פחד

פחד

אני פוחדת.. והגוש הזה יושב באמצע הבטן, לא מניח. שחור, מבעבע, מכביד רגליים.. הכל מתפקד פיקס מהמסיכה החוצה. אני תומכת, מקשיבה, הצחוק מתגלגל.. והוא שם. הפחד.. בשבוע הבא אני עומדת להתמודד עם השד הכי גדול שלי. אני הולכת לעמוד לו מול הפרצוף, ולצרוח עליו, לנשוך, לבעוט בו, להוציא לו שערה שערה עם פינצטה..ולשלוח אותו הביתה לאבא שלו. הוא לא רצוי אצלי יותר. לא רוצה! מספיק התפרקדן אצלי בנשמה 20 שנה. עכשיו - קישתא! אבל זה שם. עוד רחוק. אני רגע לפני הנשימה העמוקה הזו.. שניה לפני ניתוק הרגליים מהמקפצה.. בדיוק בנקודה שבה תמיד.. אבל תמיד נסוגתי לאחור אל תוך החמימות המסממת/מנוונת של הבריחה. של ההכחשה. נמאס לייייייייייי לנשום עמוק לספור עד עשר מותר לעצום עיניים ולקפוץ! האימאימא של הבנג´י! ועכשיו רק נשאר לי להתבשל במיץ של הפחד הזה.. עד ש.. וההגיון חודר פנימה, מפרק את הגוש הזה לגורמים. מחפש מה מרכיב את פחד, מסנן את החלק המיותר, מתמצת אותו לבסיס.. לאטומים שמרכיבים אותו. עכשיו אני צפה בתוך ים של אטומים קטנים, כל אחד מהם צוחק לי צחוק מרושע ישר לאמצע עמוד השדרה, מסמר לי עור.. "נו - קדימה. נצחי אותי! נראה אותך!" עוד כמה ימים.. עוד כמה ימים..
 

אש לי

New member
אני עומדת להחליף את רסיסים של אושר

אבל.....מתנצלת ממי לא הבנתי מי מה למה? מה הפחד? מהפחד? יאללה קטן עלייך יהיה אשר יהיה. מקווה להבין בהמשך בהצלחה
 
זה לא באמת משנה, יקירתי

לא משנה המי המה או הלמה. זו סיטואציה שכל אחד מאיתנו יכול להיקלע אליה. פחד מפני התמודדות עם איזשהו שד פנימי. הפחד מפני שינוי הפחד מפני הזדעזעות הבסיס עליו בנינו עצמינו במשך שנים.. וגילינו שהבסיס הזה מקולקל משהו.. סיבת הפחד האישי שלי לא רלוונטית כאן. זו ההתמודדות איתו. מה עושים איתו??? איך ממיסים אותו כדי להתמודד הלאה..
 

אש לי

New member
מישהי אמרה לי היום משהו נחמד!

אלוהים לא ייתן לך להתמודד עם משהו שלא תעמדי בו וואלה לרגע אהבתי חייכתי...וואלה חשבתי לי הנה אני מתמודדת לי עם כל הפחדים שהיו לי בלהיות לבד הלא נודע הזה.....ולרגע...שיט! ואני לטומי חשבתי שאני חזקה? פחחחחח לכי לקראת הפחד הוא ייעלם אם תברחי ממנו הוא יירדוף אותך! בהצלחה אישה.
 
פסיפלורה יקירתי

לא מגמד את השד השחור שאת עומדת מולו, ולא מתעלם מיכולותיו הבלתי נלאות לשבש את התנהגותך ואת חייך. הכרתי מקרוב את השד הזה, את יכולותיו השטניות להכנס מכל דלת סגורה ומכל חלון אטום, ואת החורבן שהוא מותיר בעקבותיו. אדם רגיל מן הישוב לא יוכל לו. את אינך אדם סטנדרטי, מעולם לא היית כזו, וכנראה שלעולם לא תהיי. את, ורק את תוכלי לגבור עליו, ולהיות דגם התנהגות לכאלה שהיו "שם". אלה לא דיבורים בעלמא. זו אמונה שבסיסה הוא הבנת הדברים והבעיתיות, וכותרתה הוא אמונה בך, באישיותך וביכולותייך. האמיני בעצמך כשם שכל חברי הפורום מאמינים בך, ולכי למלחמה בראש זקוף ובמבט רושף אל מול השחור השחור הזה ... במקרה שלך היציאה למלחמה היא היא תשתית הנצחון.
 
אוי..

אתה מאמין בי הרבה יותר מאשר אני מאמינה בעצמי, מי-שלא-תהייה..
יש לי חיזוקים מאנשים קרובים אלי, שם.. מאחורי הקלעים. אנשים שאני מחשיבה מאוד את דעתם, את יכולתם לנתח דברים.. תודה, איש. תודה.
 
לא אוי, ולא ואבוי ...

אכתוב לך במסר על מה ביססתי את אמונתי ועל איזו תשתית בנויה דעתי. רמז דק בעובי שק: על דיני רעיות ולא על דיני ראיות ...
 

מייקי69

New member
גם אני ! גם אני !

סודות בחברה. לא יפה. נגד חוקי הפורום. ככה החלטתי הרגע פה אחד !!!
 
החוקים נוצרו כדי להפר אותם

כך כולנו נוהגים, ובסופו של דבר מפרנסים טוב טוב רובד של סייענים שאמורים לעזור לנו: רופאים, עורכי דין, (עורכדינים), פסיכולוגים, פסיכופטים, ושאר מריעין בישין . הנה ! גיליתי סוד שבמוקדם או במאוחר מפסיק להיות סוד ...
 

קורין1

New member
פסי...... ממה את פוחדת מתוקה???

יש כלכך הרבה דברים שמפחידים אותנו עם רובם אנחנו מצליחים להתמודד אם השאר, אין לנו אומץ.. אני שולחת לך מכאן
ענק לעידוד ואני בטוחה שתצליחי להתמודד איתו אני בטוחה שתנצחי אותו כשהייתי ילדה בקיבוץ, תמיד אמרו לי " שעם כל מה שמפחיד אותי, אוכל להתגבר עליו, אני רק צריכה לעמוד מולו ולהתמודד איתו, ולהראות לו מי אני." וזה מכוון כמעט לכל הפחדים שבעולם.
 
כן, זה מפחיד...

גם את המגרעות שלנו אנחנו אוהבים מכירים אותם כבר, יודעים להתמודד איתם וכמה מפחיד הלא מוכר האופן האחר שבו נצטרך מעתה להתמודד שהוא בריא יותר, ונכון יותר ובשכל אנחנו יודעים... אבל הפחד מהלא נודע מהלא מוכא מהחדש הפחד הזה משתק.... ואת הרי לא לבד יש איתך, יד ביד תומך, מייעץ ובולם זעזועים והוא שם איתך תמיד ויאהב גם את "אותך" החדשה האחרת כי בפנים זו אותה אחת שהוא תמיד אהב את רשאית לפחד, כי זה טבעי... אבל יש בך אומץ, ויש בך כוח אחרת לא היית כאן היום... והאיש, ואנחנו כאן בשביל לקבל אותך מפוכחת, בוגרת, ויותר שלמה
לך באהבה
 

מייקי69

New member
אני מקנאת בך

לא יודעת למה נתקעה לי במוח התמונה הזו מהסרט "שכחו אותי בבית". הילד היפה הזה שפחד פחד מוות מתנור החימום המאיים במרתף. כל הסרט הוא מפחד, עד שברגע מסוים הוא מחליט, לבדו, להתקרב אליו. וזה רק תנור. אין לי מושג מה להגיד לך שלא ישמע כללי מדי. כי אני לא יודעת במה באמת מדובר. אבל אני מקנאת בך על כך שאת יודעת מיהו השד. ושאת יודעת מתי את הולכת "לפגוש" אותו. יותר מפחיד זה לא להתמודד. יותר מפחיד זה לא להכיר אותו. והכי מפחיד זה - ל"חטוף" ממנו איזה ביקור פתע. זוכרת את המדרגות שלי? - אז זה כזה כייף לחשוב שקשה ככל שזה יהיה, יש את האחר-כך. והאחר כך הולך להיות קצת יותר טוב. גם אם השד יתגלה כבאמת מאיים ומפחיד - עצם ההתמודדות עושה את ההבדל. אני מקווה ומתפללת בשבילך שלא מדובר במשהו בריאותי. כי כל היתר - ניתן להדברה בקלי-קלותא, יחסית. חשוב שתהיי נתמכת. על ידי הקרובים אלייך, החברים, אנחנו, הפסיכולוג, המשפחה והילדים (סדר אקרעי לחלוטין). שיחזיקו לך את היד ויפיחו בך כוח ואומץ. אני מפחדת מחשבון הבנק שלי(לא מסתכלת), מפחדת מבדיקת איידס (למה לעצבן את הגורל?), מפחדת לפגוש את האקס ולגלות אם וכמה הוא מאושר בלעדי. כל אלה הם בבחינת פחד מוות. והנה, אני פה, בכל מדיה שתבחרי. את מוזמנת להשתמש בי. ובתמורה... אחרי הפגנת האומץ שלך - אני מבטיחה לנסות ולהפגין גם אומץ משל עצמי. ברררררר..... בינינו פסי, בנג´י נראה לי הרבה יותר מפחיד
 
יאללה מה קרה לך

תכנסי בו בשד הזה. קשה. מפחיד. מקסימום אחרי זה תבואי פה תקבלי תמיכה מאורמור מייקי אש-לי פרח דיאבלו ... חיבוקים נשיקות וחלומות רטובים שלי. ואם זה לא יעזור תביא לי את השד אני מביא אותו למרכז הבמה מפשיט אותו מול כולם לא משאיר כלום עליו נראה אותו. דניאל עדיין בירכיים המעוגלים, אבל עונה.
 

גלית34

New member
גם אני עברתי תהליך שכזה../images/Emo20.gif

וכן זה לא קל,אבל כל ירידה היא לצורך עליה. הכי כייף זה לראות את התוצאות ולגלות שהשד לא היה נורא כל כך.
 

...Blue

New member
הפחד מהפחד..

התמודדות יום יומית עם מכשולים שבדרך חלקם גדולים ומהותיים וחלקם חסרי ערך.. עם כולם התמודדת בכבוד לא תמיד ניצחת במערכה אך תמיד נתת פייט הראוי להערכה.. אך התמודדות עם הפחד.. איזו מלחמה לא הוגנת הוא כאן ואת חסרת אונים ובלי משים, את מיד מתגוננת.. כל חיילי האומץ נעלמו ברחו כאילו האדמה פערה פיה ואת נותרת לבדך מולו ולקרב, את מסרבת להופיע.. אך פקחי עיניים ילדה הפחד בעצם לא קיים הוא אוחז בכל רמך אברייך כי את מכניסת אורחים מן הסתם.. הפחד שלך מהפחד, מוטעה הוא לא יוכל להכניעך כי לא מהפחד את פוחדת את פוחדת מעצמך...... blue
 
פסי, אין לי ספק שזה מפחיד להתמודד

עם משהו שמאיים עליך להסתכל בו קרוב קרוב בלבן של העיניים לא לסגת, להתמודד צריך אומץ, החלטה נחושה והרבה כוח! זכרי, כשאת יוצאת לקרב קשה זה שיש הרבה אנשים שאוהבים אותך ותומכים בך לאורך כל הדרך ענת
 
הפחד...

איך היו חיינו נראים בלי פחד... אמאל´ה. הפחד מגן עלינו, הפחד הוא הגבול שלנו. כשאנחנו מתמודדים איתו, סימן הגענו מקום שהוא מחליף פנים... מפחד, ליכולת התמודדות, מפחד לחוזק. אם את שם, סימן שתוכלי לו.
רשפים
 
למעלה