פחד..

[טוליפ.]

פחד,זוהי תגובה לסכנה אמיתית,או מדומה.בגיל הרך,כל ארוע שאינו צפוי,נתפס בעיניו כמסוכן.כמו למשל,רעש פתאומי,אור חזק.מאוחר יותר,העלמות האם,האב.ומאוחר יותר מפגש עם אנשים זרים,ביקור אצל רופא,בעלי חיים,או החשפות לעצמים זרים.הפחד הוא למעשה מנגנון הגנה,המאפשר להתייחס לאיום על שלמות הגוף,או החיים. במהלך ההתפתחות בגיל הרך,ישנם כמה מוקדים להיווצרות פחד: חינוך לנקיון,באם נעשה תוך שמוש בכח,בהיותו מצב חדש לילד,שלא תמיד מבין מה נדרש ממנו,עלול להיות מקור לפחד. במצבי עימות של הילד עם הוריו,במיוחד שעה שהוא מנסה לבדוק גבולות,הוא עלול לפחד מתגובת הוריו,בגלל נסיונו לעבור את גבול שהם שמו לו. ילדים מדמיינים לעצמם,מיני יצורים,או בע``ח עם כח ויכולת בלתי מוגבלת,שהיו רוצים שיעמדו לרשותם,ומביעים משאלות תוקפניות באמצעותם,העלולות לבוא לידי ביטוי בסיפורים על יצורים כאלה, ובחלומות עליהם.כאשר אין גבול ברור בין דמיון למציאות,בעיני ילדים,התוקפנות של יצורי הדמיון,עלולה גם לפנות נגדם,ולגרום לתחושות חזקות של פחד. ילדים,לומדים וחווים את העולם,דרך תיווך של הוריהם,לומדים מהם,מחקים אותם,ומשתדלים להתנהג כמותם.תגובות פחד מוגזמות אצל ההורים,כמו פחד מכלבים,או מג`וק,יוצרת תגובות פחד דומות אצל הילדים,באותם מצבים. בשנים הראשונות לחיי הילד,מופיעות חששות מפני פרידה,ונטישה, הרבה ילדים פוחדים להתעורר במטה בלילה,ולמצוא את עצמם לבד,חלקם עלול לחשוב,שההורים נטשו אותם..אחרים מתקשים להפרד בבוקר בפתח הגן,מאותה סבה.מתקשים להפרד מאב הנוסע לחו``ל,או הולך למילואים, מאותן סיבות ממש. ילדים עלולים לפתח פחדים עקב סקרנותם לגבי המוות.כאשר הם נחשפים,בעיקר דרך אמצעי התקשורת,לחוויות של אובדן חיים,מבלי שיש להם עדיין את הכלים המתאימים להתמודד עם המידע,ועם האימה שהוא מעורר. בימים אלה של התגברות המתח הבטחוני,כדי איום ממשי על החיים, כמעט בכל מקום,תגובת פחד מפני איום של סכנה ממשית,הוא פחד בריא,המשרת בכך את אינסטינקט ההישרדות.אולם כאשר,בפועל,אין אמצעי התגוננות סבירים,עלולים להיווצר סמפטומים גופניים של תגובות בהלה,והפרעות בהתנהגות,הנילוות לרגרסיה התפתחותית. ישנם הורים,המחזקים בהתנהגותם,פחדים אצל ילדיהם.הכוונה לאותם הורים,אשר במצבי קונפליקט עם ילדם,מאיימים שיעזבו אותם,או צועקים בכעסם על הילד:``אני אהרוג אותך``,וכו`. איך מתמודדים עם פחדי הילדים? מה דעתכם?

 

[גרא.]

 

[מילקי1]

גם בני בן השנתיים וחצי מפחד מכל מיני דברים, לעתים בחלום (כמעט ולא) ולפעמים במציאות. לדעתי חשוב להסביר שהפחד הוא לגיטימי, לדבר עליו ולנסות להרגיע, באופן הגיוני וגם בצחוק. חשוב להסביר שההורים תמיד יגנו עליו מכל צרה ושגם המפלצות הנוראיות ביותר ו``האיש`` מפחדים מאבא פחד מוות... אבאשלירזיו