות סטייל "אמא" - זה הכל

 

[כל שנה בדצמבר]

תראי, זה לא מצחיק בקטע הזה

וזה גם מנציח אותנו האימהות כאלו שתמיד מארגנות הכל בבית, זה מעלה חיוך באופן שמתוארת תוכנית כזו. לפחות מזה אני חייכתי

 

[הילהל]

אני נעלית עליו, הוא נעלה עלי

בחודשים האחרונים אני והאיש מאוד צמודים ועושה רושם שזה הולך להמשך (עוד כמה ימים נראה שהעניין סגור ואני אפרט) הצמידות הזו שעות על גבי שעות מחדדת לי נקודה שתמיד האמנתי בה: ישנם דברים שאני ושה כ"כ הרבה יותר טוב ממנו! ישנם דברים שהוא עודה כ"כ הרבה יותר טוב ממני! ובשורה התחתונה: אנחנו אנשים שווי ערך, גם אם שוני יכולת וכן, זה מצחיק אותי כמו שמצחיק אותנו לחשוב מה היה קורה אילו הוא היה מנסה לעבוד כמזכירה. ניחוש שלנו: אחרי חצי שעה של סחרחורת מהטלפונים/מיילים/פקסים/בקשות בע"פ הוא יחתוך את כל החוטים עם המזמרה ויברח. דרך אגב, זה גם מאוד משעשע לדמיין אותי מתמודדת עם המטלות שהוא מבצע בקלילות.