פחד ממחויבות?...
היי לכולם,
אשמח להתייעצות ועצה טובה.....
אני ובן זוגי (30+) בקשר קרוב לשנתיים וגרים ביחד בחצי שנה האחרונה. אני אוהבת אותו והיחסים שלנו טובים. יחד עם זאת בן זוגי לא מהאנשים שיוזמים ונפתחים בקלות ולקח לנו המון זמן ועבודה עד שהגענו למצב הנוכחי שבו אנו חיים במשותף.
מידי פעם היו לנו שיחות על העתיד אבל לא משהו קונקרטי (מתי, איך ולמה....).
בחצי שנה האחרונה אני מרגישה שאני בשלה כבר לצעד הבא ולילדים ואני חיה בתחושה שלבן הזוג שלי פשוט נוח עם המצב הנוכחי ואולי מפחד לעבור שלב (אציין גם שאני בת הזוג הרצינית הראשונה שלו...). לפני מספר ימים בעקבות סיטואציה מסוימת, אמרתי לו שאני לא בסדר העדיפויות שלו ושאני לא חושבת שהוא מחויב כמוני. הוא ענה שכמובן שאני בראש סדר העדיפויות, שהוא אוהב אותי ואיתי הוא רוצה להיות ולחיות. אכשהו הובלתי את השיחה לנושא ילדים והרגשתי שהוא נלחץ קצת. אמרתי שאני רוצה בקרוב אבל לא בטוחה שהוא בכלל רוצה....הוא ענה שכמובן שכן אבל לא עכשיו, זרק לי שעוד חצי שנה נקבע תאריך לחתונה ומשם נמשיך. האמת שהתעצבנתי על התשובה הזו ואמרתי לו שלא ביקשתי ממנו תאריכים ושהוא לא עושה לי טובה בתגובה הזו. אכשהו השיחה הסתיימה. מאז הוא נותן לי המון יחס ומשתדל בבית....יחד עם זאת אני מרגישה שדברים נשארו לא פתורים אצלי ואני לא באמת יודעת לאן הוא רוצה להוביל את הקשר....אני מסתובבת בהרגשה דיי טעונה ולא נעימה ומרגישה כאילו הלחצתי אותו. אני לא רוצה לחיות באווירה של לחץ וחוסר נעימות ויחד עם זאת גם לא רוצה לחיות בחוסר וודאות.....
אשמח לעצתכם ,
אנה.
היי לכולם,
אשמח להתייעצות ועצה טובה.....
אני ובן זוגי (30+) בקשר קרוב לשנתיים וגרים ביחד בחצי שנה האחרונה. אני אוהבת אותו והיחסים שלנו טובים. יחד עם זאת בן זוגי לא מהאנשים שיוזמים ונפתחים בקלות ולקח לנו המון זמן ועבודה עד שהגענו למצב הנוכחי שבו אנו חיים במשותף.
מידי פעם היו לנו שיחות על העתיד אבל לא משהו קונקרטי (מתי, איך ולמה....).
בחצי שנה האחרונה אני מרגישה שאני בשלה כבר לצעד הבא ולילדים ואני חיה בתחושה שלבן הזוג שלי פשוט נוח עם המצב הנוכחי ואולי מפחד לעבור שלב (אציין גם שאני בת הזוג הרצינית הראשונה שלו...). לפני מספר ימים בעקבות סיטואציה מסוימת, אמרתי לו שאני לא בסדר העדיפויות שלו ושאני לא חושבת שהוא מחויב כמוני. הוא ענה שכמובן שאני בראש סדר העדיפויות, שהוא אוהב אותי ואיתי הוא רוצה להיות ולחיות. אכשהו הובלתי את השיחה לנושא ילדים והרגשתי שהוא נלחץ קצת. אמרתי שאני רוצה בקרוב אבל לא בטוחה שהוא בכלל רוצה....הוא ענה שכמובן שכן אבל לא עכשיו, זרק לי שעוד חצי שנה נקבע תאריך לחתונה ומשם נמשיך. האמת שהתעצבנתי על התשובה הזו ואמרתי לו שלא ביקשתי ממנו תאריכים ושהוא לא עושה לי טובה בתגובה הזו. אכשהו השיחה הסתיימה. מאז הוא נותן לי המון יחס ומשתדל בבית....יחד עם זאת אני מרגישה שדברים נשארו לא פתורים אצלי ואני לא באמת יודעת לאן הוא רוצה להוביל את הקשר....אני מסתובבת בהרגשה דיי טעונה ולא נעימה ומרגישה כאילו הלחצתי אותו. אני לא רוצה לחיות באווירה של לחץ וחוסר נעימות ויחד עם זאת גם לא רוצה לחיות בחוסר וודאות.....
אשמח לעצתכם ,
אנה.
