פחד מניפוח
שלום לכולם,זמן רב שלא נכנסתי לפורום מסיבות של חוסר בזמן. אבל היום אני פה כי אני זקוקה לכם לעצה, עידוד והכוונה.ואולי רק בפורום הזה אני יכולה להיות גלויה ולספר .... אני שנה וחצי לאחר ניתוח טבעת נותחתי בסורוקה על ידי ד''ר אבנת. בחצי השנה הראשונה לאחר הניתוח סגרתי 4 cc בלבד וירדתי 21 ק''ג, חסרו לי 3-4 ק''ג להגיע למשקל שרציתי. במהלך השנה האחרונה לא סגרתי בכלל כך שאני עדיין סגורה על 4 cc בלבד. אני לא מרגישה שום מגבלה ולכן לאחרונה עליתי במשקל 4 ק''ג ואני לא מצליחה בכוחות עצמי להוריד אותם והדרך לעלות למעלה רק דוהרת. אז חשבתי שהגיע הזמן ללכת לניפוח/לסגירה, אבל פה מתחילה הבעיה: 4 פעמים קבעתי תור לניפוח, לקחתי טופס 17 מקופת חולים, הודעתי על העדרות בעבודה, עשיתי הכל טוב ויפה כמו ילדה טובה, אבל לא הלכתי ! אתם בטח שואלים למה? כי נתקפתי פחד נוראי מהניפוח. במילים פשוטות אני פוחדת מהתהליך של הניפוח.יש לציין שבעבר לא פחדתי עד הפעם האחרונה שהדוקטור נאלץ לידקור אותי 5 פעמים כדי להצליח לנפח וזה כאב. בנוסף אני מרגישה את הפורט מסתובב לי באופן חופשי ויש לי חשש שאולי הוא התהפך. בקיצור אני מתה ללכת לניפוח אבל לא הולכת מתוך פחד שיכאב לי שוב. ואני מדמיינת לי כל מיני דמיונות.יתכן שחוסר הסבלנות והציניות של ד''ר אבנת שהוא מפגין כלפי החולים שלו ( כי זה האופי שלו ) הם חלק מהעניין ואני מבינה שאם אני אשתף אותו בפחד שלי לא נראה לי שהוא יביו ויעזור לי. למרות ש אני לגמרי בדעה שרופא לא צריך להיות חבר שלי אלא לטפל לדעת לטפל בי טוב. חשבתי לקחת איתי את הבעל, או חברה , זה קצת ילדותי מה גם שהם לא מנותחים ולא מבינים מה הסיפור פה!!! אם משהו עבר או עובר את זה ואם כן ואם לא, מה עושים? חשבתי שאני ילדה גדולה ויודעת להתגבר על פחדים והנה פחד ששולט בי, תודה
שלום לכולם,זמן רב שלא נכנסתי לפורום מסיבות של חוסר בזמן. אבל היום אני פה כי אני זקוקה לכם לעצה, עידוד והכוונה.ואולי רק בפורום הזה אני יכולה להיות גלויה ולספר .... אני שנה וחצי לאחר ניתוח טבעת נותחתי בסורוקה על ידי ד''ר אבנת. בחצי השנה הראשונה לאחר הניתוח סגרתי 4 cc בלבד וירדתי 21 ק''ג, חסרו לי 3-4 ק''ג להגיע למשקל שרציתי. במהלך השנה האחרונה לא סגרתי בכלל כך שאני עדיין סגורה על 4 cc בלבד. אני לא מרגישה שום מגבלה ולכן לאחרונה עליתי במשקל 4 ק''ג ואני לא מצליחה בכוחות עצמי להוריד אותם והדרך לעלות למעלה רק דוהרת. אז חשבתי שהגיע הזמן ללכת לניפוח/לסגירה, אבל פה מתחילה הבעיה: 4 פעמים קבעתי תור לניפוח, לקחתי טופס 17 מקופת חולים, הודעתי על העדרות בעבודה, עשיתי הכל טוב ויפה כמו ילדה טובה, אבל לא הלכתי ! אתם בטח שואלים למה? כי נתקפתי פחד נוראי מהניפוח. במילים פשוטות אני פוחדת מהתהליך של הניפוח.יש לציין שבעבר לא פחדתי עד הפעם האחרונה שהדוקטור נאלץ לידקור אותי 5 פעמים כדי להצליח לנפח וזה כאב. בנוסף אני מרגישה את הפורט מסתובב לי באופן חופשי ויש לי חשש שאולי הוא התהפך. בקיצור אני מתה ללכת לניפוח אבל לא הולכת מתוך פחד שיכאב לי שוב. ואני מדמיינת לי כל מיני דמיונות.יתכן שחוסר הסבלנות והציניות של ד''ר אבנת שהוא מפגין כלפי החולים שלו ( כי זה האופי שלו ) הם חלק מהעניין ואני מבינה שאם אני אשתף אותו בפחד שלי לא נראה לי שהוא יביו ויעזור לי. למרות ש אני לגמרי בדעה שרופא לא צריך להיות חבר שלי אלא לטפל לדעת לטפל בי טוב. חשבתי לקחת איתי את הבעל, או חברה , זה קצת ילדותי מה גם שהם לא מנותחים ולא מבינים מה הסיפור פה!!! אם משהו עבר או עובר את זה ואם כן ואם לא, מה עושים? חשבתי שאני ילדה גדולה ויודעת להתגבר על פחדים והנה פחד ששולט בי, תודה
