פחד מהאזעקות

פחד מהאזעקות

זקוקה לעזרה,
הבן שלי בן ארבע וחצי פוחד מאוד מהאזעקות (אף על פי שיש לנו רק אזעקה אחת ביום בממוצע).
יש לו כל מיני התנהגויות חדשות:
הוא לא עוזב אותי לרגע, הולך אחרי לכל מקום, כל רעש מקפיץ אותו, אם יש רעש חזק הוא סוגר את האוזניים.
אם אני נמצאת איתו הוא משחק יפה.
היום היו אצלנו חברים ולשמחתי הוא שיחק איתם מאוד מאוד יפה ואף הסכים להתרחק ממני.
באמצע המשחק היתה אזעקה והוא כ"כ נבהל ובכה.
אני כל הזמן אומרת שזה בסדר לפחוד מחבקת מנשקת.
יש עוד דבר, הוא כל הזמן אומר לי שהוא אוהב אותי (שזה מאוד כיף לשמוע) אבל זה לא במינון הגיוני.

היום הסברתי לו שיש כל מיני רעשים, של מזגן, מקרר, מכונית וכו' שתהיה אזעקה אהייה איתו ונלך יחד לממד.

איך אני יכולה לעזור לו?
 
שמעתי משהו נחמד

לא זוכרת איפה שמעתי אבל דיברו על להסביר לילדים שהאזעקה למרות שהיא נשמעת מפחידה היא בעצם חברה שלנו, היא מודיעה לנו מתי ללכת למרחב המוגן כדי שלא ניפגע ושמי שהולך למרחב המוגן לא נפגע. להסביר לו שיש לנו דקה וחצי ללכת רגוע למרחב מוגן שזה הרבה זמן והכי חשוב לא להראות את הלחץ שלך...

לא יודעת אם זה עוזר אצלי בנתיים הם קטנים אז לא היה לי צורך להכנס להסברים יותר מלתת הוראות איך מתנהגים באזעקה וזהו (מסכנים לכל מקום שאנחנו הולכים הם מקבלים הוראות מה עושים ולאן הולכים...)

כבר תפסה אותנו אזעקה בכל מקום אפשרי, לדעתי הכי חשוב שתשתדלי גם לשמור לו על שגרה כמו שיותר וכמה שאת יכולה, שגרה ופעילות מאוד מפחיתים את הלחץ...

לסיכום הפחד שלו הוא לגימיטי ויש להתייחס אליו ככזה. אני מקווה שבקרוב זה יהיה מאחורינו ובעיקר מאחורי תושבי הדרום שהילדים שם גדלים במציאות ההזויה הזו של אזעקות וטילים.
 
תודה על התגובה

חלק מהקושי הוא שאני לא יודעת מה לספר ומה לא.
השגרה בסך הכל נשמרת, הולכים לגן אבל לא יותר מזה.
לא יוצאת איתם לגינה כי יש לי שלושה ילדים קטנים ולא יכולה לקחת את הסיכון הזה.
בבית השגרה קיימת.

אוף

מחזקת את כל תושבי הדרום שסובלים הרבה יותר מאיתנו!!!
 

sefia

New member
אני במצבך

על ההתחלה איתי הגיב ככה
הוא גם תמלל במפורש: ״אמא אני לא רוצה בום/אזעקה,
לא רוצה שזה יכנס לבית שלי, זה עושה איה, זה מפחיד אותי״
וככה בלופ...

חקרתי כל איפה שאפשר להתייעץ ובגלל שהוא רק בן 3.3
לא נכנסתי להסברים על מלחמה, או מרחב מוגן

מצאתי נוסח מאד אמפטי (היה קשה להשחיל מילה בהתחלה בגלל שטף הדיבור שלו):
גם אני מפחדת מהרעש של האזעקה/בום
זה לא נעים לשמוע את זה
בגלל זה אנחנו הולכים ל״חדר של אמא״ זה השם שהממד קיבל אצלנו כי הוא בתוך חדר הארונות שחדר שלי
הנה אמא שומרת עליך ומחבקת אותך

בהמשך השתכללתי ושמתי צבעים, דפים, משחקים וספרים בממ״ד
זה הסיח קצת את תשומת ליבו
בהתחלה ישב עלי ולא הסכים לזוז

בהמשך קראתי שמישהו הציע לקרוא למרחב המוגן בשם ״החדר החזק״
כי זה נותן קונוטציה אחרת
ניסיתי, אבל הילדים שלי התעקשו שקוראים לזה ״החדר של אמא״ ולא שום דבר אחר. הבנתי שזה כנראה משרה עליהם בטחון

 

kookadoo

New member
אולי תנסו ליצור משחקי דמיון בנושא?

הילדים שלי קטנים יותר אז היה קל להעביר את הנושא מעל לראש שלהם, אבל בגיל ארבע וחצי באמת מבינים יותר אז אולי שווה ללכת איתו עד הסוף ולהעניק לפחד שלו מקום מעבר לשעת האזעקות. לבחור בובות - אחת תזרוק משהו שלא מלחיץ (כדורי צמר גפן להסרת איפור, או כדורי קלקר שאפשר לצבוע עם הילד), אחת "תיירט" באמצעות משהו (מטקה או כל אמצעי "יירוט" ועצירת החפץ שהושלך, ושוב עדיף קרטון שהילד צבע או משהו כזה שיתן לו עוד דרך לתעל תחושות ואנרגיות), במקביל בובה אחת תסתתר רחוק יותר בחדר מוגן (קופסה כלשהי - עדיפות לקופסת נעליים שתקשטו כמו הממד שלכם - דלת, חלון וכו'). הילד ש"מנטרל" את החפץ שהושלך ישמיע קולות "אזעקה" שאמורות להגן על הילד שנכנס לחדר המוגן.
אני רוצה להאמין (ושוב, מדובר על רעיון שלא נוסה) שזה יוכל לעזור קצת. הבן שלך יראה שלמעשה הילד בממ"ד מוגן לחלוטין ושמי שמשמיע את הקול למעשה מבקש להגן עליו.
וגם אם לא יצליח - לפחות העברתם שעה שעתיים ביצירה ומשחק :)
בהצלחה :)
 
למעלה