רונית ליזרוביץ
New member
פחד ובלבול
שלום לכולם. שמי טלי ואני נשואה לאדם נפלא החולה לצערי בטרשת נפוצה. הטרשת אובחנה אצלו בוודאות זמן קצר אחרי שנישאנו. יום אחד הוא טען שהרגל נרדמה וחשבנו שזה בגלל מאמץ פיזי אבל לאחר מספר ימים שהתחושה לא עזבה אותו הוא הלך לרופאת משפחה וזו הזניקה אותו בבהילות לבי"ח משם בדיקות...בדיקות ועוד בדיקות עד לאבחנה: חולה בטרשת נפוצה, הבנו שאצל בעלי "גילו" את המחלה ממש בהתחלה, מה שעודד מעט. מאז ועד היום חיינו רגיל לגמרי.....(כמובן שבהתחלה היה הלם והמון חוסר מידע לגבי המחלה ו...מה שמסתבר כיום הכחשה שלי ושלו). לפני שלושה ימים הוא חש עייפות, תשישות נוראית, בחילות, סחרחורת וריפיון של יד ורגל שמאל הלחץ והפחד היו אדירים.... הרופא המטפל הזמין אותנו ליום ראשון (היה יום חמישי) ועברנו סופשבוע מהגיהנום!!!! פתאום הבנו שבעלי ב א מ ת חולה !!!! התחלנו לפחד מה יהיה הלאה ??? האם ההתקף יעבור ולא "ישאיר" אחריו סמנים או בעיות?? האם יחמיר??? מה יהיה עלינו?? יום ראשון היינו שנינו אצל הרופא, בדק ואמר שיש התקף קל ביותר שההתבטאות הנוירולוגית שלו היא רק סטיה קלה ביותר של יד שמאל ולכן לא כדאי בשלב זה לקחת קורטיזון (???) ובגלל כל הפאניקה שבעלי נתון בה ההתקף נראה/מרגיש גרוע יותר. אני כמובן לא הפסקתי לשאול שאלות שהיו צריכות להשאל ממזמן ובגלל כל מיני עובדות, אם בכלל יש במחלה הזו עובדות, קצת יצאתי מאוששת וחזקה (הבנתי שכיום עם הטיפול, הזריקות מעטים מאוד מאוד מגיעים חמצב של כיסא גלגלים שכל כך פחדנו מזה ושאצל בעלי עד היום המצב הנורולוגי "יוצא מהכלל" - ציטוט של דברי הרופא וזאת למרות שלא הקפיד על לקיחת התרופות באופן סדיר ו/או ללכת לבדיקות באופן סדיר), יצאנו משהם מנסים לעכל את הכל, בשקט כל אחד לעצמו ועכשיו מה???? איך מתמודדים עם זה ???? אני כל כך מפחדת מהעתיד....יש לנו תינוקת קטנה וכעת שרק התחלנו לדבר על תינוק נוסף אני פתאום מפחדת לחשוב על תינוק נוסף....אני מפחדת לראות אותו סובל....מה בכלל המצב הכי גרוע שאפשר להגיע אליו (גם אם לוקחים את הזיריקות) הבנתי גם שתוחלת החיים (חס וחלילה חס וחלילה) מתקצרת, זה נכון ???... שמעתי איפשהוא שיש כאבים בלתי נסבלים ???..מה זה....אוף...מנסה להיות חזקה בשבילו, בשבילנו אבל לא יודעת איך....אשמח לכל תגובה
שלום לכולם. שמי טלי ואני נשואה לאדם נפלא החולה לצערי בטרשת נפוצה. הטרשת אובחנה אצלו בוודאות זמן קצר אחרי שנישאנו. יום אחד הוא טען שהרגל נרדמה וחשבנו שזה בגלל מאמץ פיזי אבל לאחר מספר ימים שהתחושה לא עזבה אותו הוא הלך לרופאת משפחה וזו הזניקה אותו בבהילות לבי"ח משם בדיקות...בדיקות ועוד בדיקות עד לאבחנה: חולה בטרשת נפוצה, הבנו שאצל בעלי "גילו" את המחלה ממש בהתחלה, מה שעודד מעט. מאז ועד היום חיינו רגיל לגמרי.....(כמובן שבהתחלה היה הלם והמון חוסר מידע לגבי המחלה ו...מה שמסתבר כיום הכחשה שלי ושלו). לפני שלושה ימים הוא חש עייפות, תשישות נוראית, בחילות, סחרחורת וריפיון של יד ורגל שמאל הלחץ והפחד היו אדירים.... הרופא המטפל הזמין אותנו ליום ראשון (היה יום חמישי) ועברנו סופשבוע מהגיהנום!!!! פתאום הבנו שבעלי ב א מ ת חולה !!!! התחלנו לפחד מה יהיה הלאה ??? האם ההתקף יעבור ולא "ישאיר" אחריו סמנים או בעיות?? האם יחמיר??? מה יהיה עלינו?? יום ראשון היינו שנינו אצל הרופא, בדק ואמר שיש התקף קל ביותר שההתבטאות הנוירולוגית שלו היא רק סטיה קלה ביותר של יד שמאל ולכן לא כדאי בשלב זה לקחת קורטיזון (???) ובגלל כל הפאניקה שבעלי נתון בה ההתקף נראה/מרגיש גרוע יותר. אני כמובן לא הפסקתי לשאול שאלות שהיו צריכות להשאל ממזמן ובגלל כל מיני עובדות, אם בכלל יש במחלה הזו עובדות, קצת יצאתי מאוששת וחזקה (הבנתי שכיום עם הטיפול, הזריקות מעטים מאוד מאוד מגיעים חמצב של כיסא גלגלים שכל כך פחדנו מזה ושאצל בעלי עד היום המצב הנורולוגי "יוצא מהכלל" - ציטוט של דברי הרופא וזאת למרות שלא הקפיד על לקיחת התרופות באופן סדיר ו/או ללכת לבדיקות באופן סדיר), יצאנו משהם מנסים לעכל את הכל, בשקט כל אחד לעצמו ועכשיו מה???? איך מתמודדים עם זה ???? אני כל כך מפחדת מהעתיד....יש לנו תינוקת קטנה וכעת שרק התחלנו לדבר על תינוק נוסף אני פתאום מפחדת לחשוב על תינוק נוסף....אני מפחדת לראות אותו סובל....מה בכלל המצב הכי גרוע שאפשר להגיע אליו (גם אם לוקחים את הזיריקות) הבנתי גם שתוחלת החיים (חס וחלילה חס וחלילה) מתקצרת, זה נכון ???... שמעתי איפשהוא שיש כאבים בלתי נסבלים ???..מה זה....אוף...מנסה להיות חזקה בשבילו, בשבילנו אבל לא יודעת איך....אשמח לכל תגובה
