פחדים שלפני ....

[מקווה לטוב222]

פחדים שלפני ....

היי אני חדשה כאן וגם בענייני הגירושים שהשבוע הופלה החלטה סופית אני בת 25 ואמא לתאומים בני 4 חודשים והראש מלא פחדים לגבי מה יהיה ואיך יהיה .... אם מישהיא מכן תספר לי על התהליך איך היה ואיך פתאם צריך להתרגל ללבד הקבוע אשמח מאד כי בנתיים הראש מלא מחשבות שכאלו מפחידות שגורם לי אפילו לרצות להשאר בנישואים רק כדי לא להגיע למצבים שרצים לי בראש אז בנתיים שתהיה לנו שבת נפלאה ואשמח אם מישהוא יוכל כן לעזור ולשתף בתור מי שכבר אם רגל 1 בפנים או כבר אחרי התהליך המייגע הזה

 

[mazoneli]

איך היה איך יהיה תלוי בשני גורמים בלבד

בך ובו, אם אתם תצליחו להסתדר בינכם זה לא יקח יותר מחודשיים אם לא אז

. למה אם מותר לשאול

.

 

[מקווה לטוב222]

תשובה ל ללמה ....

כן בטח העיקר זה בגלל ההתנהגות שלו והזלזול שלו כלפיי וכלפיי המשפחה שלי אחרי שעזרו ונתנו ותמכו בכל דרך אפשרית יש עוד מלא סיבות אבל זה העיקר

 

[mazoneli]

ואיך הוא מקבל את ההחלטה שלך לפרק ../images/Emo35.gif.

אחלה סיבה לפרק ד"א .

 

[שלומפי222]

סיבה ללמה

הוא טוען שאני מתגרשת בגגל שההורים שלי החליטו אז זה מה שאני עושה

 

[NoaModiin]

להישאר בגלל הפחד

זה ממש לא הדבר הנכון לעשות. השיקולים שמנחים אותך צריכים להיות אחרים לגמרי. היי בטוחה בעצמך, ותתפלאי לראות שיש בך כוחות שלא ידעת על קיומם. תאומים בני 4 חודשים בהחלט ידרשו ממך הרבה זמן וכוחות, ואם תהיה לך עזרה אין סיבה שלא תסתדרי. שיהיה בהצלחה

 

[שלומפי222]

אולי זה הדבר הלא נכון

אבל את זה אני אוכל לדעת רק אחר כך אבל הוא לא זה שיעזור לי אם התאומים בכל מקרה גם אם נחליט להשאר בייחד והכוחות שלי כבר עזלו מלהתעמת איתן אני יגיד את האמת

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

הכי חשוב זה שתפנימי...

שאת לא לבד ויש לך תאומים לגדל ולדאוג להם. דבר נוסף - כמו שכבר כתבו לך, הפחד מהלא נודע הוא לא סיבה מספיק טובה להישאר במסגרת הנישואין. מצד שני הסיבות שמנית אותן עושות רושם שאת קצת ממהרת לקפוץ על עגלת הגרושין. תקדישי עוד זמן למחשבה עד שתקבלי החלטה סופית.

 

[שלומפי222]

הפחד מהלא נודע

זה נכון שזה לא מספיק בשביל לקפץ על גירושין אבל הוא בן אדם כזה שבכל רגע נתון הוא יכול להתפרץ להתחיל לצעק לקלל ולא מעניין אותו שום דבר מי זה שהילדים שומעים ורואים את זה ואני לא רוצה לא אני לסבל את זה ולא שהילדים יראו

 

[שלווה33]

היי ושבוע טוב

אני רוצה לענות לך תשובה מנקודה קצת אישית. אני עזבתי את הבית חצי שנה אחרי הלידה. החלטתי לחקור קצת יותר לעומק מה פתאום קרה?!מה השתנה?! מה גורם לי דווקא אחרי הלידה לקום וללכת. אז,את עבודת סיכום התואר השני שלי עשיתי על הנושא הזה בדיוק. מה קורה לנשים במהלך ההריון הראשון ושנה אחרי הלידה. הנושא מאוד מורכב.אני בטוחה שיש לך תחושות קשות לגבי מי שהוא בעלך כרגע. אך אני רק יכולה להמליץ לך (כמובן בערבון מוגבל זו רק דעתי ) להמתין שהתאומים יהיו בערך בני שנה.אפילו קצת פחות.אז יש סיכוי,שתראי דברים קצת אחרת. בכל אופן שיהיה המון בהצלחה

 

[Master Stav]

נושא מעניין תוכלי להרחיב ?

 

[שלווה33]

אשמח להרחיב

באופן עקרוני,רוב האסכולות,דיי תמימות דעים,שלידת ילד ראשון הינה שלב התפתחותי. ממש כמו שלבי ההתפתחות שפרויד מדבר עליהם. אנני יודעת מה באמת נכון,ומה הכי מדוייק,אך אני כן בטוחה שאישה עוברת במהלך המעבר לאמהות,תהליכים מורכבים של שינויי,בדימוי העצמי,שינוי רגשי,פזיולוגי,הורמונלי וישנם כמובן שינויים נוספים. תקופת המעבר לאמהות מוגדרת מתחילת ההריון ושנה אחרי הלידה. כעבור שנה,ברוב,ככל המקרים,אישה מתחילה לחזור לעצמה בכל המובנים.אך כמובן משהו מאוד מהותי בה השתנה. לכן,וכמובן,מנסיוני האישי אני מדברת ולא מתוך הספרות,בשנה הראשונה יכולים לחוש דברים בעוצמות מאוד חזקות ולעיתים אף בלתי נסבלות,אך דברים אלה נוטים להתרכך ולהשתנות (כמובן שלא תמיד).. מקווה שעניתי לך יום טוב

 

[rotemush5]

וואו...כמה נכון

מסכימה עם כל מילה ואשמח לקרוא יותר בעניין. גם כאחת שעברה זאת והתחברה לכל מילה שהעלת בתהליך וגם כאחת שעוסקת בתחום....

 

[משפחה עם 3]

ממני, גם אמא לתאומים

שלום לך, קודם כל, מאחלת לך הרבה כוחות לגדל את התאומים שלך. מדובר באושר כפול אך גם עבודה כפולה ואף יותר. אני לא מכירה את הפרטים אבל האם ניסיתם כל הדרכים האפשריות כדי לשקם את הנישואין? טיפול זוגי? ושב, מנסיוני, מגיעים להחלטה כזאת אחרי שממצים את כל הדרכים האחרות ואכן מוודאים כי אופציה אחרת לא באה בחשבון. ציינת כי יש לך משפחה וזה הרבה וחשוב. את תצטרכי עזרה, אפילו במובנים לוגיסטיים רבים. הפחד והחששות יהיו תמיד, מדובר בהחלטה משמעותית ביותר. אל תקבלי את ההחלטה מתוך פחד/ילדים/מצב כלכלי. תשקלי היטב ואם תראי שאת שלמה עם ההחלטה, לכי על זה. אני אחרי ההחלטה אך לא אחרי התהליך. קשה, לפעמים מאוד, אבל לא מצטערת לרגע.השוני כי לא היה באמת אף אחד לעזור ולתמוך, משפחה לא קיימת ולכן הדרך היתה ארוכה. , ההחלטה נדחתה לא פעם ולא פעמיים אבל כאשר הרגשתי שלא ניתן להמשיך ואין דרך אחרת, ההחלטה התקבלה. אגב, גם כאשר התאומים בני שש עדיין יש חששות ופחדים. שולחת לך חיבוק חם והרבה שעות שינה.

 

[שלומפי222]

תשובה למשפחה עם 3

ההחלטה היא אכן קשה אם כל הגועל שיש בדרך אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שהוא בחיים לא ישתנה בהתנהגות האגרסבית שלו כלפיי כי זה גם מה שהוא ראה בבית וזה הסגנון התנהגות ודיבור שלהם בבית ולפי דעתי אני עכשיו מצמצממת נזקים לעתיד שלי ושל הילדים שהם לפחות לא יצטרכו לראות את המריבות והוויכוחים האלו כי אפילו עזרה איתם אין לי איתו הוא כמו סטודנט חופשי מתנהג רק שטוב לו ומתאים לו אז הוא עושה טובה ועוזר ולפי דעתי שהילדים יהיו בני 6 אז זה כבר מאוחר מידי כי להם זה כבר יהיה יותר קשה ואני בטוחה שגם לי זו דעתי בכל אופן

 

[שלי תלתלים]

ברגע

ששלמים עם ההחלטה רוב הפחדים נגוזים....באמת...יתכן ואת לא שלמה עם עצמך לחלוטין, אני באמת מציעה שתבדקי לפני שאת עושה כזה צעד ותנסי כל דבר אפשרי כדי לפתור....אם החלטה נעשית מתוך פחד בד"כ לא חזקים מספיק בשביל להתמיד בה . בהצלחה בכל אשר תחליטי- פה תמיד אפשר להתמך.

 

[rotemush5]

שלום לך..

כאחת שנמצאת בהליך מתקדם לגירושים עם ילדה בת שנה ו 4 חודשיםאני יכולה להגיד לך שהליך לא קל עומד לפניך. לפני שמחליטים להתגרש אני ממליצה לך לעשות הכל!!!!!!!!!!!!!!!!! כדי לא להתגרש טיפול זוגי ניסיתם? פרידה יזומה ניסיתם? אני מתארת לעצמי שחשבת הרבה לפני שהחלטת לבצע את הצעד אבל תחשבי שוב...האם זה באמת מה שאת רוצה? יש לך שני ילדים שזקוקים לאבא שלהם. למסגרת משפחתית. אני יכולה להגיד לך שלפני שנה הייתי במצבך.החלטתי לעזוב. אבל עשיתי הכל כדי להבין שאין ברירה...וכשעזבתי ,עזבתי ממקום השלם שלי. לא חיפשתי אישור של אחרים לפרידה,לא היו בי שאלות.האמנתי שהכל יהיה בסדר. עצה לי אליך,נסי שוב...תחשבי שוב...פני לגורם מקצועי.אם יש סיכוי הכי קטן שתוכלי להציל את הנישואים האלה,עשי זאת אני כאן לכל מקרה בפרטי

 

[שלווה33]

../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה