בטח שיש...ברור לך שזו אני, לא?../images/Emo8.gif
אמנם אצלי זה לא הגיע ללחץ בחזה אבל בהחלט היה מלווה בחששות כבדים לכל אורך התקופה בעיקר לקראת סוף ההריון. אציין כי לאורך ההריון לא חשבתי כ"כ על הלידה כי היומיום היה מלווה בחששות על העובר והבדיקות השונות ובכלל היה לי הריון מאוד חווייתי, נעים וכייפי ולכן לא חשבתי על זה "טו מאץ'". החשיבה החיובית מאוד עוזרת וכיום עם כל הלידה הקשה שהיתה לי הכל מתגמד לנוכח ביתי, כמעט בת 4 חודשים - מקסימה ונהדרת! אנחנו אוהבים אותה כל כך
וכל כאב היה שווה את זה
לא האמנתי כל חיי שאצליח לעבור את הלידה הזו ואכן אני מודה שהלידה היתה ארוכה ולא קלה אבל הדבר שהציל אותי ברגעים הקשים הוא - האפידורל! ואת זה אני ממליצה לך בחום לכשזה יהיה רלוונטי! אל תהססי לקבל אפידורל, ברגע שהאיזור מורדם את לא מרגישה כלום, אבל פשוט כלום! האמיני לי, הלידה שלי היתה ארוכה וכללה המון בדיקות של מיילדות, רופאים, כמו גם הכנסת קטטר והרחבת הפתח על מנת שראשה של הקטנה שלנו תצא בלי צורך בניתוח/וואקום או מלקחיים לשמחתי. כמו כן נעשו לי חתכים ובתום הלידה גם תפירות לא מעטות. אציין שהגעתי לבית החולים עם פתיחה גדולה ובכל זאת התעקשתי על קבלת אפידורל בגלל החשש וההיסטוריה הידועה (כמו גן וסטיבוליטיס בהווה). נכון שהאפידורל גרם להארכת תהליך הלידה אבל בשלבים מסויימים הקל עליי ועל חששותיי עד מאד. עוד דבר שאני ממליצה לך בחום ברגע שתגיעי לביה"ח בו תחליטי ללדת - עם צירים או כל תופעה אחרת- פשוט לומר לכל איש מהצוות הרפואי לפני כל בדיקה שיש לך רקע של וגיניסמוס ושיהיו עדינים איתך. אצלי, למעט רופא ברברי אחד, שעד היום אני לא מפסיקה לקללו, כולם היו עדינים וסימפטיים וכולם היו מודעים לתופעות ולכן הקלו עליי, גם בפעם הראשונה שבדקו לי פתיחה, המיילדת הרגיעה אותי ועשתה את התהליך באיטיות ובקצב שלי! כדאי גם שבן זוגך יהיה שותף לתהליך ולא יהסס לדבר גם הוא עם כל איש צוות בחדר הלידה באם את לא תהיי במצב נינוח/רגוע לדבר עם מישהו.... יקירתי,
אני כ"כ מבינה את החששות שלך, אני הייתי שם באותו מצב אבל חשוב לי לעודד אותך שבסוף גם הוגיניסטיות וגם הוסטיבולטיות עוברות את זה ובמבט לאחור את תיזכרי בזה ותצחקי על זה כי הפלא שיצטרף לחייך ישכיח את הכל
בלי קשר - מומלץ לך להמשיך ולטפל לאחר הלידה בעניין ויש הרבה מה לעשות כי חבל שזה ייגרר איתך כל השנים.... מחזיקה לך אצבעות ושיהיה בשעה טובה עם הכניסה להיריון וכמובן בלידה, יש לך עוד זמן אמנם אבל בכל זאת.... מקווה להיות פה עד אז ולשמוע חוויות לפני/אחרי (ומי יודע אולי גם תוך כדי
בעידן הטכנולוגי של ימינו). תני לדברים לקרות, אל תכניסי את עצמך כבר כעת ללחץ מיותר
סליחה על אורך התשובה. שולחת
חם לעידוד, אני
