המסעדה של אימי
שנים רבות , עוד שמחר ילדותי, נהגה אמי להביע פליאתה- "לשם מה אנשים הולכים למסעדה? מה אין אוכל בבית?" התבגרתי, הלכתי למסעדה, ובפעם הראשונה הרהרתי- "אימי צודקת, בעצם מה שונה הלחם שמציע לי בעל המסעדה, מן הלחם שעל שולחנה של אימי?" התמקדתי באוכל. בפעם השניה- המתקדתי בצורה שבה מוגש האוכל. ובשלישית, העזתי להביט גם הריהוט, אחר כך גם על האנשים היושבים עליו, בפעם אחרת הרגשתי ביטחון להביט במלצרית, במלצר. יצאתי אל מחוץ לגבולות המדינה, ראיתי עולם, מיני מסעדות אחרות, מיני ריהוטים אחרים, השנים חולפות, ואני מחליף מסעדות, פעם בסגנון העתיק, ובפעם בסגנון המודרני, פעם אני מזמין בשר, ופעם ירקות, פעם ישנן מלצריות ופעם מלצרים, היו מסעדות באיטליה עם נגני גיטרה, בפירנצה כבר ראיתי נגן עם מפוחית ואקרודיון, בפריס בקעה המוסיקה מן הרמקולים על הקיר, בגרמניה התענגתי תוך כדי לעיסות מן המוסיקה הקלאסית , השקטה. כעבור שנים אחדות, ישבתי בלאפלאנד , בחלק הצפוני ביותר של אירופה, אכלתי במסעדה אופיינית, ולפתע גיליתי- ואווו.... עם כל אלפי המסעדות שאכלתי בחיי, תמיד תמיד אכלתי גם במטבח של ביתי, עם משפחתי, עם אישתי, ובערבי שישי גם נפגשנו אחים ואחיות אצל אימי, במסעדה של אימי, וגיליתי דבר מאוד חשוב בחיי- אלפי המסעדות שאכלתי, לא שינו כהו זה את המסעדה של אימא, את המסעדה של משפחתי. סיפרתי לאימי, כשאני לוחך את מטעמיה, על המסעדות, והיא מביטה בי בתמיהה- "בשביל מה בני, בשביל מה אתה הולך למסעדות, מה אישתך לא מבשלת טוב? " הלכתי את המטבח של אימי, היא מביטה בי עם חיוך של סיפוקים, ראיתי את הסירים של ילדותי, הרימותי את מכסה האלומיניום של הסיר אשר כה אהבתי את האורז בתוכו, ומצאתי שם את אותו האורז, הרימותי את המכסה האחר, וראיתי את רגלי העוף כמו באותה תנוחה מאז ילדותי, בסיר של אימי, סביבו תפוחי אדמה, אלו שראיתי בילדותי, המיצים שסביב לעוף וצבע תפוחי האדמה, העלמו בי את נוסטלגיית ילדותי. "אין כמו המטבח שלך אימא" אמרתי כשעצמתי את עיני בסימנים של "המטעם הטוב ביותר בעולם". בדרכי חזרה אל ביתי, שאל אותי בני- אבא, למה סבתא לא אוהבת מסעדות? השיבותי לו- כי סבתא חושבת שמסעדה זה אוכל בלבד, והיא חושבת שכל עוד יש אוכל בסירים שלה, אין שום סיבה ללכת למסעדה. "אבל אבא... מסעדה זה לא אותו דבר " השיב לי בני, והחריש. החרשתי אף אני. לפתע ידעתי להתנסח בבהירות-- לא הולכים למסעדה בגלל שאין אוכל במקרר. ואווו הייתי מאושר. מיבת ! נדמה שבזאת מתמצית גישתי, ונדמה שאת נעולה על הגישה ש-"הצצה בתמונות עירום" היא על חשבון הצצה באישה, או שהיא נביעה של מיני סיבות כמו אלו שהעלית. אינני יודע לומר הרבה אלא זאת- הניחי לבעלך להציץ בתמונות, באינטרנט, הניחי לו כי שם בוודאות הוא מקבל את מה שלעולם לא תוכלי לתת לו, וכל עוד הוא בא אליך, אין בכך שום פסול. כפי שאינך באה בטענות שהוא "משתין בעמידה מול האסלה" משום היותו גבר, כך תכונה זו של הצצה, של מראה עין, היא חלק מהוויתו כגבר. ולבסוף- מחקרים הראו (אפשר גם לחלוק) שאצל הגברים מרכיב הגירוי המיני שונה מזה שאצל אישה. אל תנסי להפוך אותו לאישה. זה חסר תוחלת. בהצלחה
