פורקת

ther MeסAn

New member
פורקת../images/Emo201.gif

היי אנשים. אני לורי, בת 17 וחצי. אבא שלי סבל מסרטן הכליה ונפטר כשהייתי בת 12, ממש חודש אחרי הבת מצווה שלי. אחותי [קטנה ממני בשנה] לקחה את זה הרבה הרבה יותר קשה ממני ובמשך כמעט שנה אחרי המוות שלו היתה בוכה בלילות ומבקשת לישון עם אמא והיה לי עצוב גם לאבד את אבא וגם לראות את אחותי סובלת ככה. אבל העניין עכשיו הוא לא בנו... ההורים שלי היו גרושים עוד הרבה לפני זה ושנה אחרי המוות שלו אמא שלי התחילה לצאת עם מישהו, כשהייתי בת 14 וחצי נולדה להם בת, אחותי הקטנה והמדהימה. למרות שהם לא חיו יחד הוא ביקר את אחותי [עכשיו בת 3] כמעט כל יום והיא נראה לי אוהבת אותו יותר ממני, מאחותי השניה ומאמא שלי יחד. ביום חמישי בלילה גילינו שהוא נרצח. הייתי בשוק וחשבתי שזאת בטח טעות, רק היום קיבלתי את זה סופית. הגופה בנתיחה וצריכים להחזיר אותו מחר להלוויה. היום חברים, קרובי משפחה והילדים שלו מגרושתו [הם בשנות העשרים שלהם] התאספו בבית שלו והילדים שלו ממש חבקו ונשקו את אחותי אחרי ששלוש שנים הם התעלמו ממנה. הוא היה אמור להגיע לבקר את אחותי ביום שגילינו את זה ואמא שלי לא הבינה למה היא לא שמעה ממנו כבר כמה ימים [הוא התקשר כל יום], אחותי כל השבוע שאלה ועדיין שואלת "מתי אבא יבוא?" ו-"תתקשרי לאבא שיקח אותי לטייל" וממש נשבר לי הלב, במיוחד הערב כשאמא שלי השכיבה אותה לישון היא בכתה וביקשה לישון איתו. עברתי את זה כבר פעם אחת עם האחות השניה אז עוד פעם? אני ואחותי לפחות זכינו לבלות כמה שנים עם אבא שלנו, יש לנו המון זכרונות נהדרים ממנו ואלבומים מלאים עם תמונות איתו אבל הקטנה אפילו לא תזכור איך אבא שלה נראה, יש לה אולי בקושי 2 תמונות שלו וזכרונות בכלל לא יהיו לה. אמא שלי אומרת לה שאבא שלה נסע רחוק ולא יהיה פה הרבה זמן אבל כשהיא באה לשאול אותי את זה אני פשוט לא יודעת מה לענות לה ושותקת
 
לורי יקרה ../images/Emo201.gif

קודם צר לי על אובדנך סיפור לא קל יחד עם זה שמחה שהגעת לכאן לפרוק את כאבך קבלי המון
אנחנו כאן לכל מה שתרצי לשתף
 

eshkolit32

New member
היי לורי.

אני מצטערת לשמוע את הסיפור העצוב של המשפחה שלך. קודם כל כמה מרענן לשמוע שאת מוצאת את הנקודה החיובית בכך שאת ואחותך הספקתן לבלות כמה שנים עם אבא שלכן. חשוב לזכור את הדברים האלה. בקשר לאחותך הקטנה, נכון שאולי היא לא תזכור את אבא שלה, אבל בשביל זה יש אותך, את האחיות שלך ואת אימא שלך. אתן תוכלו תמיד להזכיר ולספר עליו, איזה בן אדם הוא היה, ועל איך שאחותך אהבה אותו, והוא אותה אני מתארת לעצמי. יש הרבה נחמה בכך שיש עם מי לדבר ולהזכר במי שהיה...זה מסוג הדברים שהופכים את הבן אדם שהלך לחלק בלתי נפרד מחיי המשפחה והחברים שלו. את מוזמנת להשאר ולהרגיש כאן בנוח...
 
הי לורי../images/Emo201.gif

אני חושב שהדבר הראשון והחשוב ביותר הוא להבין שזה בסדר לכאוב, וזה חלק מתהליך שעכשיו לצערי את עוברת פעם נוספת, בצורה שונה, וכך גם אחותך. הכאב שלך בונה אותך ועוזר לעצב את האישיות שלך, אל תדחיקי ואל תתביישי להרגיש, והדבר הכי חשוב תקשיבי לעצמך ולתחושות שלך. לגבי איך להסביר ולשתף את אחותך הקטנה אני חושב שבביטוח לאומי בעל מקצוע יוכל לסייע ולייעץ בנושא.
 

לנשום1

New member
../images/Emo201.gif

שלום לורי וברוכה הבאה לפורומנו החם
ממש עצוב לי לשמוע את סיפורך
קבלי הרבה
של כוח! אני ממש ממליץ לכן לפנות ליעוץ בקשר לאחותך הקטנה חשוב שהיא תקבל תשובה הגיונית ומספקת למרות שהיא קטנה... את כמובן מוזמנת להמשיך להיות איתנו ולשתף ברע ובטוב
.
 
למעלה