פגישה חשובה
חזרתי עתה מפגישה של הועדה "לקידום הזמר העברי" במשרד המדע והתרבות. הועדה הקמה ע"י השר היוצא, מר מתן וילנאי ויו"ר הועדה הינו מר יורק בן דוד שהוא גם יו"ר אקו"ם. לישיבה הוזמן גם מר רפי גמזו שהוא מנהל המחלקה לאומנויות וספרות במשרד החוץ. הודה מחפשת דרכים ורעיונות להפצת הזמר העברי בחו"ל וכמובן שזקוקה גם לתקציבים ממשלתיים. הדיון הפעם היה על שילוב ביתן ישראלי בתערוכה הנקראת מידם (Midam) הנערכת כל שנה בעיר הצרפתית קאן (יש סיכוי למימון ממשלתי). בקצרה הנקודות שאני העליתי בדיון: 1. ריקודי העם הישראלים הינם פנומנה (תופעה יוצאת דופן) בפולקלור הבינלאומי. דוגמה: לפני 20 שנה כשהייתי בניו יורק נדהמתי להיווכח שבאוניברסיטת קולומביה יש ערב ריקודים בינלאומי וערב נפרד לריקודים ישראליים. וזה מלמד על הפרופורציות. 2. בכל העולם נרקדים ריקודי עם ישראליים ע"י ישראלים, יהודים ולא יהודים במספרים מדהימים. 3. כל השתלמות של ריקודים חדשים מופצת מיידית לכל העולם (משמע יש לזה ביקוש רב). 4. עשרות מדריכים יוצאים לכל קצווי תל ללמד את הריקודים הישראליים בעשרות מדינות ברחבי הגלובוס. למפגשים כאלה באנגליה וארה"ב למשל מגיעים מדריכים ורוקדים מעשרים-שלושים ארצות אחרות אף מעבר לאוקיינוסים. מפגשים אלה אינם נתמכים ע"י אף גורם ממשלתי והם מצליחים לקיים את עצמם בזכות הביקוש שיש להם בקרב הרוקדים. 5. הריקודים הינם השגריר הטוב ביותר של הזמר העברי כיוון שמדיה זו הינה המדיה היחידה בה הקהל – הצופים הינם אקטיביים ולא רק פסיביים. העשייה הפעילה של הריקודים הופכת אותם לכוח חברתי עם עוצמה בלתי רגילה של קירוב לבבות והנחלת הזמר העברי. ובסוף הצעתי: בכל ביתן של זמר עברי, בכל כינוס, קונגרס, ועידה וכו´, בקיצור בכל אירוע בינלאומי שכזה - בין שהוא מוקדש לזמר ושירה (שזה קשר מובהק) ובין שהוא מוקדש לכל נושא אחר (כנס רפואי, כנס חינוכי וכו´) - ניתן לשלב 30 דקות עד שעה של ריקודי עם ישראליים לכל הציבור. עלות של דבר כזה הינה מזערית (טיסה ושהייה למדריך ועוד סכם סמלי) ויש לנו הרבה מדריכים שישמחו לעשות זאת ויעשו זאת בהצלחה רבה. להצעה זו בהחלט הייתה אוזן קשבת ובכל מקרה, פגישה עם אקו"ם (יורק בן דוד) כבר בדרך (מובן שיו"ר הארגון יוזמן אליה כמו שהוזמן לדיונים עם חברות התקליטים) ויש סיכוי שממצב של הפצת הקלטות במחתרת נקבל הכרה רשמית ועידוד מבעלי הבית של הזמר העברי.
חזרתי עתה מפגישה של הועדה "לקידום הזמר העברי" במשרד המדע והתרבות. הועדה הקמה ע"י השר היוצא, מר מתן וילנאי ויו"ר הועדה הינו מר יורק בן דוד שהוא גם יו"ר אקו"ם. לישיבה הוזמן גם מר רפי גמזו שהוא מנהל המחלקה לאומנויות וספרות במשרד החוץ. הודה מחפשת דרכים ורעיונות להפצת הזמר העברי בחו"ל וכמובן שזקוקה גם לתקציבים ממשלתיים. הדיון הפעם היה על שילוב ביתן ישראלי בתערוכה הנקראת מידם (Midam) הנערכת כל שנה בעיר הצרפתית קאן (יש סיכוי למימון ממשלתי). בקצרה הנקודות שאני העליתי בדיון: 1. ריקודי העם הישראלים הינם פנומנה (תופעה יוצאת דופן) בפולקלור הבינלאומי. דוגמה: לפני 20 שנה כשהייתי בניו יורק נדהמתי להיווכח שבאוניברסיטת קולומביה יש ערב ריקודים בינלאומי וערב נפרד לריקודים ישראליים. וזה מלמד על הפרופורציות. 2. בכל העולם נרקדים ריקודי עם ישראליים ע"י ישראלים, יהודים ולא יהודים במספרים מדהימים. 3. כל השתלמות של ריקודים חדשים מופצת מיידית לכל העולם (משמע יש לזה ביקוש רב). 4. עשרות מדריכים יוצאים לכל קצווי תל ללמד את הריקודים הישראליים בעשרות מדינות ברחבי הגלובוס. למפגשים כאלה באנגליה וארה"ב למשל מגיעים מדריכים ורוקדים מעשרים-שלושים ארצות אחרות אף מעבר לאוקיינוסים. מפגשים אלה אינם נתמכים ע"י אף גורם ממשלתי והם מצליחים לקיים את עצמם בזכות הביקוש שיש להם בקרב הרוקדים. 5. הריקודים הינם השגריר הטוב ביותר של הזמר העברי כיוון שמדיה זו הינה המדיה היחידה בה הקהל – הצופים הינם אקטיביים ולא רק פסיביים. העשייה הפעילה של הריקודים הופכת אותם לכוח חברתי עם עוצמה בלתי רגילה של קירוב לבבות והנחלת הזמר העברי. ובסוף הצעתי: בכל ביתן של זמר עברי, בכל כינוס, קונגרס, ועידה וכו´, בקיצור בכל אירוע בינלאומי שכזה - בין שהוא מוקדש לזמר ושירה (שזה קשר מובהק) ובין שהוא מוקדש לכל נושא אחר (כנס רפואי, כנס חינוכי וכו´) - ניתן לשלב 30 דקות עד שעה של ריקודי עם ישראליים לכל הציבור. עלות של דבר כזה הינה מזערית (טיסה ושהייה למדריך ועוד סכם סמלי) ויש לנו הרבה מדריכים שישמחו לעשות זאת ויעשו זאת בהצלחה רבה. להצעה זו בהחלט הייתה אוזן קשבת ובכל מקרה, פגישה עם אקו"ם (יורק בן דוד) כבר בדרך (מובן שיו"ר הארגון יוזמן אליה כמו שהוזמן לדיונים עם חברות התקליטים) ויש סיכוי שממצב של הפצת הקלטות במחתרת נקבל הכרה רשמית ועידוד מבעלי הבית של הזמר העברי.