פחדים בגיל 3
נכון שאני יותר סמויה מאשר פעילה, אבל אני צריכה להתיעץ אתכם, אין לי כרגע מקום אחר בו אני יכולה לעשות את זה ואני ממש מוצפת מזה.. (אבל זה אולי בגלל ההורמונים של חודש תשיעי?) המצב הוא כזה- הבת שלי בת שלוש וחודשיים ומפחדת מכל דבר. אני לא מדברת על גשם חזק או זרים או דברים שאני מבינה מה מפחיד בהם- אני מדברת על דברים לגמרי נייטרליים שאולי חדשים, או המחשב (גם כשהוא כבוי), והשיא- החדר שלה על הבוקר ועוד מלא דברים. אני משתדלת להיות כמה שיותר מבינה ומקבלת ולגרש יחד איתה את מה שמפחיד, אבל לפעמים אני מרגישה שזה ממש מעבר לכוחותיי ושאולי היא סתם אומרת? נניח על הבוקר כשאני הולכת לשירותים היא יכולה לעמוד מחוץ לדלת ולהתבכיין עד שאני יוצאת, שהיא מפחדת להיות בסלון.מיותר לציין שכשזה על הבוקר והרגע התעוררתי, התגובות שלי פחות נעימות ומקבלות ממה שהייתי רוצה. אבל ראבק! תני לי דקה בשירותים! את בת שלוש ומשהו, עצמאית פקחית ומפותחת לגילך, תלכי לסלון לכמה דקות! אין טראומות ילדות מוקדמות וכו וכמובן שהכל נעול. גילוי נאות- אני גם פחדנית יחסית. יש עצות? אני באמת כבר מודאגת...
נכון שאני יותר סמויה מאשר פעילה, אבל אני צריכה להתיעץ אתכם, אין לי כרגע מקום אחר בו אני יכולה לעשות את זה ואני ממש מוצפת מזה.. (אבל זה אולי בגלל ההורמונים של חודש תשיעי?) המצב הוא כזה- הבת שלי בת שלוש וחודשיים ומפחדת מכל דבר. אני לא מדברת על גשם חזק או זרים או דברים שאני מבינה מה מפחיד בהם- אני מדברת על דברים לגמרי נייטרליים שאולי חדשים, או המחשב (גם כשהוא כבוי), והשיא- החדר שלה על הבוקר ועוד מלא דברים. אני משתדלת להיות כמה שיותר מבינה ומקבלת ולגרש יחד איתה את מה שמפחיד, אבל לפעמים אני מרגישה שזה ממש מעבר לכוחותיי ושאולי היא סתם אומרת? נניח על הבוקר כשאני הולכת לשירותים היא יכולה לעמוד מחוץ לדלת ולהתבכיין עד שאני יוצאת, שהיא מפחדת להיות בסלון.מיותר לציין שכשזה על הבוקר והרגע התעוררתי, התגובות שלי פחות נעימות ומקבלות ממה שהייתי רוצה. אבל ראבק! תני לי דקה בשירותים! את בת שלוש ומשהו, עצמאית פקחית ומפותחת לגילך, תלכי לסלון לכמה דקות! אין טראומות ילדות מוקדמות וכו וכמובן שהכל נעול. גילוי נאות- אני גם פחדנית יחסית. יש עצות? אני באמת כבר מודאגת...
