פוטרתי.

פוטרתי.

פוטרתי. עצובה קצת- כי זה לא כיף לעמוד בסיטואציה כזו (ראשונה שלי). אבל...... שורה תחתונה עשו לי טובה. אני משוחררת ממקום שלא מפרגן , בולש אחר עובדיו מהישיבה במרתף ללא חלון ואור יום. התלבטתי רבות לפני התקופה הזו מתי ואיך לעזוב. והנה זה הגיע. היום זה יום עצוב קצת אבל מחר חדש. הכעס הוא על עצמי מההחלטה לבוא למקום הזה. מלעזוב מקום עבודה (הקודם) אולי שלא היה פסגת המקצועיות אך היחס והאנשים אחר. באתי למקום הזה בכדי להתקדם ולהתמקצע, ומצאתי את עצמי רודפת אחריהם ,בכדי שיתנו הזדמנות להתבטא,לממש את הפוטנציאל שלי. ועכשיו: הסיבה לפיטורין אי-התאמה. עצוב לי כרגע.
 
עצוב

עצוב זה אומר שיש חומר גלם רגשי חשוב. נסי לתת לעצמך זמן לפענוח, לזיהוי חלקים שונים בעצוב הכללי, נסי להעלות את הדברים על הכתב ללא עצירה, בזרימה חופשית ורק אחר כך לקרוא ולנסות להבין. קודם כל לכתוב בלי לחשוב. עזבי רגע את ה mind נסי לתת למחשבות לחלוף והתמקדי רק במה את מרגישה. מקווה שאני ברור אמיר דרור
 
למעלה