פחד קטן...

[inbal88]

פחד קטן...

שבוע הבא יש הופעה שאני ממש רוצה ללכת אליה... זה שילוב של רוק קלאסי עם מוזיקה מודרנית... מה שאומר שהמוזיקה שם תהיה ממש אבל ממש חזקה. ואני די מפחדת לקבל התקף באמצע ההופעה... אני יודעת שאין בעיה ללכת להופעות.. אבל גם המצב הזה שלעמוד בין המון אנשים שכולם רוקדים וקופצים והמוזיקה כל כך חזקה...אם אני אחטוף התקף אפילפטי באמצע אנשים פשוט ידרכו עלי.. ספק אם מישהו ירגיש בכלל.. וגם שדי נזהרתי לא לשמוע מוזיקה חזקה במיוחד... כי לפני התקף אני שומעת קולות (אותם קולות תמיד) וישר אני יודעת שאני הולכת לחטוף התקף.. ואז מודיעה או מתיישבת אבל שם נראה לי שעם המוזיקה החזקה אני לא אשמע כלום ואם כביכול אני אשמע אני בספק אם אני אבחין בזה כי יהיה שם הרבה רעש.. ומצד שני, להישאר בבית או להימנע ממקומות רועשים נראה לי טיפה מתסכל... בקיצר אני טיפה חוששת מזה... אשמח לשמוע אם גם לכם יש חשש כזה, או אם הייתם במסיבה ממש רועשת והרגשתם משהו...

 

[הזהב הלבן]

גם לי יש חששות כאלה...

זו הסיבה, שאני אף-פעם לא חוצה כביש ברמזור אדום, או הולכת למקומות עם מוזיקה חזקה ופליקרים לבד, אלא תמיד עם (לפחות) אדם אחד נוסף, שיודע על המחלה ויודע גם להגיש עזרה-ראשונה, במקרה הצורך. כשהייתי בת 25, ממש פחדתי מזה ולא הלכתי למסיבות בכלל, בגלל הפחד, והפחד בא בעקבות מקרה, שבו אכן עברתי התקף באמצע דיסקוטק, אני לא יודעת מה קרה במהלך ההתקף, אם דרכו עליי או לא, אבל אני יודעת, שאחרי ההתקף, אנשים הסתכלו עליי, כמו על מצורעת וזה גרם לי להרגשה נוראה.

 

[chaplin81]

טוב אז..

אני יוצא למסיבות ולהופעות ולפאבים (כי אם לא הייתי מרגיש כמו זומבי שלומד כל היום) , היו כמה פעמים שהגזמתי (שתיה, מאוחר בלילה, עייפות וכו') ואז הייתי מקבל כאב ראש של "הלפני" , יוצא החוצה, נושם אוויר נקי (מסיגריות בעיקר..איכס..) מחפש את הטרנקילה שלי.. וחוזר (למסיבה או לפוך) יש כאן עוד בחור שהוא ברמן או משהו כזה.. אז אפילו זה אפשרי. את צריכה לצאת.. אולי אפילו חייבת לצאת! לא לחשוש, אבל לזכור מה המגבלות שלך, לדוג' לא לשתות יותר מדי (או בכלל לא.. ובחיית לא לפתוח על זה עוד שרשור,עדיין לא עיקלתי ת'כובע) לא להשתגע ולרקוד טראנסים עד אור הבוקר.. אם כל פעם שהייתי יוצא לריצה היה כרוך בידיעת העולם , הייתי מעדיף להישאר בבית ולשחק טאקי עם עצמי.

 

[tebetha]

אל תפחדי

כמובן שלכל אחד האפי' שלו,ולכל אחד הטריגרים שלו,אבל כמו שאמרתי כאן למישו,המחלה מגבילה אותנו,נכון,אבל בואו נראה מה הגבולות של מה שאנחנו כן יכולים לעשות. אני חולת אפי' למעלה מ9 שנים,ולא היה דבר אחד שנמנע ממני בגלל המחלה,או לחלופין שמנעתי מעצמי במודע.הייתי בהמון הופעות,רוק ולא רוק,אינספור מסיבות,כן,גם טראנסים עד אור הבוקר,מסיבות שטח,שתיתי ומודה בזה שאני עדיין שותה (לא כמו קודם,אבל בכל זאת) א-ב-ל,אני כן לא כמו האחרים.אני תמיד בשליטה,ואם רע לי לרגע,אני מתרחקת.אם שתיתי,אפילו קצת,אז אני כל היום שאחרי זה לא עושה הרבה ויושנת בעיקר. אני לא מלכתחילה מונעת מעצמי הנאות,אני פשוט תמיד דואגת לכך שההנאות הללו לא יפגעו בי. מקווה שעזרתי,לכי להופעה!!! *אוי, לגביי זה,הייתי בהופעת קאברים של הביטלס לפני שבוע,והיה כל כך טוב...אחרי כל כך הרבה שנים,כל כך הרבה אנשים נהנו מהמוזיקה המדהימה שלהם,ורקדו כמו מטורפים