פחד מגירושין
שלום,
אני נשוי עם שני ילדים, בני 9 ו-5, וזה לא מעט שנים שאני סובל מאוד ומעוניין להתגרש. ההבדלים ביני לבין בת זוגי כל כך תהומיים שלא ניתן לגשר עליהם ואינני מצליח לקיים שיחה תרבותית. ההתלבטות הקשה שלי האם להתגרש נובעת מן החשש לנזק הנפשי שעשוי להגרם לילדים - האם הנזק גדול יותר מעצם ההחשפות שלהם לזוגיות גרועה או שכבר עדיף להתגרש עם כל ההשלכות הנלוות לכך.
חשש נוסף שלי הוא מעצם כך שאשתי מאוד אימפולסיבית ומשתמשת בהמון צעקות, הטחת עלבונות ומילים גסות כלפי וגם כלפי הילדים. מבחינה זו אני גורם מאזן בבית ומרגיש שהילדים מאוד זקוקים לנוכחות שלי. בעיקר בני הגדול (בן 9) מרגיש חוסר בטחון רב על יד אמו, בשל האופן הגס בו היא פונה אליו ומאוד קשה לי לחשוב שלא אהיה על ידו כשיזדקק לי.
בנוסף, אשתי בעלת כושר רטורי ואסרטיביות והיא עשוייה שלא לבחול בשום אמצעי כדי להאשים אותי בהאשמות שווא, להסית את ילדיי ולהקשות על התהליך. אני אדם עדין שלא יודע להתעמת ואני מאוד חושש מתהליך קשה...
שאלותיי:
1. אני מעוניין לסיים בדרך הוגנת ובאווירה טובה וגם לשמור על כך לאחר הגירושין. במידה ומתנהגים כלפיי בסחטנות ומנסים לכפות עליי הסכם לא הוגן, האם אני יכול להתנגד להסכם הגירושין או שניתן לכפות זאת עליי? אילו כלים עומדים לרשותי מול סחטנות?
2. מה לעשות עם הילדים? הם מאוד קשורים אליי ואני חושש מההשפעה עליהם, אם אשתי תשמיץ אותי על ידם ותיצור מתח. כיצד מתמודדים עם זה, בהנחה שבת-זוגי לא תבוא איתי לייעוץ בנושא הילדים?
3. כיצד מתמודדים מול האשמות שווא? אני אמנם אדם נורמטיבי ועדין, אך שמעתי על לא מעט שעברו הליכים משפטיים מפרכים כדי להוכיח את חפותם מול האשמות שווא. זאת בעוד האשה לא ניזוקה עקב אותן האשמות. זה מפחיד אותי במיוחד!
מישהו יכול לייעץ?
המון תודה!!!
גיא
שלום,
אני נשוי עם שני ילדים, בני 9 ו-5, וזה לא מעט שנים שאני סובל מאוד ומעוניין להתגרש. ההבדלים ביני לבין בת זוגי כל כך תהומיים שלא ניתן לגשר עליהם ואינני מצליח לקיים שיחה תרבותית. ההתלבטות הקשה שלי האם להתגרש נובעת מן החשש לנזק הנפשי שעשוי להגרם לילדים - האם הנזק גדול יותר מעצם ההחשפות שלהם לזוגיות גרועה או שכבר עדיף להתגרש עם כל ההשלכות הנלוות לכך.
חשש נוסף שלי הוא מעצם כך שאשתי מאוד אימפולסיבית ומשתמשת בהמון צעקות, הטחת עלבונות ומילים גסות כלפי וגם כלפי הילדים. מבחינה זו אני גורם מאזן בבית ומרגיש שהילדים מאוד זקוקים לנוכחות שלי. בעיקר בני הגדול (בן 9) מרגיש חוסר בטחון רב על יד אמו, בשל האופן הגס בו היא פונה אליו ומאוד קשה לי לחשוב שלא אהיה על ידו כשיזדקק לי.
בנוסף, אשתי בעלת כושר רטורי ואסרטיביות והיא עשוייה שלא לבחול בשום אמצעי כדי להאשים אותי בהאשמות שווא, להסית את ילדיי ולהקשות על התהליך. אני אדם עדין שלא יודע להתעמת ואני מאוד חושש מתהליך קשה...
שאלותיי:
1. אני מעוניין לסיים בדרך הוגנת ובאווירה טובה וגם לשמור על כך לאחר הגירושין. במידה ומתנהגים כלפיי בסחטנות ומנסים לכפות עליי הסכם לא הוגן, האם אני יכול להתנגד להסכם הגירושין או שניתן לכפות זאת עליי? אילו כלים עומדים לרשותי מול סחטנות?
2. מה לעשות עם הילדים? הם מאוד קשורים אליי ואני חושש מההשפעה עליהם, אם אשתי תשמיץ אותי על ידם ותיצור מתח. כיצד מתמודדים עם זה, בהנחה שבת-זוגי לא תבוא איתי לייעוץ בנושא הילדים?
3. כיצד מתמודדים מול האשמות שווא? אני אמנם אדם נורמטיבי ועדין, אך שמעתי על לא מעט שעברו הליכים משפטיים מפרכים כדי להוכיח את חפותם מול האשמות שווא. זאת בעוד האשה לא ניזוקה עקב אותן האשמות. זה מפחיד אותי במיוחד!
מישהו יכול לייעץ?
המון תודה!!!
גיא