פחד קהל \ שאלה

skito

New member
פחד קהל \ שאלה

פחד קהל יש למי מכם טיפים להתגבר על פחד קהל? אני מרבה להופיע בפני קהל ובמקומות שונים, (בנושא עבודתי, כן!). יש מקומות וקהלים שגורמים לי לפחד של ממש, כמו שקרה לי השבוע נתקפתי בפחד בלתי מובן, זה קשור לסוג הקהל ולכמות? או שמשהו אצלי טעון שיפור? > זה לא תמידי, זה קורה במיוחד כאשר קהל המאזינים גדול ובתוך הקהל אחמ"ים, איך מדלגים על המשוכה הזאת? מפחיד לפחד, ומעצבן תודה לכל תשובה.
 

פּרפרית

New member
גמלי יש פחד קהל...ולא לפעמים..

בשנתיים האחרונות למדתי שאם אני פותחת את הפרזנטציה במשהו אישי או מתבדחת כזה (משהו סתמי) אח"כ הכל זורם לי... ולא משנה מי הקהל.
 

noa128

New member
כנראה שאצלי זה כל כך מושרש

פחד הקהל, שמעולם לא ניסיתי אפילו להעמיד את עצמי במבחן - פשוט נמנעתי תמיד ממצב של עמידה מול ציבור גדול - לדבר מול כיתה לא גדולה, קבוצה קטנה - או 4-5 אנשים - אין לי בעייה - על במה? אמא'לה !
 

kisslali

New member
טיפים לתגבור האומץ

א. יש ספרות כתובה עניפה על שיטות וטכניקות, הייתי מחפשת ומשקיעה מאמץ בללמוד אותן. זו תאוריה שלמה שמלמדים פוליטיקאים למשל. בקיצור הייתי בודקת אצל אנשים שעוסקים בשווק וביחסי ציבור - תנסה את תלתל לדעתי היא תדע איפה לחפש. ב. בהנחיה המקצועית שקיבלתי לפני הפרזנטציה לימדו אותי ככה: 1. מכינים את כל ההרצאה 2. מעבירים לכרטיסיות שבהן רשום מה שאתה צריך לזכור כדי להגיד את כל הפיסקה...+ מילות קישור וקודים 3. בסוף כל כרטיסיה עושים הפסקה של שניה נוספת כדי לנשום.... 4. משלבים בתוך הנושא את הבדיחה/סיפור מצחיק/סיפור עצוב וכו' - לפי מה שאתה מחליט. זה כמובן צריך להופיע על הכרטיסיות במקומות הנכונים. 5. כל הופעה מתחילה במשהו ש"יכבוש" את הקהל לצורך העניין עליו אתה מרצה. למשל אם זה אח"מים תגיד בדיחה שקשורה אליהם למשל. ברור שאתה משתמש באותו חומר, כולו או חלק ממנו, שוב ושוב כך שזה לא דורש ממך הרבה זמן כל פעם מחדש. אבל אם אתה נלחץ לדעתי הכי חשוב זה להתאמן קודם בקול רק. בהצלחה, ללי
 

Ella Bella

New member
שכחת את הטיפ הותיק ../images/Emo3.gif

דמייני שכולם בקהל עירומים... מיד יישבר המתח (ויתחיל מתח מסוג אחר?! ההמממ...
). לא ניסיתי. אני פשוט יודעת שאני ממש לא מוצלחת מול קהל ונמנעת מזה.
 

hrabba

New member
ובנוסף ../images/Emo13.gif)

תשתדל לתפוס את מבטו הכי חמוד בקהל - ולחשוב שאתה מדבר רק אליו, כל השאר פשוט לא קיימים, לפעמים כשאני מסיימת להרצות, אני מסתכלת על הקהל וחושבת לעצמי כל אלה היו שם, אפילו לא שמתי לב דבר נוסף- תתהלך לפעמים על הבמה ותדבר - אז את פשוט לא רואה אותם בהצלחה
 
מעניין

מאחר שלי אין פחד קהל, קראתי את מה שכתבת כדי לבדוק אם אני משתמשת באיזה מהכלים האלה שלא במודע. ובכן:
למצגות קשות אני מתאמנת בקול מול המראה. המטרות שלי: 1)לוודא שאני עומדת בזמן שהוקצב לי. 2)לוודא שההסבר קולח והקול בטוח בחומר. 3)להיות מרוצה משפת הפנים והגוף שלי. אני חושבת שזו החשובה מכל הטכניקות.
אני תמיד מכינה בראש קובץ של סיפורים (גם בדיחות וגם אירועים רלבנטים) אבל בוחרת אחד מהם בזמן המצגת לפי האוירה והרוח הכללית.
אם יש משהו שאני תמיד מתכננת זה מה לעשות עם הידיים שלי.
אם קורה משהו בדקות שלפני המצגת שלי, ואני יכולה להפוך אותו למעלה חיוך - אני מציינת את זה בפתיח שלי. זה אילתור על המקום (וזה קשה) אבל היתרון הוא שזה מחבר את כל הקהל למשהו שכולם היו שותפים לו. לא מצליחה לעשות את זה תמיד אבל תמיד משתדלת. זהו פחות או יותר. אם יש שאלות, אני מוכנה לנסות לענות.
 
ועוד משהו

פעמיים ביקשתי שיצלמו אותי במצלמת וידיאו בכל זמן המצגת. לקחתי את הסרט הביתה ולמדתי מזה המון. בענין איפה לשים את הידיים - הכי לא נכון זה לשלב זרועות. לא מומלץ לדחוף ידיים לכיסים. אני מוכנה להתפשר על יד אחת בכיס והשניה "מדברת". מה אתה עושה עם הידיים? עוצמת הקול שלי נמוכה מהרגיל כדי שיצטרכו להתאמץ להקשיב. אני מבקשת שיכבו סלולריים בזו הלשון:"יש פה טייסים או רופאים כוננים?" מחכה 2 שניות ואומרת בחיוך:"כל היתר מתבקשים לכבות את המכשירים". מודיעה מראש אם השאלות יהיו בסוף או שאפשר לשאול במהלך המצגת. ככה הקהל יודע מה "חוקי המשחק" ואני פטורה מ"לעשות סדר" בזמן שאני צריכה להתרכז. אני לא מדמיינת את הקהל עירום. אולי בגלל שהרוב - עדיף שיישאר לבוש...
 

skito

New member
תודה וסליחה שלא הגבתי בזמן

קראתי הכל וגם חומר שהועבר במסרים אישיים, אוסיף שכמעט על הכל שמעתי בעבר והצרה שלא רעננתי, למרות זאת קיימת אצלי התרגשות בלתי מובנת אבל נשלטת, אני מפנים את כל מה שכתבתם בהחלט מסייע תודה וסליחה על התגובה המאוחרת
 
למעלה