דקדוקי עניות (שלי)
ביוון העתיקה היו ערי מדינה רבות שברובן לא היתה מועצה שלטת. באתונה (שהיא הדוגמא לדמוקרטיה קלאסית) היתה מועצת ארכונים שקיבלו משכורת ולא קטנה. האתונאים היו מודעים היטב לחשיבות של כסף בפוליטקה ועל כן הם דאגו ליצור אטרקטיוויות פיננסית מאחורי כל משרה, ואפילו האנשים שהיו נקראים על פי חוק לשמש כשופטים (כי השפיטה היתה ציבורית ולא מקצוענית) היו מקבלים תשלום. לעניינו שלנו מעניין לציין ששיטת התשלום הזאת הביאה לכך שךתפקידי שיפוט התנדבו תמיד המובטלים ושאר חסרי הכיס מה שגרם להטיית המגמה המשפטית לכיוון האינטרס של השכבה שלהם. לבעלי הממון לא היה אותו אינטרס לתנדב לתפקידים הללו. בשעתו הועלה טיעון דומה (בין אם הוא נכון ובין אם לא) לגבי חברי הכנסת בישראל, שהאנשים הבאמת מוכשרים במדינתנו, אלה שכבר הצליחו בתחומים אחרים, לא מגלים התלהבות לשבת במושב הליצים שבירושלים בגלל אובדן הכנסה.