פורמוזה
אז את המפגש הסיני שלכם הפסדתי בגלל הדבר ה(כמעט) אמיתי. והבטחתי לטל עדכון כאן, אז הריהו: אחרי שבועיים בטייפי, אני יכולה להגיד לכם שלא ממש בא לי לחזור... להלן כמה התרשמויות ו-highlights: אנגלית: אף מילה (רק במלון ואנשי המחשבים בעבודה) סכין ומזלג: יוק. רק מקלות סיניים!
אנשים: מקסימים במיוחד. מסבירי פנים, נחמדים, עדינים, סבלניים.
מזג אוויר: בין 20 ל-26 מעלות. וזה הכי קר שיכול להיות. ממש בימים אלה "משתולל" כאן טייפון: טפטוף כלשהו ומשב קל. בערבף במקום 21 מעלות, 18. כל הטיוואנים עוטים צעיפים, מעילים, מעילי גשם. מגוחך לחלוטין.
בחירות: עוד שבוע. ניתן לראות כרזות ברחובות ועוברות מכוניות עם מוסיקה ורמקולים עם דיבורים. כמו אוטו גלידה, רק בסינית. אוכל: הכל מכל וכל. ולא אוסיף.(
). בעיקר פופולריים כאן dumplings למיניהם (מן כופתאות עם בשר או ירקות, מאודות או מטוגנות), ג'ינג'ר כתיבול קבוע, אורז (כמובן), פירות ים.
תחבורה: כמות עצומה של טוסטוסים. רוב נהגי הטוסטוסים עוטים כיסוי כזה של מנתחים, בשל זיהום האוויר. הסופרפארם המקומי: Seven Eleven. כל חצי מטר מן סופר קטן (בלי הפארם), שיש בו גם כספומט, ועוד כל מיני שירותים. סופרמרקט גדול ואמיתי זה מחזה יותר נדיר. שווקים: אינסוף. בעיקר של אוכל (אינסוף דוכנים של *הכל*), אבל גם של בגדים ומה לא. בכל מקום תמיד אפשר לטעום, לנסות, והם נחמדים בצורה יוצאת דופן. מטבע: דולר טייוואני. 100 דולר = 13 וחצי ש"ח.
מקדונלדס: שליש מחיר מאשר בארץ. איכות סביבה: *אין* פחים כמעט בשום מקום, ובכל זאת לא מלוכלך. אנשים שומרים אתם את הפסולת עד שבאים הבייתה או עד שיש פח. כמו כן: ברוב המקומות הציבוריים יש פחים להפרדת פסולת, גם כשמדובר בכמויות קטנות ופחים קטנים: נייר, פחיות, פלסטיק, וזבל.
חיות: רואים מעט כלבים, בעיקר מסוג בובתי קטן ולבן. לצערי, נתקלתי גם בסוג פיצי משגע אחר (שמעולם לא ראיתי עד פה), בכלוב בחלון ראווה של חנות חיות, שהיה כמעט בדיוק בגודל של הכלב.
חיות-זעזוע: יש כאן משהו שנקרא "סמטת הנחשים". אוכלים שם נחשים, אבל לא לפני שיש שם מן מופע לעיני הקהל צמא הדם: נותנים לנחש לאכול אפרוח (חי! שמצייץ!) ואחר-כך הורגים אותו לעיני הקהל. עם זאת, נאמר לי שהתופעה קיימת פחות ופחות בשל מחאות גוברות והולכות. זה מה שעלה על דעתי לעת עתה. שאלות?
אז את המפגש הסיני שלכם הפסדתי בגלל הדבר ה(כמעט) אמיתי. והבטחתי לטל עדכון כאן, אז הריהו: אחרי שבועיים בטייפי, אני יכולה להגיד לכם שלא ממש בא לי לחזור... להלן כמה התרשמויות ו-highlights: אנגלית: אף מילה (רק במלון ואנשי המחשבים בעבודה) סכין ומזלג: יוק. רק מקלות סיניים!
