פורים, שנת תשס"ד

[נייעס]

פורים, שנת תשס"ד

כבכל שנה ישנם אותם פוחזים ריקים שהופכים את פורים להבדיל ליום הסילבסטר היהודי אם זה עם הנפצים המסוכנים או הספריי למיניהם ולדעתם מותר ביום זה לעשות ככל העולה על רוחם, חבריה כתוב "פורים כיום כיפור" על תעמדו בפיתוי אפשר לנצל את היום הקדוש להרבה דברים טובים. מה דעתכם.?

 

[שפן1]

ירחם ה'

 

[רפוש rafush]

מה היה אומר...

הגה"ק מצאנז על זה?

 

[שפן1]

יתד כבר דיברה על זה

ורפי מספיק עם השטויות.

 

[רפוש rafush]

קח אותי באיזי...

מצב רוחי נמצא בפסגת האוורסט.

 

[שפן1]

לקחתי

 

[רפוש rafush]

תודה...

 

[asaf2000]

בעיה קשה

כבר מתחילת החודש אפשר לשמוע את הדי הנפצים ברחובות, ומעניין שבתל אביב הכל שקט ודווקא בבני ברק אני שומע פיצוצים כל כמה דקות... תמיד בפורים אני שומע מגילה בת"א ואחרי זה נוסע לבני ברק למסיבת בישיבה בשעה 22:00 בערך, מה שהולך ברחוב השומר פינת רבי עקיבא נראה כמו זירת מלחמה, זה נראה כמו חגיגות יום העצמאות בכיכר רבין למי שמבין....פשוט באלאגן אחד גדול ופיצוצים מכל כיוון ושלא נדבר על הפריצות, באים לשם בחורים ובחורות מחוץ לעיר כי המקום היחיד שאפשר להרגיש את "פורים" ככה סתם ברחוב זה בני ברק...

 

[נייעס]

נגדיר את זה

כמצב מביש במיוחד שזה בעיר התורה. . .

 

[ח ר ד י מ צ ח י ק]

כתוב במקורותינו :

שהרי לכאורה קשה שבמקום להתענות ביום זה ולנצל יום כזה גדול ללימוד תורה במקום זה אנשים רק סועדים את ליבם במגדנות וממתקים. שזה גם חשוב.! אבל עם גבול . והתשובה היא שידוע הרי שאיפה שנמצאת הקדושה שם גם נמצא ההסתר והקושי הגדול כי היצר גם מודע לחשיבותו של יום הפורים. והוא מושך את לבנו לדברים זוטרים כמו הוללות שהיא ההפך משמחה יהודית טהורה. ואכן אצל החסידים בטישין של פורים אפשר לשים לב שהם מתנהלים בכובד ראש וברצינות והאדמור יושב כולו רצינות ופחד מאימת היום הגדול הזה. וראוי אכן שכל אחד יפשפש בעצמו ויראה מה הוא יכול לעשות כדי לקחת את חג הפורים ברצינות הראויה ליום זה. בכבוד רב. פורים שמח.!

 

[נייעס]

יפה...

אתה נשמע כחרדי/רציני ולא חרדי/מצחיק

 

[ח ר ד י מ צ ח י ק]

אני אמנם רציני.

אבל תלוי מתי והיכן כי יש דברים שהרצינות יפה להם . ויש דברים שהצחוק מתאים בהם! רק צריך לדעת לשלב ביניהם. ובמקומות והזמנים הנכונים!

 

[נייעס]

קיבלתי.

רק הכינוי שלך. . .

 

[א77]

כל אחד שיעשה אצלו.

בשנה שעברה, ראיתי מאות יהודים, שכל אחד מהם עשה לעצמו. ישבו עם ילדיהם בארגוני אבות ובנים. זה היה מחזה מרהיב. יש לי המון תמונות שצילמתי. הנה לדוגמא אחת.