פחדים...

[ד י ק ל ה היחידה]

פחדים...

ב22 החודש הוא אמור היה לחגוג את יום הולדתו ה 22... שנה וחודשיים בנינו.. אני כל כך פוחדת שזה יגיע.. לאבא שלי כ"כ קשה להתמודד.. החגים האלה גם כן, מפחידים אותי בטירוף.. מי יתחיל לבכות ראשון..? מה יהיה?

 

[liat1953]

דיקלה../images/Emo24.gif

מבינה את פחדיך היטב,החיים הרי שונים לחלוטין ממה שהיו לפני האובדן. מותר לך לבכות ובאמת אין חשיבות מי ראשון,אם הדמעות חונקות תוציאי אותן זה עוזר זה משחרר זה מנקה ולו במעט,זה טוב וחשוב. באשר לחגים גם אני שונאת אותם ומאחר ובחגים תמיד היינו כולם יחד קשה כעת לשבת סביב שולחן.בשנה הראשונה בחג הגיעה כל המשפחה הקרובה ופשוט היינו יחד ללא כל סימני חג לאחר מיכן בכל שנה בחגים אנו נוסעים הרחק מכאן למקומות בהם אין זכר לחג...כל זאת הבטחתי עד שבני יתחתן ואכן הוא התחתן בשבוע שעבר אך בראש השנה הוא יהיה בירח דבש בחו"ל וכנראה גם אני .

 

[ד י ק ל ה היחידה]

אני יודעת שמותר לבכות..

אבל לא רוצה להעציב את ההורים.. בשנה שעברה היה החג הראשון בלעדיו וזה היה הדבר הכי קשה בעולם.. אבא נכנס מבית הכנסת והתפרץ בבכי וכולם אחריו.. והחגים הם הדבר הכי כייפי שהיה בעולם.. כל החג ישבתי וזכרתי בבירור איפה הוא ישב בדיוק ומה הוא אכל שנה לפני וכו'.. פשוט נאכלתי מבפנים. אני הייתי מעדיפה לא לחגוג את החגים יותר כי זה הפך להיות הסיוט שלי.. אבל זו לא החלטה שלי בלבד.