פחד בעיקר...
אז אחרי שעברתי העיון רב על השירשור לגבי המיסחור של מאיר אני חושב שצריך לפרק את העסק הזה לשניים שכן מצד אחד -כל יושבי הפורום הם אנשים שמאיר אריאל עבורם הוא קצת יותר מ"איש תרבות" - הוא בעצם מורה הדרך שלהם והוא מלווה ומאיר אותם תקופות ארוכות בחייהם... ואנו - אני מתכוון אל אנשי הפורום - כמו רבים אחרים שאוהבים את מאיר מצעקי הלב - ומאיר בעצם מלווה אותנו תמיד גם היום של חול ובטח ביום חג... אז לחקלנו פשוט כואב לראות וגם לשמוע - איך זה שאהבנו שלא זכה להוקרה ולכבוד המתאים כאשר היה בחייו - אלא רק לאחר מותו פתאום מישהו נזכר לפאר את שמו... ולנו נדמה שככה "על הדרך" כמו שנאמר משהו מנסה למסחר את מאיר ולעשות כסף על המת.... שכן כמו שאמר ידידי יניב הערבי - את מאיר יש דרך להפיץ ולמסחר... את מאיר צריך להשמיע כל השנה - באולמוןת קטנים - לכל המעוניין ובמחיר סביר - שכן מאיר בחייו על זה די הרבה הזביר... זה לא שמשהו חלילה לא רוצה שאחרים ישמעו מאיר אראיל... אולי תוחשה קלה של פחד - שפתאום מאיר ככה מתגלה לרבים אבל אז זה חולף... בשורה תחתונה חברים אני טוען שצריך לפרסם את מאיר - וצאיך להוציא ספרים, מאמרים, ציורים ולפזר את שיריו שנשארו במגירה לזמרים הנכונים... אני גם בעד סטיקר וחולצה מחאתית... אבל בין זה לבין הפיכת מאיר למותג או אייקון... זה כבר הבדל... מאיר היה ויהיה מחתרתי.... תרצו או לא... אז בסדר - אולי משמיעים את "נשל הנחש" ו"טרמינל" קצת יותר בגלגל"צ... אבל חבריי היקרים אני מבטיח לכם שגם הילדים שלכם אם וכאשר הם יחליטו להכניס למערכת את הדיסק "רישומי פחם" או את שאר הכתומים של מאיר... אז הם יהיו בודדים בתוך ההמון... חוצמזה השעות הולכות ונוקפות ואני רק מחר בערב אדע אם אני אגיע למשמרות או לא... חבל לי שרפי לא מגיע - אבל אני מבין אותו טוב מטוב... ואני חושב שממש לא במקום להגיד ולחשוב שהערב הזה יכול לתת את מידת האהבה או הכבוד של למאיר... כי אולי דווקא להפך... בימים הבודדים שמאיר זוכה ליחס מאנשים רבים ומהץקשורת הצהובה, המפרסמת, הדורסת, היונקת, המוצצת, הגורסת.. אולי אולי - אנחנו צריכים לנוח ואפילו לעשות להם קצת מקום ממילא הם יראו שאין "בשר" לטרוף וילכו בדיוק יום למחרת.... בתור חייל
אז אחרי שעברתי העיון רב על השירשור לגבי המיסחור של מאיר אני חושב שצריך לפרק את העסק הזה לשניים שכן מצד אחד -כל יושבי הפורום הם אנשים שמאיר אריאל עבורם הוא קצת יותר מ"איש תרבות" - הוא בעצם מורה הדרך שלהם והוא מלווה ומאיר אותם תקופות ארוכות בחייהם... ואנו - אני מתכוון אל אנשי הפורום - כמו רבים אחרים שאוהבים את מאיר מצעקי הלב - ומאיר בעצם מלווה אותנו תמיד גם היום של חול ובטח ביום חג... אז לחקלנו פשוט כואב לראות וגם לשמוע - איך זה שאהבנו שלא זכה להוקרה ולכבוד המתאים כאשר היה בחייו - אלא רק לאחר מותו פתאום מישהו נזכר לפאר את שמו... ולנו נדמה שככה "על הדרך" כמו שנאמר משהו מנסה למסחר את מאיר ולעשות כסף על המת.... שכן כמו שאמר ידידי יניב הערבי - את מאיר יש דרך להפיץ ולמסחר... את מאיר צריך להשמיע כל השנה - באולמוןת קטנים - לכל המעוניין ובמחיר סביר - שכן מאיר בחייו על זה די הרבה הזביר... זה לא שמשהו חלילה לא רוצה שאחרים ישמעו מאיר אראיל... אולי תוחשה קלה של פחד - שפתאום מאיר ככה מתגלה לרבים אבל אז זה חולף... בשורה תחתונה חברים אני טוען שצריך לפרסם את מאיר - וצאיך להוציא ספרים, מאמרים, ציורים ולפזר את שיריו שנשארו במגירה לזמרים הנכונים... אני גם בעד סטיקר וחולצה מחאתית... אבל בין זה לבין הפיכת מאיר למותג או אייקון... זה כבר הבדל... מאיר היה ויהיה מחתרתי.... תרצו או לא... אז בסדר - אולי משמיעים את "נשל הנחש" ו"טרמינל" קצת יותר בגלגל"צ... אבל חבריי היקרים אני מבטיח לכם שגם הילדים שלכם אם וכאשר הם יחליטו להכניס למערכת את הדיסק "רישומי פחם" או את שאר הכתומים של מאיר... אז הם יהיו בודדים בתוך ההמון... חוצמזה השעות הולכות ונוקפות ואני רק מחר בערב אדע אם אני אגיע למשמרות או לא... חבל לי שרפי לא מגיע - אבל אני מבין אותו טוב מטוב... ואני חושב שממש לא במקום להגיד ולחשוב שהערב הזה יכול לתת את מידת האהבה או הכבוד של למאיר... כי אולי דווקא להפך... בימים הבודדים שמאיר זוכה ליחס מאנשים רבים ומהץקשורת הצהובה, המפרסמת, הדורסת, היונקת, המוצצת, הגורסת.. אולי אולי - אנחנו צריכים לנוח ואפילו לעשות להם קצת מקום ממילא הם יראו שאין "בשר" לטרוף וילכו בדיוק יום למחרת.... בתור חייל