פגיעה בתשוקה

[Boolu]

פגיעה בתשוקה

שלום..מקווה שאצליח להעביר את הסיטואציה.. לי זה פשוט מרגיש קצת מורכב.
בכל מקרה.
בן זוגי ואני יחד קרוב לשנתיים. אני בת 27 והוא בן 29. אחרי שנה של זוגיות מדהימה עברנו לגור יחד. הכרנו כששנינו היינו סטודנטים, התגברנו על נסיעות ארוכות, לימודים קשים של שנינו ברקע, והמון לחצים שעברנו עם ים של תמיכה.היה טבעי לעבור לגור יחד, וזה הרגיש מצוין מהרגע הראשון.
עד לפני כמה חודשים..שתדירות יחסי המין החלו להתמעט, בעיקר בגללי. אני נמשכת אליו, עדיין, מאוד! ואוהבת אותו ברמות שקשה לי להסביר בלי לבכות מהתרגשות..אבל לא בא לי! פשוט לא בא לי! כשאנחנו כבר מתחילים אז לאט לאט אני נהנית, והכי כיף לי איתו בעולם. אבל אני מסוגלת להעביר תקופות ארוכות בלי כלום, מצידי שכל לילה נכנס למיטה, נתכרבל ונידבק זה לזו כל הלילה, וזה יספיק לי.
העניין הזה מאוד מקשה עליו, וכבר היינו קרובים לפרידה בשל חוסר בסקס, כי הוא גבר מאוד מאוד מיני, וזה חסר לו ואני מבינה אותו. הוא מרגיש שאני לא נמשכת אליו ושכל התשוקה נעלמה. ומדובר כאמור בסה"כ בפחות משנתיים!
בתחילת הקשר יצא לנו לדבר על זה ולשנינו זה היה ערך מאוד חשוב במערכת זוגית, כי הכרתי את עצמי גם ככזו שמאוד אוהבת סקס וזה אף פעם לא היה עניין בעייתי. כל הזמן עולה לי בראש שכשהאקס שלי ואני נפרדנו היה לי קשה עם זה בעיקר בגלל הסקס. אז- זה הרגיש לי מלוכלך שזה כל מה שמעניין אותי. היום פתאום זה בדיוק מה שלא מעניין אותי. (יש לציין שבן זוגי מאהב מדהים! אין לי ולו חצי מילה עליו בעניין)
בתקופה הזו האחרונה, היו כבר פעמים שיזמתי, אבל לא מרצון- אלא כדי לעשות לו טוב, וגם כדי "לאפס" את מס' הימים שלא שכבנו...
אני מרגישה זוועה עם עצמי ופוחדת שהוא יישבר לי, ויעזוב, ולא יהיה לי מה להגיד..כי הוא צודק.
איך אני מטפלת בזה? אני יודעת שהבעיה נעוצה בי

 

[אייבורי]

אומרים

חכם השביל מין ההולך בו.

אולי החשק המיני שלך חכם ממך, בכל מקרה, לכי לפסיכולוג טוב
לבדוק מדוע לא בא לך.

 

[סתוונית333]

איך לא אמרו לך או שלא חשבת על זה לבד

שחוסר חשק מיני יכול להיות סמפטום משני לבעיות גופניות ופסיכולוגיות .
קודם כל תשללי סיבות פיזיות כמו מחלות ווגינאליות וחוסר איזון הורמונלי ,
וסיבות פסיכולוגיות כגון לחצים, חרדה ודכאון .
ורק אח"כ תיכנסי לסרטים של אשמה ועזיבה .

תתייעצי עם רופא משפחה (בתקווה שיש עם מי לדבר ) ותקבעי תור דחוף לרופא נשים.

 

[Boolu]

קודם כל תודה על התגובות

שנית, למעשה אני כבר בטיפול פסיכולוגי על בסיס אחר לחלוטין. העניין שיוצא מכל פגישה ופגישה הוא שהדבר שהכי טוב לי איתו בחיים והכי נותן לי שלווה זה בדיוק הוא.
זה שאני לחוצה באופן קבוע, מספיק איזה סמינר,מבחן או לחץ קטן בעבודה- ואני נכנסת לדיכאון.. זה כבר ידוע, ככה הוא הכיר אותי וככה הוא סובל אותי. וגם על זה אני עובדת בטיפולים.
מבחינה בריאותית-פיזית, הכל תקין, הגניקולוגית שלי מכירה אותי שנים, התייעצתי איתה בנושא, עברתי בדיקות והכל תקין..

הדבר שהכי עצוב לי זה שאני מפחדת פחד מוות שזו תהיה הסיבה לפרידה , כי זה אמנם נשמע אולי סותר..אבל פרט לעניין הזה, לא יכולתי לאחל לעצמי אדם או זוגיות טובה יותר.

 

[סתוונית333]

אז לבעייה שלך יש סיבה פסיכולוגית

(לאחר שהסיבה הפיזית נשללה ) .

אני מקווה ששיתפת את הפסיכולגית שלך בעובדה שאת סובלת מחוסר חשק מיני ועל החרדה שיעזבו אותך בגין זה . ואם לא עשית זאת אז רצוי שהיא תדע על כך במהירות האפשרית .

אני לא רוצה לעסוק בניחושים אבל אולי את לוקחת כדורים נגד דכאון שמורידים את החשק ותוסיפי לזה את חרדת הנטישה והתוצאה היא בלגאן רגשי שרק מחמיר את המצב .

 

[Boolu]

לצערי לא העליתי את זה

עם המטפלת. בהחלט אעלה..
לא מדובר בכדורים כי אני לא לוקחת דבר, דווקא חרדתית אני לא בד"כ.
מקווה שאכן מדובר בסימפטום של משהו אחר. ושהוא בר טיפול

 

[סתוונית333]

זה אכן צריך לצער אותך שלא שיתפת את המטפלת

באחת הבעיות הבוערות שמטרידות אותך ושעלולות לעלות לך ביוקר .

 

[סתוונית333]

* שמטרידה אותך ושעלולה לעלות וכו'

 

[LionTamer1]

השאלה המתבקשת:

האם את כן רוצה לשכב עם מישהו אחר? השכן בדירה ממול? הבוס מהעבודה? הבחור שעולה איתך באוטובוס בבוקר? אם כן, צריכה לעשות בדק בית רציני ו...לנסות לשמר את הקשר הנוכחי. די נפוץ עבור רבים שאחרי תקופה (למשל שנתיים) התשוקה יורדת וזה לא מה שהיה פעם. ללכת לחפש מישהו אחר לא באמת יספק פתרון לטווח הארוך.

אם את לא נמשכת לאחרים, אלא פשוט את פחות מינית מבן זוגך, סביר שזה לא יעבוד. הוא יהיה יותר ויותר מתוסכל עד שזה יתפוצץ.

 

[Boolu]

ממש לא, זה בדיוק העניין

שאני לא נמשכת לאף אחד אחר "במקומו". אם כבר פעם בכמה חודשים חוזר אלי החשק המיני שלי (שכן היה 'מספיק' עבורו), זה לחלוטין מכוון אליו ואליו בלבד..
אם חלילה הייתי מרגישה משיכה לגברים אחרים כבר הייתי מבינה את הרמז ומוותרת עם כל הכאב

 

[אמון בקשר1]

לא מוותרים כל כך מהר

שלום
מצטרף לכל הכותבים לפניי, אומנם לא זה תחום ההתמחות שלי, אך מניסיון יכול להניח כי יש כאן משהו פסיכולוגי. חשוב שתיידעי את האדם אליו את הולכת לטיפול. אין הרבה נשים או גברים שכותבים כל כך מפרגן על בני זוגם, ובני זוגם מדברים אתם בגובה העיניים. כרגע הסקס נראה העיקר, או חשוב מאוד, יש כנראה בניכם עוד דברים חשובים וטובים, לכן ממליץ לא לוותר מהר כל כך. שתפי את בן זוגך שאת מודעת ומנסה למצוא תשובות. זה לא תמיד שחור או לבן, בד"כ לא, ובסוף תמצאו או תביני מה יש שם.. חג שמח.

 

[גארוטה]

לבדוק

השפעה של גלולות שאולי את לוקחת או כדורים אחרים (אפילו כאלה שהם לא על בסיס קבוע)
לדבר עם הפסיכולוגית ואפילו לשמוע דעה של גניקולוגית אחרת, דווקא כזו שלא מכירה אותך,
לקרוא לקרוא לקרוא כל מה שאפשר כדי לנסות לזהות את הסיבה לבעיה.

בהצלחה

 

[מריוס זכריה]

נו, מה יש לומר... (שעוד לא נאמר)

1. לפתוח הכל עם הפסיכולוגית

2. סבב רופאים לחוו"ד דעת נוספת (second opinion): לכל הפחות גינוקולוג ופסיכיאטר, על מנת לשלוש גורמים פיזיולוגיים.