העיקר כרגע לקבוע משמורת ולא ברבני
יופי, אני שמחה שאת פתחת תיק בבית משפט לענייני משפחה ולא ברבני. אם מישהו קבע לך דיון ברבני, סרבי לכך. זכרי, שאת נותנת לבית הדין הרבני סמכות לדון בענייניי משפחה שלך (למעט גירושים), אז פשוט לא לתת להם סמכות בעצם ההתנגדות לכך. לגבי העו"סית, אולי מדובר ביחידת הסיוע שעל יד בית המשפט. אם כן, גשי לשיחה אחת איתה ותודיעי לה שאת והאב מסוגלים להידבר ביניכם ושאתם מעדיפים (או אפילו שאת מעדיפה) שתדברו ביניכם ותגיעו אליה עם הסכמות. אם האב לא יסכים לא תהיה לך ברירה. שכנעי אותו שלא כדאי לאף צד שעו"ס (ואחר כך פקיד סעד) יגיע אליכם הביתה ויצפה בילדה ואולי אחר כך ינהל שיחות עם הילדה. אל תדאגי לגבי המשמורת. הילדה כל כך רכה בשנים, עדיף שתמהרי עם הדיונים בבית המשפט שיקבעו לך משמורת עם הסדרי ראיה לאב. אם המצב ביניכם סביר עדיף שתגמרי עם זה עכשיו. אם האב מגיע כמה פעמיםאלייך אין לך כנראה בעיה שהילדה תגיע אליו פעמיים בשבוע וכל סופשבוע שני. זה לא נורא. אל תתעקשי על פחות כי קודם כל מה שחשוב שתיקבע לך משמורת. לגבי מימוש ההסדרים, אלוהים גדול ונראה לי שתסתדרו. אפשר לשנות הסדרים מאוחר יותר. העיקר, כרגע המשמורת. עוד דבר, הוא רוצה משמורת משותפת בשביל להפחיד אותך ולגרום לך לוותר בתחומים אחרים, אולי מזונות אולי רכוש? נסי לחשוב אילו עוד אינטרסים יש לו במורכבות הזו?