פוביות.

[No Time To Cry]

פוביות.

הבנתי שבעזרת חלומות צלולים ניתן להיפטר מפוביות ופחדים אובססיבים.. שאלתי היא איך? האם אתם יכולים לפרט יותר כיצד זה נעשה.. מה צריך לעשות כדי להיפטר מהפוביות? תודה לכם!

 

[zivnew]

לא שמעתי על זה אבל מהגיון:

תנסי להתגבר על הפחד בחלום הצלול! את יודעת שזה לא אמיתי... משם זה כבר יהיה קל יותר להתגבר עליו במציאות

 

[silverhawk]

אכן אפשרי

לא מדובר בתהליך מהיר מאוד, אך זה אפשרי. אני אתן לך דוגמה הנוגעת לפחד גבהים - כאשר אתה בחלום צלול אתה יכול לזמן גשר כלשהו ולעלות עליו, תוך ידיעה שדבר לא יכול לפגוע בך ושהכל מציאותי. לאחר שתתרגל זאת מספר פעמים, גם במציאות יהיה לך הרבה יותר קל לבצע את הפעולה. מהי הפוביה שלך?

 

[No Time To Cry]

הפוביה שלי..

חרדה חברתית. מה ניתן לעשות במצב הזה?

 

[Rudebox]

תכנס.

תלחץ על השורה הזאת עצות להתמודדות עם החרדה ולהצלחת הטיפול ובחלום צלול אתה יכול להתמודד על הכל פשוט מה שאתה צריך לעשות ופשוט תעשה כל מה שאתה לא מסוגל לעשות בחיים האמייתים שזה אצלך חרדה חברתית ותראה שזה לא כל כך נורא לאכול בפומבי או לדבר לפני קהל רב אני מקווה שתתגבר על החרדה הזאת.

 

[Rudebox]

ושחכתי להזכיר לך משהו

שבחלום צלול אין לך מה לדאוג . תעשה כל מה שבראש שלך ! היה לי רק חלום צלול אחד בחיים ממזמן והתגברתי בו על פחד אישי שאני לא רוצה לדבר עליו אני מבין אותך זה קשה להתגבר גם בחלום צלול אבל תנסה =]

 

[No Time To Cry]

היי

תודה על הדאגה! מקווה שאגיע לרמה כזו שאחלום חלום צלול או שאפילו הגעתי למצב הזה ואני לא מודעת בכלל. למרות שאני זוכרת את החלומות שלי. אפילו אחרי שעות הבוקר. לגבי המאמר שצירפת אקרא אותו

 

[MetalSinagouge]

הנה שיטה..

זה לא קשור לחלומות צלולים ממש, אבל זה קשור ל... משהו. את צריכה להתעורר ולהבין שכולנו- לא קיימים, ואנחנו רק יצרים של התת מודע שלך. גם את לא קיימת. כל היקום הוא צנצנת שבתוכה צף המוח שלך בנוזל. כשאת נמצאת במצב לא נעים- על תדפקי חשבון- אף אחד לא קיים. הגישה הזו ידועה בתור סוליפסיזם בפילוסופיה.

 

[MetalSinagouge]

*יצירים.

 

[לקשמי]

דווקא מאוד קשור

כי זה למשל מה שאני עושה כשאני חולמת חלום צלול. כשיש משהו שמפחיד אותי בחלום הצלול אני מזכירה לעצמי שוב ושוב שהכל דמיוני, שום דבר ממה שקורה כאן הוא לא אמיתי ולכן אין לי ממה לפחד כי שום דבר לא יכול לקרות לי. לגבי חרדה חברתית וביישנות, במציאות גם אני מאוד ביישנית אבל בחלומות? חבל"ז

אני מרשה לעצמי להיות בהם ערומה כביום היוולדי, הרי אף אחד לא באמת רואה אותי ואני בעצם לא באמת ערומה. רק בכאילו. לפני שני לילות היה לי חלום צלול שבו שחיתי בבריכה והיו בה המון אנשים ולרגע פחדתי להיתקל בהם תוך כדי שחייה אבל הזכרתי לעצמי שהאנשים האלה לא באמת אמיתיים. (זה לא ממש עזר, בסוף נאלצתי לצאת מהבריכה כי רציתי לעשות משהו אחר). בכלל אני שמה לב שגם בחלומות הרגילים שלי אני הרבה יותר בטוחה בעצמי ואומרת לאנשים דברים שאני בחיים לא אגיד להם במציאות. (אין לי מושג איך אני עושה את זה בחלום רגיל, שבו אני לא מודעת לזה שאני חולמת, אבל זאת עובדה).

 

[No Time To Cry]

תודה על התייחסות..

ועל הפירוט. אני חשבתי שאנשים שמתמודדים עם הפוביות שלהם בחלומות הצלולים פותרים את זה. אבל איך זה שאת עדיין ביישנית? מוזר לי

 

[silverhawk]

ביישנות היא לא ממש פוביה

מדובר בדברים שונים. אני מאמין שעל פוביה סדרגה קלה תוכל להתגבר (או לפחות להתקדם באופן ניכר) באמצעות החלומות הצלולים. אבל בכל מקרה, מובן שזה לא מהווה תחליף לטיפול סטנדרטי.

 

[MetalSinagouge]

תעופה.

נדמה לי שכתבתי על החוויה הזו כאן, אבל בחצלולים הספורים שהיו לי, לא הצלחתי לעוף, ברובם. הצלחתי מקסימום לקפץ גבוה ולנחות באיטיות (כמו בגירסאות הראשונות של סופר מריו). אם החברה שיכנעה אותנו שאנחנו לא יכולים לעוף (ז"א כאן עלי לומר כי אני החשבתי את עצמי פעם לאינדיבידואל, אבל הבנתי שהקונספט הזה שגוי), אני לא רוצה לתאר לעצמי לאילו עוד שיגעונות והגבלות יש לנו אובססיה, שאנחנו מקבלים כמובנת מאליה ולוגית.

 

[לקשמי]

אני דווקא עפה בקלות בחצלולים ../images/Emo13.gif

כך שבהחלט יכול להיות שאתה צודק ברעיון של האחדות (אני מתרגלת יוגה כבר כמה שנים ולכן לא פוסלת את האפשרות הזאת) אבל עדיין קיימת גם אינדוודואליות, מערכת אמונות שונה מאחד לשני. לפעמים בחלומות צלולים יש לי בעיה הפוכה, שאני עפה ורוצה לנחות ולא מצליחה. (קורה לעיתים רחוקות). חלומות צלולים הם באמת הזדמנות נהדרת לנפץ כל מיני אמונות שיש לנו על דברים כאלו או אחרים ובעיקר לחזק את האמונה שלנו בעצמנו. אבל זה דורש הרבה עבודה והשקעה גם כי לא תמיד יש חלומות צלולים ואצלי, אני שמה לב בכל אופן שבחלומות הצלולים שלי אני עסוקה יותר בניסיונות להאריך אותם ופחות בלעשות כל מיני דברים שהייתי רוצה (למרות שגם זה משתפר עם הזמן).

 

[MetalSinagouge]

כן אה..

אני סתם עצלן. צריך להמציא מכשיר שיגרום לאנשים להזכר כמה זה כיף כדי לגרום להם לתרגל.

 

[No Time To Cry]

פעם חשבתי על זה האמת

אבל אצלי זה היה בגישה של הכל חלום או שמא במקרה שלי סיוט ורציתי להתעורר. העולם פשוט לא נראה ממשי, מציאותי. כשאני במצב לא נעים אני מרגישה עוד יותר רע. וכשאותו האירוע עובר עדיין חושבת עליו שוב ושוב. משגע לי ת'מוח!! היכן אוכל לקרוא יותר על הגישה הזו,סוליפסיזם בפילוסופיה? תודה!

 

[MetalSinagouge]

במקור המידע הבלתי נדלה:

ויקיפדיה! לצערי גם אני לא מצאתי איזה משהו יצירתי שיבטא את הגישה הזו (אולי חוץ מהמטריקס שלא ראיתי). בכללי, נתקלתי באיזה ספר בשם "זנון והצב" <פילוסופיה פופולרית שכזו>, ויש שם קטע על דקארט (זה שהגה את המשפט "אני חושב משמע אני קיים", הבנאדם הזה גם הראה על ידי הוכחה פשוטה מחי היום יום כמה דברים יכולים להטעות: לדוגמא: איך זה שממרחק חפץ מראה קטן יותר ובצורה שונה. ). לא קראתי. בכללי לא קראתי על זה הרבה, אבל ראיתי את הסרט Waking Life, בשילוב עם ההתעניינות בחלומות צלולים התחלתי לחשוב על זה הרבה, ואז הבנתי שהתת מודע שלי יצר עבר, שגם בו היו אנשים שחשבו על זה ונתנו לזה שם לטיני