פגישה עיוורת
עקב בקשה שאפרסם את הסיפור בהודעה חדשה ולא בשירשור שהיה פה והלך לאיבוד,אז הנה הוא: קריאה מהנה וחמה "חושנית" זה היה הניק שהיא בחרה לעצמה בצ´אט של וואלה...בימים האחרונים אני מרגיש שאנחנו ניסחפים במערבולת של תשוקה...המילים זורמות, נהדרות, חושניות ..כל כך מלאות תשוקה, ערגה... "אני מרגיש שאני מכיר אותך שנים.." הקלדתי על המקלדת... "אני מרגישה שנולדנו בדיוק באותו היום" השיבה... הרומן הוירטואלי שלי עם המתוקה שלי נמשך כבר זמן מה, ידעתי שהיא נראית טוב...כמוני... (זה מה שהיא אמרה לי ואני בחור אופטימי מטבעי),...עברנו לטלפון, דיברנו, גלגלנו את המילים, נותנים משמעות לכל הברה, כל מילה, זורמים, נותנים לכימייה להציף אותנו, לבשם את השיחה, נותנים לדמיונננו לעוף קדימה...ממש מרגישים קרוב קרוב אך עם זאת כל כך רחוקים! החלטנו להיפגש...לא יכולנו כבר להכיל את התשוקה שהצטברה בנו, שנינו רצינו כל כך לחוש את השני, לטעום אותו, לנשק אותו, לחוש אותו, להיות אחד בתוך השני..כגוף אחד. כבר לא נותרו מילים ושנינו רצינו כבר לעבור למעשים, לטעום מהפרי האסור, לחוש את הפרפרים בבטן, את ההתרגשות הזוחלת בצווארנו, נוגעת בכל פינה, מחלחלת פנימה...עמוק... פגישה עיוורת, אני בטוח שכל אחד חווה את הפגישה המפורסמת הזו...עד היום אני קם שטוף זיעה מפגישה שהייתה לי לפני כמה שנים...לא ידעתי איך לצאת מזה, מצד אחד לא נעים ואתה לא רוצה לפגוע ולראות את הצד השני פגוע, ומצד שני אתה מחוייב לאמת, לכנות שכן האלטרנטיבה לא טובה יותר!!! קבענו להיפגש באילת, עיר האהבה, המקום האידיאלי לממש את אהבתנו, תשוקתנו (שמעתי ששם הכוכבים זוהרים יותר..) בדיוק יצאתי לשם עם שני חברים לסופ"ש ווהיא החליטה לרדת לשם בעקבותיי בעזרת חברה לא כבדה שהתרצתה להגיע איתה לאילת בספונטניות ראויה לשמה. השעה 24:00 הגיעה, השעה שבה נידברנו להיפגש, חיכיתי לנסיכה שלי, סינדרלה שלי, שתיכנס ותצוד אותי עם מבטה, ידעתי שהיא צריכה ללבוש חולצת בטן לבנה (מת על חולצות הבטן הללו, כאלה עם הטבור החצוף שמבצבץ בחוצפנות ודורש נשיקה ארוכה וטובענית) וחצאית תואמת קצרצרה (מת על הקיץ..) עם חוטיני בצבע לבנבן כשמתחתיו פועם איבר מגולח למישעי, חלקלק (טוב, היו לי מקורות פנימיים..
) רק המחשבה ששפתיי הולכות לרפרפף קלות על שפתיה התחתונות, לשוני נוגעת לא נוגעת בדגדגן שלה, שומע בתוך מוחי את האנחות שלה, הגניחות, תזוזת האגן לכיוון הפה שלי, והאיבר שלי התחיל להזדקר ( מה אני אעשה איתו..אני לא יודע!) ישבתי עם החברים מרוכז בנכנסים לדאנס בר כאשר ליבי הולם בפראות, בהתרגשות מהולה בחשש, שומע את הלב שלי הולם כעדר סוסים. היא הופיעה!!! ידעתי שזו היא כי הלב שלי נעצר לשנייה...ראיתי את מבטה מחפש אותי, קולט אותי ואת החיוך הנבוך מעט מתפשט על שפתיה המלאות ועיניה המדהימות. היא הייתה ממש מתוקונת, עינים חומות, שובבות, חטובה להפליא, שיער חום חלק עם גוון חום, שפתיים מלאות, כאלה שדורשות נשיקה ולא מוכנות שתעזוב אותן. החברים שלי שמו לב מהר מאוד שאני לא איתם, והפנו את מבטם לכיוון המתוקה שלי והחברה שלה (שגם נראתה אחלה...) מחייכים אליי חיוך שובב, כזה שאומר שהם יודעים בדיוק מה הולך לי בראש... אמרתי להם בבטחון עצמי "חבר´ה..אני הולך להביא אותן" וקמתי מרגיש את מבטי ההערכה שלהם ננעצים בגבי, מצפים לאיזו סטירה שתנחת עליי (גברים...לא יודעים לפרגן... הגעתי לשולחנן, חוכך בדעתי על משפט פתיחה מעניין, כאשר כל הדרך לשם אני ומתוקתי משוחחים רק בעזרת העיניים שלנו, שיחה עמוקה, כזו שלא משתמעת לשני פנים, שיחה מלאת תשוקה! "היי...אני עושה סקר על הבחורות הכי יפות בטיילת ואני פה בשביל להכריז על הזוכות..אתן!" הצגתי את עצמי שואל אם אני יכול להצטרף אליהן, כמובן שהתשובה הייתה חיובית, שואל אותן אם הן רוצות להצטרף אלינו לדעת מה הפרס... הן קמו לוקחות את כוסות המשקה שלהם בידן הולכות אחרי, הגענו לשולחן משחקים לרגע במשחק הכיסאות (כשכל אחד מהחברים השובבים שלי רוצה כמובן לתפוס מקום של כבוד בשולחן...) ישבתי לידה כמובן, מצמיד את פי לאזנה ולוחש לה "יפה שלי..את נראית נפלא, אין לך מושג כמה אני שמח שאת יושבת פה לידי" "גם אני מאוד שמחה להיות פה" השיבה לי בלחישה מרגיש את הבל פיה על תנוך אוזני (דבר שגרם לאיבר שלי להזדקף שוב, אני בטח מטרטר אותו עם כל השכיבות סמיכה האלה..) "בואי לרקוד" לחשתי לה, קם לפני שהיא ענתה, מושיט את ידי לוקח את ידה, עוזר לה לקום, הדאנס בר היה די חשוך (וטוב שכך..) כמה זוגות רקדו בו בהנאה רבה, התחלנו לרקוד, אוכל אותה עם מבטי, נהנה לראות איך היא רוקדת בחתוליות, בחושניות, מצפה כבר לאיזה שיר שקט בשביל להצמיד אותה אליי כבר, לחוש את איבריה נצמדים אלי בתיאום מושלם. כנראה שהתקליטן היה מקושר למחשבות שלי ופתאום אני שומע שיר יפייפה, שקט, כזה שעוצמים עיניים ומתמכרים אליו (במיוחד כשיש מישהי משגעת בין זרועותייך), היא נצמדה אליי בתשוקה, מלטפת את העורף שלי, ידי מלטפות את גבה מצמידות אותה אליי,מסתכלים אחד בעיניי השני, שוכחים מדמינים שרק שנינו נמצאים בעולם הזה, הסטתי את שיערה הריחני לאחור, מנשק את צווארה, נושם אותו, עולה עם לשוני מכניס את תנוך אוזנה לפי, ידי מלטפת את גבה, יורדת לישבנה מצמידה אותו לזין הזקוף שלי, מרגיש איך האיבר שלה נצמד אליו בתשוקה. פי מרפרפף על פניה, לחייה, מצחה, אפה יורד לשפתיה, מצמיד את שפתיי לשפתיה מוציא את לשוני פוגש בלשונה, רוקדים יחד את ריקוד האהבה, לשון על לשון, יונק את לשונה בתאווה, נושך את שפתה התחתונה, המשורבבת, ואנחנו צמודים צמודים, לא שמים לב למבטים הרעבים של האנשים שכן שמו לב לזוג החושני שרקד על הבמה מרוכז אחד בשני בתאוות אין קץ
עקב בקשה שאפרסם את הסיפור בהודעה חדשה ולא בשירשור שהיה פה והלך לאיבוד,אז הנה הוא: קריאה מהנה וחמה "חושנית" זה היה הניק שהיא בחרה לעצמה בצ´אט של וואלה...בימים האחרונים אני מרגיש שאנחנו ניסחפים במערבולת של תשוקה...המילים זורמות, נהדרות, חושניות ..כל כך מלאות תשוקה, ערגה... "אני מרגיש שאני מכיר אותך שנים.." הקלדתי על המקלדת... "אני מרגישה שנולדנו בדיוק באותו היום" השיבה... הרומן הוירטואלי שלי עם המתוקה שלי נמשך כבר זמן מה, ידעתי שהיא נראית טוב...כמוני... (זה מה שהיא אמרה לי ואני בחור אופטימי מטבעי),...עברנו לטלפון, דיברנו, גלגלנו את המילים, נותנים משמעות לכל הברה, כל מילה, זורמים, נותנים לכימייה להציף אותנו, לבשם את השיחה, נותנים לדמיונננו לעוף קדימה...ממש מרגישים קרוב קרוב אך עם זאת כל כך רחוקים! החלטנו להיפגש...לא יכולנו כבר להכיל את התשוקה שהצטברה בנו, שנינו רצינו כל כך לחוש את השני, לטעום אותו, לנשק אותו, לחוש אותו, להיות אחד בתוך השני..כגוף אחד. כבר לא נותרו מילים ושנינו רצינו כבר לעבור למעשים, לטעום מהפרי האסור, לחוש את הפרפרים בבטן, את ההתרגשות הזוחלת בצווארנו, נוגעת בכל פינה, מחלחלת פנימה...עמוק... פגישה עיוורת, אני בטוח שכל אחד חווה את הפגישה המפורסמת הזו...עד היום אני קם שטוף זיעה מפגישה שהייתה לי לפני כמה שנים...לא ידעתי איך לצאת מזה, מצד אחד לא נעים ואתה לא רוצה לפגוע ולראות את הצד השני פגוע, ומצד שני אתה מחוייב לאמת, לכנות שכן האלטרנטיבה לא טובה יותר!!! קבענו להיפגש באילת, עיר האהבה, המקום האידיאלי לממש את אהבתנו, תשוקתנו (שמעתי ששם הכוכבים זוהרים יותר..) בדיוק יצאתי לשם עם שני חברים לסופ"ש ווהיא החליטה לרדת לשם בעקבותיי בעזרת חברה לא כבדה שהתרצתה להגיע איתה לאילת בספונטניות ראויה לשמה. השעה 24:00 הגיעה, השעה שבה נידברנו להיפגש, חיכיתי לנסיכה שלי, סינדרלה שלי, שתיכנס ותצוד אותי עם מבטה, ידעתי שהיא צריכה ללבוש חולצת בטן לבנה (מת על חולצות הבטן הללו, כאלה עם הטבור החצוף שמבצבץ בחוצפנות ודורש נשיקה ארוכה וטובענית) וחצאית תואמת קצרצרה (מת על הקיץ..) עם חוטיני בצבע לבנבן כשמתחתיו פועם איבר מגולח למישעי, חלקלק (טוב, היו לי מקורות פנימיים..
) רק המחשבה ששפתיי הולכות לרפרפף קלות על שפתיה התחתונות, לשוני נוגעת לא נוגעת בדגדגן שלה, שומע בתוך מוחי את האנחות שלה, הגניחות, תזוזת האגן לכיוון הפה שלי, והאיבר שלי התחיל להזדקר ( מה אני אעשה איתו..אני לא יודע!) ישבתי עם החברים מרוכז בנכנסים לדאנס בר כאשר ליבי הולם בפראות, בהתרגשות מהולה בחשש, שומע את הלב שלי הולם כעדר סוסים. היא הופיעה!!! ידעתי שזו היא כי הלב שלי נעצר לשנייה...ראיתי את מבטה מחפש אותי, קולט אותי ואת החיוך הנבוך מעט מתפשט על שפתיה המלאות ועיניה המדהימות. היא הייתה ממש מתוקונת, עינים חומות, שובבות, חטובה להפליא, שיער חום חלק עם גוון חום, שפתיים מלאות, כאלה שדורשות נשיקה ולא מוכנות שתעזוב אותן. החברים שלי שמו לב מהר מאוד שאני לא איתם, והפנו את מבטם לכיוון המתוקה שלי והחברה שלה (שגם נראתה אחלה...) מחייכים אליי חיוך שובב, כזה שאומר שהם יודעים בדיוק מה הולך לי בראש... אמרתי להם בבטחון עצמי "חבר´ה..אני הולך להביא אותן" וקמתי מרגיש את מבטי ההערכה שלהם ננעצים בגבי, מצפים לאיזו סטירה שתנחת עליי (גברים...לא יודעים לפרגן... הגעתי לשולחנן, חוכך בדעתי על משפט פתיחה מעניין, כאשר כל הדרך לשם אני ומתוקתי משוחחים רק בעזרת העיניים שלנו, שיחה עמוקה, כזו שלא משתמעת לשני פנים, שיחה מלאת תשוקה! "היי...אני עושה סקר על הבחורות הכי יפות בטיילת ואני פה בשביל להכריז על הזוכות..אתן!" הצגתי את עצמי שואל אם אני יכול להצטרף אליהן, כמובן שהתשובה הייתה חיובית, שואל אותן אם הן רוצות להצטרף אלינו לדעת מה הפרס... הן קמו לוקחות את כוסות המשקה שלהם בידן הולכות אחרי, הגענו לשולחן משחקים לרגע במשחק הכיסאות (כשכל אחד מהחברים השובבים שלי רוצה כמובן לתפוס מקום של כבוד בשולחן...) ישבתי לידה כמובן, מצמיד את פי לאזנה ולוחש לה "יפה שלי..את נראית נפלא, אין לך מושג כמה אני שמח שאת יושבת פה לידי" "גם אני מאוד שמחה להיות פה" השיבה לי בלחישה מרגיש את הבל פיה על תנוך אוזני (דבר שגרם לאיבר שלי להזדקף שוב, אני בטח מטרטר אותו עם כל השכיבות סמיכה האלה..) "בואי לרקוד" לחשתי לה, קם לפני שהיא ענתה, מושיט את ידי לוקח את ידה, עוזר לה לקום, הדאנס בר היה די חשוך (וטוב שכך..) כמה זוגות רקדו בו בהנאה רבה, התחלנו לרקוד, אוכל אותה עם מבטי, נהנה לראות איך היא רוקדת בחתוליות, בחושניות, מצפה כבר לאיזה שיר שקט בשביל להצמיד אותה אליי כבר, לחוש את איבריה נצמדים אלי בתיאום מושלם. כנראה שהתקליטן היה מקושר למחשבות שלי ופתאום אני שומע שיר יפייפה, שקט, כזה שעוצמים עיניים ומתמכרים אליו (במיוחד כשיש מישהי משגעת בין זרועותייך), היא נצמדה אליי בתשוקה, מלטפת את העורף שלי, ידי מלטפות את גבה מצמידות אותה אליי,מסתכלים אחד בעיניי השני, שוכחים מדמינים שרק שנינו נמצאים בעולם הזה, הסטתי את שיערה הריחני לאחור, מנשק את צווארה, נושם אותו, עולה עם לשוני מכניס את תנוך אוזנה לפי, ידי מלטפת את גבה, יורדת לישבנה מצמידה אותו לזין הזקוף שלי, מרגיש איך האיבר שלה נצמד אליו בתשוקה. פי מרפרפף על פניה, לחייה, מצחה, אפה יורד לשפתיה, מצמיד את שפתיי לשפתיה מוציא את לשוני פוגש בלשונה, רוקדים יחד את ריקוד האהבה, לשון על לשון, יונק את לשונה בתאווה, נושך את שפתה התחתונה, המשורבבת, ואנחנו צמודים צמודים, לא שמים לב למבטים הרעבים של האנשים שכן שמו לב לזוג החושני שרקד על הבמה מרוכז אחד בשני בתאוות אין קץ