חוויות שהייתי מעדיפה לשכוח....
מכיוון שמידי יום אני עוברת מסע מחודש, אוכל לכתוב טור יומי... והפעם: הבירוקרטיה המאוסה במדינת ישראל! מעשה שהיה כך היה: לפני כיומים הבחנתי כי אבדה/נגנבה תעודת הזהות שלי!
מכיוון שהזדקקתי לה באופן דחוף ונמהר, התבקשתי להוציא ת"ז חדשה. הדבר כרוך במספר דברים: להצטלם
תמונת פספורט עדכנית, להביא עימי דרכון, ו75 שקלים מזורגגים! וכמובן כמובן להגיע עד חצות היום! לא יאחר מכך! 12 ודקותיים לא יתקבלו. אקצר את הסיפור ואומר כי התדפקתי על דלתותי משרד הפנים בעירי האובה, בעודי בוכה בדמעות תנין... עד הדמעות כלום לא עבד! רחמי שומר הסף נכמרו עליי, והוא השחיל לי מספר ליד, והרשה לי להכנס ולנהוג באופן טבעי, כאילו הייתי שם מזמן! האח! מזל שיש לי יכולת לבכות במהירות, משום שללא כך הייתי צריכה לנקוט אמצעים קשים אחרים, שלא אעלה אותם על הדף כרגע....
זהו! אני הולכת כמו בכל לילה, לראות כל לילה. בנתיים שיהיה אחלה לילה. אני.