פגישה.........
לילה אילתי בהיר וצח בדד ישובה מחבקת ברכי ותוהה, מה מעשי כאן? גלגל חמישי במרכבה, ייטב כי אסתלק , אך לאן בלילה בעיר זרה, בסופו של עולם. ומשום מקום צץ לו חייל שערו שחרחר ועיניו חמות , מודה לא אהבתי את חזותו, זה לא העלם אותו חזיתי בעיני רוחי כחברי. השיחה קולחת , זורמת לה כבין חברים מזה קדמת דנא השחר עולה .... ועוד אנו קשובים זה לרחשי לבו של האחר ומדברים ומדברים ומדברים........... הנער שורר לי שיר אהבה ,תמים ונאיבי וכל כך יפהפה ועיני תלויות בו בהערצה, הבוקר הפציע, ומני אז לא נפרדנו. חלפה שנה , הקשר דעך, פנינו איש איש לדרכו, במוחי חרוטה תמונת אהבתנו כאהבה ראשונה שלא תשוב עוד לעולם. מסע החיים נמשך , פרפרים שוב פרפרו בבטני, ראשי סחרחר , מצחקקת ועולזת, הנערה שוב אוהבת , נישאת למושא אהבתה. זה היה יום קיץ לוהט, וחשה אני את להט השמש אף כעת, אני ואישי על שפת הים, ומולי , פטה מורגנה, הנער ניצב מולי, היי , מה נשמע? תכיר, אישי - הוחלפו מילות נימוסין ארשת פני שלווה מחייכת, ותוכי הומה היתכן הלז היה מושא אהבתי? הגורל היטיב לטרוף את קלפיו אותה עת......... ואולי הייתי זו אני ? פגישה, והמסע ממשיך.... נלקט עוד ועוד לסל קש מעוטר סלסלות, אבנים בורקות לצבוע אפרוריותו של יום בשלכת, ברבות השנים תאבדנה האבנים את מגען הכואב, ורק נגוהות האור ישמרו נצורים בהווייתנו. הילית
לילה אילתי בהיר וצח בדד ישובה מחבקת ברכי ותוהה, מה מעשי כאן? גלגל חמישי במרכבה, ייטב כי אסתלק , אך לאן בלילה בעיר זרה, בסופו של עולם. ומשום מקום צץ לו חייל שערו שחרחר ועיניו חמות , מודה לא אהבתי את חזותו, זה לא העלם אותו חזיתי בעיני רוחי כחברי. השיחה קולחת , זורמת לה כבין חברים מזה קדמת דנא השחר עולה .... ועוד אנו קשובים זה לרחשי לבו של האחר ומדברים ומדברים ומדברים........... הנער שורר לי שיר אהבה ,תמים ונאיבי וכל כך יפהפה ועיני תלויות בו בהערצה, הבוקר הפציע, ומני אז לא נפרדנו. חלפה שנה , הקשר דעך, פנינו איש איש לדרכו, במוחי חרוטה תמונת אהבתנו כאהבה ראשונה שלא תשוב עוד לעולם. מסע החיים נמשך , פרפרים שוב פרפרו בבטני, ראשי סחרחר , מצחקקת ועולזת, הנערה שוב אוהבת , נישאת למושא אהבתה. זה היה יום קיץ לוהט, וחשה אני את להט השמש אף כעת, אני ואישי על שפת הים, ומולי , פטה מורגנה, הנער ניצב מולי, היי , מה נשמע? תכיר, אישי - הוחלפו מילות נימוסין ארשת פני שלווה מחייכת, ותוכי הומה היתכן הלז היה מושא אהבתי? הגורל היטיב לטרוף את קלפיו אותה עת......... ואולי הייתי זו אני ? פגישה, והמסע ממשיך.... נלקט עוד ועוד לסל קש מעוטר סלסלות, אבנים בורקות לצבוע אפרוריותו של יום בשלכת, ברבות השנים תאבדנה האבנים את מגען הכואב, ורק נגוהות האור ישמרו נצורים בהווייתנו. הילית
