נסיכת*המוות!
New member
פוחדת
אני מפחדת. אני שומעת את המילים היטל או מלחמת או עולם, ואני מפחדת. אני מפחדת מהטילים שמיועדים לגוע בי, אני מפחדת מהטילים שאמורים להגן עלי, אני מפחדת מהמלחמה. אני מפחדת על יקיריי הרבים, שמפחדים גם הם. אני מפחדת על ילדיי העתידיים כשאני שומעת מנהיגים אומרים מילים כמו "לנצח" או "לעולם". אני מפחדת על הארץ הזאת שבה נולדתי, הארץ שבה נמצאים כל חברי ואהוביי, והתאבות שלי נולדה וחיה בה. אני מפחדת שהשפה שלי לא תשמע יותר לעולם. אני מפחדת שלא ישמע יותר עוד כלום בעולם. אני מפחדת שלא ישאר לי שום מקום בטוח בעולם, שלא תהיה לי הזדמנות להיות מאושרת. אני מפחדת שאני, אפול בשבי השנה, ואוותר על חיי בשביל המלחמה. אבל אני לא מפחדת לקוול, לעולם או לנצח, עם כל היטל או מלחמת עולם, לא אפחד לקוות לטוב. "אני מביט מהחלום וזה עושה לי די עצוב האביב חלף עבר לו, מי יודע אם ישוב הליצן נהיה למלך, הנביא נהיה ליצן ושכחתי את הדרך, אבל אני עוד כאן ויהיה טוב, יהיה טוב, כן לפעמים אני נשבר אז הלילה, הו הלילה איתך אני נשאר ילדים לובשים כנפיים ועפים אל הצבא ואחרי שנתיים הם חוזרים ללא תשובה אנשים חיים במתח, מחפשים סיבה לנשום ובין שנה לרצח מדברים על השלום ויהיה טוב, יהיה טוב, כן לפעמים אני נשבר אז הלילה, הו הלילה איתך אני נשאר שם למעלה בשמיים עננים לומדים לעוף ואני מביט למעלה ורואה מטוס חטוף ממשלה של גנרלים מחלקת את הנוף לשלהם ולשלנו, ולא רואים את הסוף הו הינה בא נשיא מצריים, איך שמחתי לקראתו פירמידות בעיניים ושלום במקטרתו ואמרו בוא נשלימה ונחיה כמו אחים ואז הוא אמר קדימה, רק תצאו מהשטחים ויהיה טוב, יהיה טוב כן לפעמים אני נשב אז הלילה, הו הלילה איתך אני נשאר אני מבט מהחלון לראות אם כל זה אמיתי מביט מהחלון וממלמל את תפילתי עוד נגור זאב עם כבד, עוד נמר ירבץ עם גדי אך בנתיים אל תוציאי את ידך מכף ידי ויהיה טוב, יהיה טוב, כן לפעמים אני נשבר אז הלילה, הו הלילה איתך אני נשאר אני מביט מהחלון אולי יגיע יום חדש...
אני מפחדת. אני שומעת את המילים היטל או מלחמת או עולם, ואני מפחדת. אני מפחדת מהטילים שמיועדים לגוע בי, אני מפחדת מהטילים שאמורים להגן עלי, אני מפחדת מהמלחמה. אני מפחדת על יקיריי הרבים, שמפחדים גם הם. אני מפחדת על ילדיי העתידיים כשאני שומעת מנהיגים אומרים מילים כמו "לנצח" או "לעולם". אני מפחדת על הארץ הזאת שבה נולדתי, הארץ שבה נמצאים כל חברי ואהוביי, והתאבות שלי נולדה וחיה בה. אני מפחדת שהשפה שלי לא תשמע יותר לעולם. אני מפחדת שלא ישמע יותר עוד כלום בעולם. אני מפחדת שלא ישאר לי שום מקום בטוח בעולם, שלא תהיה לי הזדמנות להיות מאושרת. אני מפחדת שאני, אפול בשבי השנה, ואוותר על חיי בשביל המלחמה. אבל אני לא מפחדת לקוול, לעולם או לנצח, עם כל היטל או מלחמת עולם, לא אפחד לקוות לטוב. "אני מביט מהחלום וזה עושה לי די עצוב האביב חלף עבר לו, מי יודע אם ישוב הליצן נהיה למלך, הנביא נהיה ליצן ושכחתי את הדרך, אבל אני עוד כאן ויהיה טוב, יהיה טוב, כן לפעמים אני נשבר אז הלילה, הו הלילה איתך אני נשאר ילדים לובשים כנפיים ועפים אל הצבא ואחרי שנתיים הם חוזרים ללא תשובה אנשים חיים במתח, מחפשים סיבה לנשום ובין שנה לרצח מדברים על השלום ויהיה טוב, יהיה טוב, כן לפעמים אני נשבר אז הלילה, הו הלילה איתך אני נשאר שם למעלה בשמיים עננים לומדים לעוף ואני מביט למעלה ורואה מטוס חטוף ממשלה של גנרלים מחלקת את הנוף לשלהם ולשלנו, ולא רואים את הסוף הו הינה בא נשיא מצריים, איך שמחתי לקראתו פירמידות בעיניים ושלום במקטרתו ואמרו בוא נשלימה ונחיה כמו אחים ואז הוא אמר קדימה, רק תצאו מהשטחים ויהיה טוב, יהיה טוב כן לפעמים אני נשב אז הלילה, הו הלילה איתך אני נשאר אני מבט מהחלון לראות אם כל זה אמיתי מביט מהחלון וממלמל את תפילתי עוד נגור זאב עם כבד, עוד נמר ירבץ עם גדי אך בנתיים אל תוציאי את ידך מכף ידי ויהיה טוב, יהיה טוב, כן לפעמים אני נשבר אז הלילה, הו הלילה איתך אני נשאר אני מביט מהחלון אולי יגיע יום חדש...