היא מאבדת מהערך שלה. זה לא אותו הדבר בלי הכיבוש, בלי הציד.
מטבוחה צריך להרוויח, צריך לעבוד בשבילה, צריך את האתגר.
כשקונים אותה בכסף זה פוגע בתחושת הסיפוק... לא משנה כמה היא טעימה.
מטבוחה מכינים לאט, על אש קטנה.
צריך לבחור כל עגבנייה בקפידה, להקדיש לה את מלוא תשומת הלב הראוייה.
אתה מת לנגוס בה אבל אתה חייב לעצור לרגע ולהביט בה, להתענג על יופייה. כה אדומה, בוהקת, עגלגלה ושופעת. להרטיב אותה עם זרם מים עדין, לחפון אותה בכפות ידיך ולנקות אותה ביסודיות (למרות שיש כאלה שאוהבים את זה מלוכלך). ואתה רק בתחילת הדרך...