פחות טלויזיה.

[החתולה השחורה]

פחות טלויזיה.

זמן רב לפני שנולדו ילדיי, שקלתי לנתק את הטלויזיה, בגלל ששמעתי כמה היא ממכרת ילדים. החלטתי שלא לנתק, הן בגלל שאני מאוד אוהבת טלויזיה, והן בגלל שישנם דברים יפים ומועילים, שכן הייתי רוצה שיראו. רציתי לספר כאן על שלושה רעיונות שבהם אני משתמשת על מנת להקטין את משך הזמן שבו ילדי צופים בטלויזיה: 1. כאשר הם מאבדים ענין ועסוקים בדבר אחר, אני מקפידה לכבות את הטלויזיה (בעצמי, בשקט, בלי לקרוא לבקש מהם לעשות זאת, כדי לא לעורר התנגדות). כמובן שאם הם רוצים, הם יכולים להדליק אותה שוב, אבל עד שזה קורה, כבר "הרווחתי" שעה-שעתיים, ולפעמים היא נשארת כבויה עד סוף היום. 2. אם הם מתחילים לצפות בתוכנית שהייתי מעדיפה שלא יצפו בה, אני מציעה לצפות יחד איתי בתוכנית שהקלטתי מראש- בד"כ תוכנית טבע מערוץ 8, עם קריינות שלי, גם אם התוכנית בעברית. עד היום לא נרשם סרוב להצעה זו. 3. אחד מכללי הבית הוא שכאשר יש אורחים (כמובן אורחים שיש להם קשר עם הילדים), לא מדליקים טלויזיה. ולסיום, ניתקתי את ערוץ הילדים (6), זאת לא על מנת להקטין את משך הצפיה, אלא כי התכנים בערוץ זה ממש לא לטעמי. אולי כשתבוא הדרישה מצידם, אחבר ערוץ זה. אני עדיין מתלבטת.

 

[שירה של נועם]

ואגב טלוויזיה - היום ערכתי ניסוי על

נועם (שנתיים וחצי). החלקתי למכשיר הווידאו את הקלטת "בארכה" (אין לי מושג איך קוראים לה בארץ, השם באנגלית הוא BARAKA). זאת ממש לא קלטת המיועדת לילדים. אין בה טקסט בכלל, אלא צילומים מרהיבים של נוף, אנשים, תרבויות, טקסים ותפילות (לרוב של תרבויות אפריקה והמזרח הרחוק). מה אומר לכם - זאת היתה חוויה מרטיטה בעיני: הילד ישב ופירשן באופן יצירתי להפליא כל מיני דברים זרים ומוזרים שראו עיניו ("דגים עם להבה" הוא כינה את הנרות שמשיטים במי הגנגס הקדוש בהודו), שאל בסקרנות את שאלות הלמה המסורתיות שלו (למה יש כוכבים? למה יורד הגשם?), למד (בעידודי) מילים ומונחים חדשים ("מפל מים", "ירח מלא"). בקיצור: כל הכבוד לי על ההברקה... למה שאטחן לו את המוח עם כל הדיגדיגדוגים והטלטאביזים למיניהם, כשאפשר להפיק כל כך הרבה מקלטות למבוגרים? אני ממליצה בכל פה על הקלטת הנפלאה והמקסימה הזאת.

 

[החתולה השחורה]

היכן ניתן להשיג אותה?

 

[שירה של נועם]

אין לי מושג איפה קונים בארץ

אנחנו קיבלנו אותה מחבר ספרדי שקנה אותה בברצלונה. כאמור, אין בה טקסט, אז זה לא משנה איפה קונים. השם על העטיפה הוא BARAKA. שמעתי ממישהי שהיא ראתה את זה גם בארץ.

 

[נעה גל]

זו בהחלט קלטת מדהימה

אנחנו לא מצאנו לקניה בארץ (אולי בתקופה שזה הציג בקולנוע לפני בערך 12 שנה), אבל, בסיפריות הווידאו הגדולות יש לפעמים עותק אחד (אל תבהלו אם הבחור/ה בווידאו יסתכל עליכם בתמהון ויניד את הראש מצד לצד). זה מה שמצאתי באמזון (אני מקוה שהקישור יעבוד). בכל מקרה, הם מציעים שם בחבילה אחת את ברקה ומיקרוקוסמוס - עוד סרט נהדר.

 

[עירית ל]

זה הוקרן בבתי הקולנוע

כך שאולי בספריות וידאו ניתן לקנות.

 

[מרב.]

הסרט מדהים- ראיתי אותו בקולנוע

ואם תצליחי להשיג את הסרט המקורי האמיתי- הרווחת, כי "ברכה" הוא חיקוי של סרט נפלא ומופלא ששמו "הנבואה" (KOYANISTI בתעתיק- זה בערך השם בלעז של הסרט). המוזיקה בסרט הזה הינה של פיליפ גלאס והיא מרהיבה לא פחות מהתמונות הדוממות עוצרות הנשימה.

 

[ריניני]

Koyaanisqatsi

ויש בכלל שלושה כאלו, שנגמרים ב-qatsi (הנה, כאן). ואת כל הסרטים בטוח אפשר להשיג או להזמין דרך האוזן השלישית (אבל לא חייבים..) >ריניני קצת לא סובלת סרטים כאלו. יותר מדי שנות-השמונים<

 

[limori]

אתן יכולות לספר עוד קצת על הקלטת

בבקשה!!!

 

[חנה גונן]

יש לי את בראכה בוידאו..

ובאמת מזמן לא צפיתי בא אולי צריך קצת לאורר את הקלטת

. מה שהכי יפה בסרט לדעתי זה התיאור של הדברים בלי הסברים אלא רק בהסתמך על חושיו של הצופה ופרשנותו את הקטעים השונים. שלכם חנה גונן

 

[ריניני]

כל מיני אימאג'ים

של הרים ובתים גבוהים מתמוטטים ואנשים מתפללים וכאלו דברים. הרוב במאסות, לא מקרוב, כללי ולא פרטי. הפוקוס הוא על אסתטיקה של האימאג' ולא על תוכן, רגש או מהות. מין 'בייבי מוצרט' לגדולים

 

[נעה גל]

הדגש הוא על המערכתיות של דברים

זו הסיבה שהכל שם במאסות, ואם את שואלת אותי - זה גם התוכן: לראות את הכל כמערכת אחת. הכל קשור להכל.