פחד מדו-מיניים.
היי כולכם, אני מקווה שאוכל לקבל אצלכם תגובות מעניינות שיעזרו לי לשנות את ההסתכלות שלי כי אני נורא סובל מהנושא שעליו אני פותח את ההודעה. מאז ומתמיד, אני מרגיש שאני מאוד לא מסתדר עם ההגדרה של "דו-מיני". הכרתי המון פעמים בחורים נחמדים שבפגישה עצמה סיפרו לי שהם כאלה, והרגשתי מאוד רע עם זה לגבם. כיוון שאת רוב ההיכרויות אני מכיר דרך אתרי אינטרנט (כי במציאות זה כרגע לא מתאשפר) אני לרוב מסנן ולא מגיב לשום הודעה של גברים שאני רואה אצלם בכרטיס "דו-מיני" , ומראש מסרב להכיר ... וזה למרות שגם מזה אני מרגיש לא טוב, כי אולי אני מסנן פתאום בחור שהיה יכול להתאים לי כבן אדם ו... אני לא יודע למה כל-כך קשה לי עם אנשים מהסוג הזה והנטייה הלא ברורה הזו. זה מרגיש לי כאילו בחור דו-מיני הוא אדם שלא סגור על עצמו, למרות שרוב רובם אומרים שהם בהחלט יודעים מה הם רוצים, ושלהם זה לא מפריע - העיקר שהבן אדם מתאים וטוב להם. לא יודע, אני חוטף מזה פחד ומרגיש בסביבה חולה פתאום... אם סתם ככה לטייל בדימיון, אני לא מרגיש שאוכל להיות אי פעם של עם עובדה כזו שהבן זוג שלי יהיה דו מיני ויהיה איתי. פשוט לא.
היי כולכם, אני מקווה שאוכל לקבל אצלכם תגובות מעניינות שיעזרו לי לשנות את ההסתכלות שלי כי אני נורא סובל מהנושא שעליו אני פותח את ההודעה. מאז ומתמיד, אני מרגיש שאני מאוד לא מסתדר עם ההגדרה של "דו-מיני". הכרתי המון פעמים בחורים נחמדים שבפגישה עצמה סיפרו לי שהם כאלה, והרגשתי מאוד רע עם זה לגבם. כיוון שאת רוב ההיכרויות אני מכיר דרך אתרי אינטרנט (כי במציאות זה כרגע לא מתאשפר) אני לרוב מסנן ולא מגיב לשום הודעה של גברים שאני רואה אצלם בכרטיס "דו-מיני" , ומראש מסרב להכיר ... וזה למרות שגם מזה אני מרגיש לא טוב, כי אולי אני מסנן פתאום בחור שהיה יכול להתאים לי כבן אדם ו... אני לא יודע למה כל-כך קשה לי עם אנשים מהסוג הזה והנטייה הלא ברורה הזו. זה מרגיש לי כאילו בחור דו-מיני הוא אדם שלא סגור על עצמו, למרות שרוב רובם אומרים שהם בהחלט יודעים מה הם רוצים, ושלהם זה לא מפריע - העיקר שהבן אדם מתאים וטוב להם. לא יודע, אני חוטף מזה פחד ומרגיש בסביבה חולה פתאום... אם סתם ככה לטייל בדימיון, אני לא מרגיש שאוכל להיות אי פעם של עם עובדה כזו שהבן זוג שלי יהיה דו מיני ויהיה איתי. פשוט לא.