פוסט טראומה
נולדתי למשפחה כושית ענייה. זו לא האמת, כמובן, אך תמיד רציתי לפתוח ככה פוסט. כמי שחונך על ברכי פולניות טהורה ומזוקקת וכמי שינק חשש ויראה מפני הנודע והלא נודע במידה שווה, כמו גם אימה צרופה מפני אירועים אזוטריים ומעוטי-חשיבות (מים אחרי פירות גורמים למוות מיידי ומטרתה הסודית של כל מטריה מצוייה היא לנקר את עיניך), גם אני ידעתי כבר בעודי עול-ימים כי הסוף קרוב והוא יהיה איום ומחריד. אך רק אוויל משריש לא ידע להבחין אל-נכון בסימנים הקטנים שהגורל - בחסדו כי רב - בוזק על דרכו הנפתלת, משל היה עמיתמי עגול-עיניים בדרכו אל הקרחת בקצה היער (הו, דיסקורדיה). קיצורו של דבר ו-טו מייק א ורי לונג סטורי שורטס: ההיפוכונדריות היא הסיבה והמסובב, ועל פיה יישק דבר. ובעוד אני חמוש בתובנה הבסיסית הזו, המהווה נר לרגליי, לא יתמה הקורא (בהנחה ששרד את הפרלוד) שמיהרתי לבחון את עדכון הצוואה שלי ולבכות את מר גורלי הקרב כאשר התחלתי לחוש לפני כשבוע בטעם מר בפי שלא פסק. יאמרו בוודאי העולצים והמרננים ויצחיקו את כולנו עד אשר צידנו יכאב: 1. "תצחצח שיניים" (ונאמר: גיח!) 2. "זה בטח בגלל ההתנתקות" 3. "בחש פחות בשוקו" אך אודה ולא אבוש, האימה החלה להצטבר והגיעה למסה קריטית כאשר הטעם המר נותר בעינו (ובפי) גם כשניסיתי לאכול מגדנות, תופינים ומיני מתיקה בכמויות שגרמו לעלית להכות את תחזיות האנליסטים ברבעון, ולהדהים את הקניינים הממולחים ביותר הסוחרים בקנה-סוכר בשווקי המזרח. מה לא ניסיתי? לשמוע מחרוזות של הדצים, לראות לקטים של אודטה בלופ - דבר לא עזר. תוך שאני מזמין תכריכים מעוצבים באמאזון, התחלתי לחפש תשובות בגוגל, והנה לפתע ראיתי אנשים נוספים המקוננים על אותה בעיה (ראו לינק). לאחר שהמשיכו להשתכשך במדמנה ובמי-האפסיים של דמיונם הפורה, ובעוד הם מעלים תיאוריות קונספירציה חובקות עולם ויקומים מקבילים, העלה אחד הטוקבקיסטים את האפשרות כי מדובר באכילת צנוברים. באותו הרגע ובמקביל נדלק לי הפלורסנט, נפל האסימון ונתפס הטלקרט, ונזכרתי לזוועתי שבתקופה האחרונה נשנשתי לי צנוברים מלוא החופן. המשכתי לקרוא את הטוקבקיסטים, כי זהו עולם התוכן האיכותי שלי - מיינד יו, ומישהו שם הוסיף ואמר כי לא מדובר בצנוברים רגילים, אלא באלה של "ששון הקולה". ששון הקולה? גיחכתי לעצמי. מה זה השטויות האלה? מי זה בכלל? למה הוא קולה? האם מדובר בשליט של מדינה לאחר הפיכה צבאית? והגעתי למסקנה כי שוב מדובר בתיאוריות קונספירציה מפגרות מבית מדרשם של כל מי ששולתתתת!!!!!11. ובאותו ערב, בעוד אני ניגש חורק שיניים ומקלל בכל שפה הידועה לאנושות לשקית הצנוברים המתרוקנת כדי להשליכה אחר כבוד לפח, צדה את עיני כתובת קטנה בשולי האריזה. פקחתי את עיני (היה אז חודש שבט) בתדהמה. מבוייש משהו, בפונט קטן התנוסס לו "ששון הקולה". אז ששון, אם אתה קורא את זה, רק רציתי שתדע שאצלך אני לא קולה יותר. עין.
נולדתי למשפחה כושית ענייה. זו לא האמת, כמובן, אך תמיד רציתי לפתוח ככה פוסט. כמי שחונך על ברכי פולניות טהורה ומזוקקת וכמי שינק חשש ויראה מפני הנודע והלא נודע במידה שווה, כמו גם אימה צרופה מפני אירועים אזוטריים ומעוטי-חשיבות (מים אחרי פירות גורמים למוות מיידי ומטרתה הסודית של כל מטריה מצוייה היא לנקר את עיניך), גם אני ידעתי כבר בעודי עול-ימים כי הסוף קרוב והוא יהיה איום ומחריד. אך רק אוויל משריש לא ידע להבחין אל-נכון בסימנים הקטנים שהגורל - בחסדו כי רב - בוזק על דרכו הנפתלת, משל היה עמיתמי עגול-עיניים בדרכו אל הקרחת בקצה היער (הו, דיסקורדיה). קיצורו של דבר ו-טו מייק א ורי לונג סטורי שורטס: ההיפוכונדריות היא הסיבה והמסובב, ועל פיה יישק דבר. ובעוד אני חמוש בתובנה הבסיסית הזו, המהווה נר לרגליי, לא יתמה הקורא (בהנחה ששרד את הפרלוד) שמיהרתי לבחון את עדכון הצוואה שלי ולבכות את מר גורלי הקרב כאשר התחלתי לחוש לפני כשבוע בטעם מר בפי שלא פסק. יאמרו בוודאי העולצים והמרננים ויצחיקו את כולנו עד אשר צידנו יכאב: 1. "תצחצח שיניים" (ונאמר: גיח!) 2. "זה בטח בגלל ההתנתקות" 3. "בחש פחות בשוקו" אך אודה ולא אבוש, האימה החלה להצטבר והגיעה למסה קריטית כאשר הטעם המר נותר בעינו (ובפי) גם כשניסיתי לאכול מגדנות, תופינים ומיני מתיקה בכמויות שגרמו לעלית להכות את תחזיות האנליסטים ברבעון, ולהדהים את הקניינים הממולחים ביותר הסוחרים בקנה-סוכר בשווקי המזרח. מה לא ניסיתי? לשמוע מחרוזות של הדצים, לראות לקטים של אודטה בלופ - דבר לא עזר. תוך שאני מזמין תכריכים מעוצבים באמאזון, התחלתי לחפש תשובות בגוגל, והנה לפתע ראיתי אנשים נוספים המקוננים על אותה בעיה (ראו לינק). לאחר שהמשיכו להשתכשך במדמנה ובמי-האפסיים של דמיונם הפורה, ובעוד הם מעלים תיאוריות קונספירציה חובקות עולם ויקומים מקבילים, העלה אחד הטוקבקיסטים את האפשרות כי מדובר באכילת צנוברים. באותו הרגע ובמקביל נדלק לי הפלורסנט, נפל האסימון ונתפס הטלקרט, ונזכרתי לזוועתי שבתקופה האחרונה נשנשתי לי צנוברים מלוא החופן. המשכתי לקרוא את הטוקבקיסטים, כי זהו עולם התוכן האיכותי שלי - מיינד יו, ומישהו שם הוסיף ואמר כי לא מדובר בצנוברים רגילים, אלא באלה של "ששון הקולה". ששון הקולה? גיחכתי לעצמי. מה זה השטויות האלה? מי זה בכלל? למה הוא קולה? האם מדובר בשליט של מדינה לאחר הפיכה צבאית? והגעתי למסקנה כי שוב מדובר בתיאוריות קונספירציה מפגרות מבית מדרשם של כל מי ששולתתתת!!!!!11. ובאותו ערב, בעוד אני ניגש חורק שיניים ומקלל בכל שפה הידועה לאנושות לשקית הצנוברים המתרוקנת כדי להשליכה אחר כבוד לפח, צדה את עיני כתובת קטנה בשולי האריזה. פקחתי את עיני (היה אז חודש שבט) בתדהמה. מבוייש משהו, בפונט קטן התנוסס לו "ששון הקולה". אז ששון, אם אתה קורא את זה, רק רציתי שתדע שאצלך אני לא קולה יותר. עין.