פורים

[ארספואטיקה]

תמיד רציתי להתחפש

לדברים ממש מגניבים והיו לי רעיונות ממש טובים אבל או שההורים שלי לא הסכימו כי זה היה תחפושות עם גוון חילוני או שלא היה לנו כסף לקנות דברים לתחפושת. מאז אני לא מתחפשת אף פעם..

 

[כבשה תוהה]

בעבר חיבבתי את פורים

למרות שמתי שהוא הבנתי את הקטע של המגילה וזה כבר לי דיבר אליי אבל כן שלחתי מנות ואכלתי הרבה כאלה. כיום אני לא מרגישה ביום הזה משהו מיוחד, לפעמים הולכת לאחד האחים שלי סתם בשביל הכיף ולפעמים נשארת בבית ומרגישה כמו יום רגיל. אני לא שותה בכל ימות השנה כך שזה לא תקף גם בפורים.

 

[לשחות בעומק]

לזרום

בעזרת הקוק. אני אומר לזרום עם הכיף שבחגים ...למה לא?........לא להסגר ולדרוש פתיחות מהחרדים..................ו1.עושה בפורים ליצנות.........2.אצלנו דווקא שתו בטעם והכל היה טוב ויפה..........

 

[sceptic1]

מה דעתכם על טיש פורים?

 

[יוצא ללא שאלה]

בצפון! בצפון! בצפון!

רוצה אותו בצפון הארץ. אין פה אנשים מצפון הארץ שנוכל לארגן?

 

[0Neo0]

סקפטיק תרים את הכפפה ותארגן משהו במרכז אולי?

 

[sceptic1]

אני לא בטוח שאני אוכל להגיע

אבל בכל מקרה לא נראה שיש כל כך ביקוש. אולי כדאי לפתוח הודעה חדשה ושינעצו אותה, ואז נראה.

 

[Sonic hedgehog]

פורים תמיד היה החג האהוב עלי

בדרך כלל כולנו היינו שותים במידה, רק פעם אחת בנעורינו אני ואחי הגזמנו בשתיה וזה נגמר לא סמפטי עם הראש מעל האסלה ופסיחה על מרבית הסעודה. האמת שאם כל השתיה הזו לפני הגיענו לבגרות אנחנו אנשים די אחראיים במשפחה בנוגע לאלכוהול, אבל עדיין מפתיע אותי שהשכנים לא קראו לרווחה כשאמא שלי יצאה לחצר ואמרה לילדים הקטינים להכנס כי הדקירי תות שלהם מוכן

 

[מבולבלונת]

איזה ילדות נהדרת, דקירי תות....

 

[Sonic hedgehog]

מתותים טריים!

 

[מבולבלונת]

אבל זה כי השכנות לא יודעות מה זה דקירי

 

[Sonic hedgehog]

משוכנעת שהשכנים בשכונה הפרברית של הורים שלי

יודעים. זה לא היה בארץ וכאן הכללים בנוגע למתן אלכוהול לקטינים גם על ידי הוריהם מאוד נוקשים.

 

[uri80]

מה אני אעשה עם דקירי? מילא אם היו מביאים לכם

כמה דליים של בירה, לזה כבר הייתי קורא חינוך טוב.

 

[Sonic hedgehog]

אל תדאג, היה גם בירה

למרות שהטעם של הורים שלי בבירה זקוק לשיפור.

 

[uri80]

היופי הוא שאחרי כמה דליים של בירה, הטעם שלה

זה כבר באמת לא מה שמשנה...

 

[מבולבלונת]

לשתות בפורים?

לא ממש. בטח לא כבת חרדית. הבנים במשפחתי הם היחידים שנהנו מזה, ותמיד תהיתי איך זה מרגיש במיוחד כשהם סיפרו שהם מגיעים למקומות שבלי היין אי אפשר להגיע אליהם. אין לי מושג מה בני משפחתי ראו... אבל נחמד לחשוב שהם בעצמם לא יודעים. זוכרת שמאוד נהננו כילדים לראות את אחי עליזים ומבוסמים. שנה שעברה פעם ראשונה ראיתי את אבי מבוסם קלות, הוא דיבר בשחרור כמו שאף פעם הוא לא מרשה לעצמו וזה היה כל כך מתוק שנישקתי אותו לעיני כל המשפחה המופתעת. והבטחתי לו שאני בסדר יותר מתמיד. בדיוק השבוע סיפרתי לקולגות בעבודה איך נראה פורים ברחוב חרדי בבני ברק, פסטיבל שלא מן העולם, הזמנתי אותם לראות את זה, כי בשביל מי שלא ראה את זה מעולם זו חוויה שלא מן העולם. שנה שעברה ראיתי בבני ברק תופעה חדשה שכנראה התפתחה עם השנים, המוני צלמים צובאים על רחוב רבי עקיבא ואורבים לטרף, הטרף יכול להיות ילדה קטנה אוחזת בידי אימה שנמלטת למראה העדשה, ילד מסולסל פאות מחופש למרדכי או בחור ישיבה עטוי ווסט צבעוני מקיא את נשמתו למוות או סתם רוקד לו באמצע הכביש. אין ספק, חג צבעוני.

 

[netanel017]

הזיכרון מפורים

הוא בעיקר של בחורי ישיבות שבאים להתרים ומשתוללים/מקיאים/שרים בפעם המיליארד את אותם שירים שכבר אי אפשר לשמוע יותר בשלב יותר מאוחר פורים היה מהצד השני.. דהיינו מהצד המתרים והמשתולל האמת פורום תמיד היה חג מרתק שבו יכולת לראות מה מסתתר באמת מתחת לשכבות של השכנים ואברכי השכונה... את המגיד שיעור מהכניסה ליד שמקיא וצועק ברחוב והצרחות מהבית של האברך המתמיד שמעליו, שמוכיחים שהקליפה שלהם ריקה כמו חייהם

 

[כושןרשעתים]

למה אתה מניח שמה שנחשף

בזמן שיכרות הוא ה"אני" האמיתי? אולי דווקא השכרות היא-היא קליפה שמכסה את האדם האמיתי? אם 364 ימים בשנה האברך מתעצבן על אשתו אבל נמנע מלצעוק עליה, בעיני זאת דווקא סיבה להעריך אותו.

 

[0Neo0]

תמידי הייתי בעל רגשות אמביוולנטים לפורים..

בעוד שכילד קטן היו שנים שממש פחדתי מהחג הזה (שיכורים, נפצים וכו') כשגדלתי קצת הייתי עם רגשות מעורבים של שמחה/פחד.. כשהגעתי לישיבה אז לראשונה כמתבגר בן 14 חשתי אהבה לחג עם כל ההיבט הישיבתי המשתמע.. גיל 17 אף ציפיתי לחג זה כל שנה ורק קיוויתי שלא יגמר..כך זה נמשך והתעצם עוד מספר שנים.. אך, מגיל 19 פלוס (עת עזיבתי את עולם הישיבות ההזוי) לא ראיתי כל עניין מיוחד בחג זה ואף הרגשתי שיעמום.. כיום כשאני מביט על החברה האנושית עם תפיסת עולם שונה משמעותית, (וכן כאדם שעושה הישר בעיניו לפי אמות המוסר האינדיבידואלים שלו עצמו..) אני חושב שאולי כן יש פן מסוים וכיפי בחג הזה שניתן לממש ולחגוג.. אולי כמו שהעלה פה אחד האנשים, כדאי לעשות מה שמכונה "טיש" פורים לאנשים שגדלו בספקטרום מסוים וחשו דברים דומים ויכולים לחגוג לזמן מה את פורים בתצורה ייחודית...

 

[מIתר לי]

פורים- חג הממתקים

תמיד היה בלאגן של משלוחי מנות שהביאו שהעברנו הלאה, מה כשר, מה פחות כשר, מה זורקים לפח, מה מעבירים הלאה ומה אוכלים

בתיכון התחלתי לעשות סדר בדברים, אירגנתי מגירת ממתקים גדולה עם סלסלות ואסרתי על כולם להתקרב אליה כל משלוח מנות היה מתרוקן ישר למגירה לפי סוגים, ומהמגירה היינו מרכיבים משלוח מנות חדש יום למחרת היינו חוגגים על כל הממתקים שנשארו

מה אני עושה כיום בפורים? כלום. שנאתי את החג הזה ואין בי שום געגועים אליו