פחדים מחושך
אני מתה מעייפות, אז בקצרה: יניבי, בן שנתיים ותשע חודשים, התחיל לפתח פחדים. בגדול. בימים האחרונים הוא רוצה הבייתה ברגע שנדמה לו שעוד מעט יש חושך. וגם אם זה עוד שעתיים, רק יש קצת עננים שעושים הרגשה שהולך להחשיך (אנחנו גרים בחו"ל), הוא מתחיל לבכות שהוא רוצה הבייתה. בלילה הוא רוצה לישון עם אור, ועוד אור, ועוד אור. אתמול הוא הצביע בבכי על חדר הארונות, ונרגע רק כשהדלתי מספיק אורות כך שלא היה שם מוצלל. היום ברגע שעמד להחשיך נכנס מהחצר הבייתה וביקש שנסגור את הדלת. כשהדלת לסלון נוסף הייתה פתוחה, אבל שם היה קצת חשוך , הוא בקש שנסגור את הדלת לשם. בבכי. הוא לא מצליח להרדם בלי שיש מישהו איתו בחדר (וזה דבר חדש). הוא לא רוצה ללכת לישון. מה קורה לו? מה לעשות? האם לזה שנולד לו אח לפני חודשיים יש קשר? כבר המון זמן הוא מבקש לישון עם אור, אבל אף פעם זה לא תפס כזו צורה קיצונית.
אני מתה מעייפות, אז בקצרה: יניבי, בן שנתיים ותשע חודשים, התחיל לפתח פחדים. בגדול. בימים האחרונים הוא רוצה הבייתה ברגע שנדמה לו שעוד מעט יש חושך. וגם אם זה עוד שעתיים, רק יש קצת עננים שעושים הרגשה שהולך להחשיך (אנחנו גרים בחו"ל), הוא מתחיל לבכות שהוא רוצה הבייתה. בלילה הוא רוצה לישון עם אור, ועוד אור, ועוד אור. אתמול הוא הצביע בבכי על חדר הארונות, ונרגע רק כשהדלתי מספיק אורות כך שלא היה שם מוצלל. היום ברגע שעמד להחשיך נכנס מהחצר הבייתה וביקש שנסגור את הדלת. כשהדלת לסלון נוסף הייתה פתוחה, אבל שם היה קצת חשוך , הוא בקש שנסגור את הדלת לשם. בבכי. הוא לא מצליח להרדם בלי שיש מישהו איתו בחדר (וזה דבר חדש). הוא לא רוצה ללכת לישון. מה קורה לו? מה לעשות? האם לזה שנולד לו אח לפני חודשיים יש קשר? כבר המון זמן הוא מבקש לישון עם אור, אבל אף פעם זה לא תפס כזו צורה קיצונית.
