פורקיופיין טרי

dimfo

New member
פורקיופיין טרי

מה מומלץ לחובב פרוג שלהם? ובכלל?
 
המומלצים שלי

(לאו דווקא לחובבי הפרוג) קודם כל Lightblub sun, שהוא פשוט אלבום יפיפה. אחריו את הקודמים לו, Stupid dream ו Signify ואם אתה רוצה משהו קצת יותר כבד, אז In absentia כולל בתוכו קטעים בעל אופי כבד למדי, עם נטייה מוגברת לשבירת משקלים.
 

meandmeandme

New member
../images/Emo12.gif

אממממממממממממממממממממממממממ............ לא יודע... לא לפי התקליטיה של חבר שלי..
 

mastique

New member
שמעתי את voyage 34

ועוד משהו שלהם, שאני ממש לא זוכרת... וממש לא אהבתי אותם... לפי דעתי חסר להם ביצים כאילו, זה תמיד מרגיש שהם זורמים איתך על אותו גל של חוסר מחוייבות, לא לוקחים את עצמם ממש ברצינות, אולי הם לא כלכך יודעים איך לעשות את זה. הכל כזה נאנאנאנא... כזה... לא משכנע... ומה שמצחיק זה שדווקא בוויאג' יש תחושה שהם כן מנסים לבוא עם אמירה מפוצצת, אבל הם פשוט לא הצליחו לעשות מה שהם התכוונו, להשאיר (אותי) עם הרגשה של "וואו, אתם טובים", זה השאיר אותי עם תחושה של ספק-אדישות-ספק-אכזבה מסויימת, "זה הפורקיפיין טרי שכולם מדברים עליהם?!", אבל זאת דעתי... ובגלל זה, כשאני קוראת הודעות שקשורות אליהם, אני לא כלכך מבינה על מה כל המהומה, אתם באמת חושבים שהם טובים? כאילו, בתור אנשים ששומעים להקות כמו גונג, סופט מאשין, רוברט וויאט (אחלה להקה), פינק פלויד (לפעמים), ג'נסיס, כאמל... לא יודעת... אתם באמת יכולים להגיד "פורקיפיין טרי, כן כן!"?
 
בהחלט כן!

אחת מהלהקות המרגשות יותר בסביבה, לדעתי, גם אם ההשתכשכות שלהם בפרוג אינה קבועה כל כך. קולו המלטף של סטיבן ווילסון, והיכולת שלו ליצור הרמוניות קולות רב שכבתיות, ביחד עם גיטרה נגיד-גילמורית, והנגנים המצויינים שמלווים אותו (הבס והתופים, בעיקר) הופכים את הלהקה למפעל בלתי נשכח. Voyage 34, לדעתי, לא מצייג את הלהקה כל כך, הוא נמצא שנות אור מהסגנון הנוכחי שלהם, בערך כמו האלבומים הראשון של פורקיופיין, שנוצרו עקב בדייה מליצית ותו לא. אם עדיין לא הבנת מה המהומה, אז אני ממליץ על Lightbulb Sun, שוב.
 

meandmeandme

New member
המתופף שהם הביאו לIn Absentia

עשה שם עבודה ממש ממש טובה.. לא זוכר את שמו.. ואין לי כוח לגשת לדיסק..
 

CaerBannog

New member
לא יודע עד כמה הוא מייצג או לא

אבל האלבום הראשון שלהם "און דה סאנדיי אוף לייף" הוא ניאו-פסיכדליה מצויינת.
 

dimfo

New member
אז ככה

אחרי שמיעה ראשונית, שניה, שלישית וקצת מהרביעית של Lightbulb Sun, אני יכול להגיד בתמים שאני לא מבין על מה כל הבלאגן. רוב הזמן זה נשמע שיגרתי לחלוטין, ומזכיר לי משום מה את רדיוהד (שאין לי אישית שום דבר נגדם, להפך אפילו, אבל זה לא הסגנון שלי). דיסק אחר אולי?
 

cut2

New member
Lightbulb Sun

הוא אלבום שניתן להתווכח על איכויות הלחנים שלו, אבל אני חושב שכל מאזין עם אוזניים פקוחות יכול להבין שה'בלאגן' נובע בעיקרו מההפקה המדהימה של האלבום הזה. סטיבן ווילסון עשה כאן עבודת אולפן פשוט מדהימה, ולדעתי זהו אחד האלבומים (והלהקות, באופן כללי) עם ההפקה המושקעת, המעניינת והמקורית ביותר ששמעתי. ולגבי הלחנים... אני אוהב אותם מאוד. נסה לשים דגש על Hatesong, Russia on Ice, ו How is Your Life Today. גם השאר מצויינים, אבל יש לי הרגשה שאלו הם מה שאתה מחפש, פחות או יותר.
 

river man

New member
אז ככה

lightbulb sun הוא באמת אלבום נחמד, ויש בו כמה רגעים נהדרים (השירים שהוזכרו), אבל הוא אלבום רוק דיי "רגיל" (ז"א יותר מיינסטרים) מבחינת הלחנים והביצועים. חובה לכל חובב רוק. the sky move sideways עדיף בהרבה לדעתי, בזכות שני שירי הנושא באלבום (אחד בתחילה ואחד בסופו), moonloop הפסיכדלי והחללי ובעיקר the moon touches your shoulder הנהדר. Coma Divine גם מומלץ, וזו הופעה חזקה ביותר עם רגעים ממש טובים. On the Sunday of Life הפסיכדלי והשקט גם נחמד ומציג מבט שונה בהחלט על הלהקה. במקרים רבים הם נשמעים כמו ומזכירים מאוד את פינק פלויד (לאו דווקא השנים הראשונות), ולדעתי זו אחת הבעיות שלהם, ובגלל זה קשה להתחבר אליהם ולהראות את מה שהם באמת יכולים להציע. גם אני חושב שתמיד יש את התחושה הזו שהם לא ממצים את מה שהם יכולים לעשות, ושהם מסוגלים להרבה יותר.
 

epitaph

New member
לדעתי, דווקא Recording שלהם...

זה ה-אלבום שלהם ב-ה' הידיעה, כן כן, דווקא אלבום הבי סיידס הזה. אם אתה רוצה המלצה לשירים מובחרים משם: Buying New Soul Ambulance Chase Even Less
 

dimfo

New member
רקולינגס?

זה האלבום הופעה חיה לא? בכל אופן, אני יבדוק גם אותו. ותודה רבה לכולם.
 
רקורדדדדדדדינגס

זה אלבום קצר יחסית, של ביסיידים בעצם, שמונה שירים שלא נכנסו לLightbulb Sun מסיבות אלו או אחרות.
 
למעלה