פחד...

מיטל225

New member
פחד...

פחד, אותו הרגש שחוסם אותי מלעשות דבר מה שאני נורא רוצה. אותו הקול, האומר לי עד כמה לא אצליח, עד כמה אכשל. אותה המנגינה שמשתקת אותי ומונעת ממני לפעול. יצא לי היום לחשוב על פחד, מה מפחיד אותי? מה גורם לי לחשוב כמה וכמה פעמים לפני שאני אומרת משהו שאני רוצה לאמר? מה מונע ממני לפעול ברגעים שאני נורא רוצה לפעול?
ממה אתן מפחדות?
מה עוצר אתכן מלעשות דברים?
האם הלא נודע מפחיד\ מלחיץ אתכן...?
האם המוות מפחיד אתכן...?
 
לפחד יש הרבה סיבות להופיע

ממה אתן מפחדות? אך ורק מהמוות ומאלוהים מה עוצר אתכן מלעשות דברים? שמה לאי שלמות להחלטה. האם הלא נודע מפחיד\\ מלחיץ אתכן...? מלחיץ יותר, מאשר מפחיד האם המוות מפחיד אתכן...? בהחלט!!!
 
פחד....

לפעמים אני מוצאת את עצמי פוחדת אפילו לכתוב כאן בפורום. מפחיד אותי ה-איך אראה, שלא יהיו שגיאות כתיב, שיהיה מעניין, שאשכיל להבהיר את הרעיונות שלי. לא תמיד אני אומרת את מה שאני רוצה: אולי זה יפגע , גם אם אלו דברים שמגיעים לי. לעזאזל עכשיו אני מתקשרת לשיפוצניק שלא סיים את העבודה שלו כבר כמה זמן ודורשת את המגיע לי. ומה עוצר אותי? עוד טיפטיפת אומץ. אני ממציאה לעצמי אפשרויות ובוחרת מחדש את הבנות שלי, את החברות שלי, את העבודה שלי. המוות מעסיק אותי קצת יותר מאז שגילו לאבא שלי סרטן. אני מוצאת שדוקא ההתעסקות בפחד מביא לתוצאות כי אני מנסה למצוא פתרונות איך להתגבר וכן להיות בעשיה. וכך אני נשארת די יצירתית. חנה
 

מיטל225

New member
חנה לה לה...

גם אני אהבתי מאוד את מה שכתבת. אני גם לפעמים מוצאת את עצמי מפחדת לכתוב אם בפורום ואם בכלל להביע את דעותיי. נורא מפחדת שלא אהיה מעניינת, שלא יבינו את מה שניסיתי להעביר. ואף יותר מזה, שאגיד דברים שישמעו מוזרים בעיני אחרים. ואת יודעת, כל הכבוד על כך שאת מתעסקת בפחד ומנסה למצוא פתרונות להתגבר עליו. לא כולם בשלב הזה. יש כאלה שמעדיפים לא להתמודד עם הפחד, ו"לטמון את הראש בחול". תודה שהגבת
 
פחד....

המוות לא מפחיד אותי...כשמתים כבר לא מרגישים, אבל כן מפחיד אותי המוות של הקרובים אלי. יוצא לי לחשוב הרבה על הפחד, כשהוא מגיע....הוא נוגס בכל תחום בחיים, הוא משפיע על הכל, ואני מוצאת את עצמי מפחדת כמעט מכל דבר. הלוואי והייתי יכולה להגיד בדיוק מה מפחיד אותי, יודעת שמפחיד אותי שלא אוכל לעשות את הדברים שאני אוהבת, מפחיד אותי כשאנשים הופכים רעים בלי סיבה כי כשהם כועסים, לפעמים הכעס שלהם כל כך הרסני כלפי אנשים אחרים. אחד הפחדים הכי גדולים שלי קשורים לעבודה, שלא אעבוד במה שאני אוהבת, שלא אהיה טובה מספיק, שלא יהיה לי ממה לחיות בסוף החודש, אני מנסה שהפחד לא יעצור אותי, נכון שברגעים הקשים אני מתכנסת בתוך עצמי, וכמעט לא נותנת לאף אחד להתקרב, ומשם מהמקום שאני מרגישה בו הכי מפוחדת והכי קטנה משם מתחילה הצמיחה. משם אני מנסה לחשוב על הדברים, "לפרק" אותם, לכעוס, להתאכזב...לסלוח. מאמינה שאני לא צריכה לחכות שמישהו יוציא אותי ממצבים, רק לי יש את הכוח לעשות עבורי. זה תמיד נחמד שיש אנשים שאוהבים מסביב, כדי לדחוף קצת שנהיה בלתי נסבל. ועוד בכלל לא נגעתי בכל מה שפחד מייצג, תמיד הוא מפתיע......
 

מיטל225

New member
מבולבלת אהובה..

גם אותי מפחיד המוות של הקרובים אלי. מפחידה אותי ההתמודדות איתו, והיא באה לי בהפתעה לגמרי. כמה שידעתי שזה יקרה, לא הייתי מוכנה. זה מסוג הדברים שלעולם לא באמת מוכנים לקראתם. אני רוצה לאחל לך שתמיד תעבדי בעבודה שאת אוהבת, שתמיד תהיי מוקפת באנשים שאת אוהבת ואוהבים אותך חזרה. ושרק תהיי מאושרת...
 
פחד...

גם אני מוצאת את עצמי לא פעם, חושבת על פחד. ממה אני מפחדת? האם אני נמנעת מלעשות דברים כי אני מפחדת מהם? האם אני בכלל ערה ומודעת לפחדיי? אז יש הרבה.. לא את כולם פגשתי... לא על כולם התגברתי... ובטוח שפחדיי משפיעים על המקום בו אני נמצאת היום... בטוח שלעולם לא אתן להם לשלוט על חיי.... ולשאלותייך- ממה אתן מפחדות? אכזבה, בעיקר לאכזב אחרים. להיכשל במה שאני בוחרת לעשות.. וכן, אני קצת "פריק קונטרול" אז אני מניחה שאיבוד שליטה.. למרות שעל הפחד הזה אני מתגברת יותר ויותר ולומדת לשחרר. מה עוצר אתכן מלעשות דברים? חח.. התשובה נמצאת בכותרת לא? כמובן שפחד... הסיבה היחידה.... האם הלא נודע מפחיד\\ מלחיץ אתכן...? הלא נודע לרוב מונע ממני לעשות דברים. לא יודעים מה יקרה (בשילוב עם חוסר השליטה על מה יהיה), וקצת מפחדים להיכשל.. או להיפגע.. והנה המתכון לתת לפחד לנצח ולעצור את ידינו מלפעול האם המוות מפחיד אתכן...?אני משתדלת לחשוב על היום.. לא על המוות.המחשבה הזו לא עולה במוחי... אני כן מפחדת מהמוות של הוריי.. או יקיריי.. אבל למוות שלי אני לא מעניקה מקום במחשבותיי... זה טבעי לפחד.. לפעמים אפילו רצוי לפחד... אבל הפחד צריך וחייב לדברן קד'ימה, כדי להתגבר עליו.. כדי לגרש אותו.. הבעיה שלנו תמיד מתחילה ברגע שהפחד עוצר אותנו ולא דוחף קדימה.. שבוע נפלא ומלא קסם (ועם קצת התמודדות מול הפחדים שלנו)
 

מיטל225

New member
קסם..

אני נורא מזדהה איתך בנוגע לאיבוד שליטה. אני חושבת שזה הפחד הכי גדול שלי. ובנוסף גם אני כמוך מפחדת מאוד לאכזב אנשים, מפחדת להעליב אנשים, מפחדת להכעיס. הייתי רוצה ברשותך, להחזיר אותך לשאלה שאת שאלת... האם אני נמנעת מלעשות דברים כי אני מפחדת מהם?
 
חזרתי לשאלה ../images/Emo9.gif

אני יודעת שבעברי נמנעתי... ברגעים שאני מסתכלת עמוק לתוכי, אני חושבת שגם היום. אם אני אהיה כנה עם עצמי לחלוטין, יכול להיות שאני לא עושה היום דברים כי אני מפחדת.. יכול להיות.. אבל אם אני מסתכלת על עצמי כרגע- אני יכולה להצביע על נקודות בהם אני מתחמקת מעשיית דברים כי אני מפחדת... אני יכולה בפה מלא להגיד שבסופו של דבר אני עושה את הדברים האלו. מישירה מבט אל הפחד.. חחח... יכול להיות שאני עושה אותם יותר מאוחר... אבל אני עושה אותם...
 

מיטל225

New member
תודה על התשובה..../images/Emo9.gif

אני שמחה לשמוע שאת מישירה מבט אל הפחד
אני מקווה שכולנו נלמד לעשות את זה, ולא לתת לפחדים שלנו לנצח אותנו ולגרום לנו לאבד דברים טובים בחיים.
 

טורטיתת

New member
הפחד- הוא חלק מימיני.

הפחד הוא פחד שקיים אצלי מאז ומתמיד. הוא נולד איתי, הוא חלק מימיני, הוא (הפחד) לא מרכיב חשוב בי - אבל הוא קיים. כמו שאני אוהבת שונאת ישנה ואוכלת אני גם פוחדת. הפחד שלי הוא סוג של בלם עצמי, מעצור פתאומי רואה בו אפילו מנגנון הגנה ללב לנפש. אבל לפעמים הפחד עושה לי רק טוב, לעצור,לחשוב, לא למהר, הופך אותי להיות מחושבת יותר. אין לי ספק שהפחד שלי, הוא גם סוג של בריחה, אי רצון להתמודד מול האמת. הלחץ הוא בעצם ההקדמה לפחד. כמו חום שעולה במד-חום ומתריעה על חולי שקרב לגוף ואז רצים לרופא תרופות וכו'... אנחנו רצים לחברים לקבל חיבוק תמיכה אוזן, או רצים לכאן לפורום כותבים לשמוע טעות רעיונות, כי לפחד עצמו אין תרופה. הריקנות החלל הריק שמשאיר אחריו זה שעזב - מפחידה אותי יותר מכל דבר אחר. "פתאום נכנס בי שיגעון ויש בי פחד אי אפשר ביחד ואי אפשר לבד.." (פוליקר)
 

ליתוש2

New member
מפחדת מהפחד

הפחד הכי הכי גדול שלי הוא הפחד מהלא נודע
, חוסר הודאות בעתיד,בעיקר בתחום הכלכלי,פנסיה,פרנסה,קרירה,ביטחון כלכלי,ילדים{בפן הכלכלי}.... פחד זה שיתק אותי בעבר וגרם לי לדרוך במקום וגם ללכת אחורה,בתחום הקרירה והפרנסה שלי,ולהשאר במתכונת שהיתה בניגוד מוחלט לאינטרסים שלי! היום לאחר שעשיתי תהפוכות גדולות בחיי בשאר התחומים,{בעיקר בתחום
} קיבלתי ביטחון להתחיל לעשות שינוים גדולים גם בתחום הקריירה והפרנסה, תוך ויתור על המוכר והידוע,שינוי מערכתי בעבודה,ובעצם למחוק את כל פועלי בעשרים שנה האחרונות .ולמרות זאת אני משתדלת להשאר נאמנה לעצמי ולצרכים שלי ולשים אותי בעדיפות ראשונה וכן לעשות את השינוי. התהליך מאוד מאוד קשה לי ,ומפחיד,בעיקר ריגשית {שני עשורים של עבודה לא באים ברגל},והפחדים מפחידים מתמיד, אבל אני לא נותנת להם לשתק אותי ויודעת שכל שינוי הוא בסופו לטובה. בגיל 40 נזכרתי להתמודד עם החרדה הגדולה ביותר שלי ביטחון כלכלי,מקווה שיהיה לי את האומץ לגמור את התהליך שהתחלתי ובסופו אתחיל הכל מחדש....
 

שירתי7

New member
פחד רגש נוראי

כן הפחד הוא רגש שיכול לשתק. ולגרום לך לא לעשות כלום. ויש אלף ואחת סיבות לפחד. הפחד מהעתיד. מהמוות. ואפילו לקום בבוקר ליום עמוס.... אבל אל תשכחו שהכול בראש שלנו ואנחנו גורמים לרגש קטן ששמו פחד להתעצם ולהיות כמו מפלצת ששולטת בנו. הכל בידיים שלנו בואו נעצור את המפלצת הזאת ונאמר היי אנחנו פה בעל בית צאי החוצה ואל תחזרי לביתי יותר. והחיים יהיו הרבה יותר שלוים ונעימים. בהצלחה...
 
למעלה