פאקינג יולי- פרק 2
ביציאה מהמקום
יולי נעמדה במרכז מגרש החנייה. היא הסניפה את האויר, היה משהו שהציק לה. גיזמו זיהה את ההבעה המודאגת שעלתה על פנייה אך לפני שהספיק לשאול היא אמרה ״בוא...מהר,לכאן״. היא פנתה לכיוון הנגדי מרכבם וגונזו לא הצליח להישאר אדיש להתנהגות שלה. ״יולי, מה...״, היא קטעה אותו ״יש כאן צלמון... הוא עוקב אחרינו״. גונזו נמתח במקומו, הוא ויולי צעדו ברוגע אל עבר בקתת עץ שהייתה מאין חדר נוחיות של הפועלים התאלנדים בקיבוץ. הם נכנסו וסגרו את הדלת אחריהם. יולי הצמידה את שפתייה למצחו של גונזו, היא יכלה להעביר כך מסרים מבלי להשמיע צליל. ״אם הדלת תפתח, זה אומר שמטרת המעקב שלו היא צייד ולא רק מעקב. נמתין, וברגע המתאים, נפעל״. הם המתינו ובזמן שגונזו מתח את גופו והתכונן לתקוף, יולי הסירה בעדינות כפפה אחת מידה. היה שקט,הם היו סבלניים.
סול מרקט
זה היה אחד מתוך מאות המקומות בהם מוטנטים היו חיים בארץ. היו מקומות בילוי, דירות, מלונות ואפילו כלא, רק להם. היו להם חיים פוריים, זה לא היה דבר חדש, בסך הכל בני האדם, הנאנדרטלים, הפרימיטייביים, אלו שלא היו מוכנים לקבל מישהו שונה מהם בהבנה אמיתית, היו היחידים שלא ידעו על קיומם. היו בממשלה כמה אנשים שהכירו בקיומם והיו גם כמה שהתנגדו להם בכל תוקף, יתרה מזאת, היו כמה שרים בממשלה שהיו מוטנטים בעצמם. בעזרת יכולות של חיזוי עתיד ושתילת מחשבות, הם התקדמו יפה מאוד שם. אדם אחד ידע על קיומם של המוטנטים בארץ ובעולם בכלל ופעל במטרה לשלב אותם בחברה, זה היה גדי צור חי, התקווה היחידה לקיום חיים הרמוניים רבי תרבויות וזנים. הבעיה הייתה חוסר שיתוף פעולה מצד קבוצת מוטנטים מתנגדים. הם לא היו מעוניינים בחיים משותפים עם בני האדם. הם סלדו מכל התנהגות לא תרבותית. את הקבוצה הזאת הנהיג מוטנט שאינו חש צורך לישון לעולם. האנרגיה בגופו הייתה כל כך חזקה שהיה ניתן בעזרת מגע ידיו לפתח צורות חיים חדשות במהירות. הוא פרס חוליות פרשים שהתהלכו לאורכו ולרוחבו של כדור הארץ, מקימים רשתות של מועדונים מחתרתיים למוטנטים בלבד. לעיתים בערים מסויימות, היה מותיר להקים מועדונים המשלבים ערפדים ואנשי זאב בתוכם, עוד סוגי אוכלוסיות שחיו בהסתר בארץ ובעולם כולו. ה״סול מרקט״ היה אחד מהמועדים האלו. הוא הוקם בתל אביב, המקום היחיד בעולם בו הזן שלך לא מזיז לאף אחד. לילות ארוכים של מוזיקת טכנו מקפיצה בשילוב עם כל סוגי הסמים הנפוצים בקרב אותן אוכלוסיות. הערפדים יכלו להזמין צ׳ייסרים של דם, על אנשי הזאב לא הביטו בפליאה כשהיו עולים על גג ביניין בת״א ומייללים, פה הכל הולך, הולך, עד שמישהי מנסה להכניס בן אדם למסיבה. כזאת הייתה יולי. הימים של קיום הדדי בין כולם עמדו בפתח, האדם שעמד בראש ההנהגה למטרה זאת היה גדי, או צור חי כמו שהיא קראה לו. נמאס לה. ילדות קשה של חיים בסתר יצרו בחורה עם חזון אחד, חברה מושלמת, ללא פערים תרבותיים אלה. חופש גדול מבית הספר היה אושר לכל הילדים, עבורה אלו ימים שלמים של השפלות על ״הילדה המוזרה עם הכפפות״, אז היא רצתה שהוא יראה, שפה לא דוקרים אחד את השני, ופה האלימות היא לצורך גירוי בלבד, היא רצתה שהוא יקבל הוכחה מוצקת לטיעונים שהוא משמיע, הבעיה הייתה רשתות הפצה של סמים שפעלו בתוך המועדונים האלו, זה היה טריפיו, בעל רשת המועדנים למוטנטים הגדולה בעולם. ברגע שהבחין בגדי בתוך המועדון שלו, ניסה ליצור מסך אפור על מנת שלא יבחין במה שמתרחש מתחת לפני השטח, אבל היקום סידר שיקרה אחרת. באותו הערב התבצעה עסקה ענקית שגרמה להתארגנות מאסיבית מצד הלקוחות, מה שגרם לאחד מהם ליפול על הריצפה ולמות ממנת יתר, גדי התכוון לצאת מן המקום אבל במקום זה הוא נחטף והוחזק על ידי צוות שכירים של טריפיו. יולי שנמלטה מהמקום, היוותה איום על המשך קיומו של העסק המחתרתי. היא חשבה שיציאה מהעיר תפתור אותה מהבעיה אבל מהר מאוד היא הבחינה בצוות שיצא אחריהם וידעה שיש להתכונן לזה אחרת.
רעש בקיבוץ
מחוץ לבקתה נשמעו רעשים של צעידה. גונזו חידד את שמיעתו וכיווץ את שרירי גופו. יולי נשמה עמוקות, היא לא נוהגת להרוג אנשים בעזרת המגע שלה, הפעם זאת הגנה. הצעדים התקרבו, הדלת נפתחה פנגוס עמד לזנק אך יולי אחזה בידו. מזלם היה שהיא הורידה רק כפפה אחת. היא זיהתה זוג צעיר נכנס לבקתה, הם הגיעו מן המועדון, חיפשו להם פינה שקטה ועזובה בה יוכלו להתייחד. הם הפשיטו אחד את השנייה, ציחקוקי שיכורים. מהר מאוד הם היו עירומים, נגעו וגנחו. יולי קינאה. היא לא יכלה להמשיך לצפות בזה. החזירה את הכפפה על ידה ושידרה לגונזו ״יוצאים״. גונזו הינהן לעברה ושניהם יצאו מבלי להשמיע הגה. בצעד הראשון שעשתה יולי אל מחוץ לבקתה התגלתה יד על גרונה, חונקת אותה וגוררת לאחור, הדמות התגלתה, זה היה הצלמון. הוא היה כדמות אדם, שיער אפור בהיר, גוף רזה והוא אינו לובש בגדים לגופו. ״תקשיב לי טוב מקושקש קטן" הוא פנה לגיזמו, "צעד אחד אתה תעשה ולחברה שלך נשברת המפרקת. הוא לא זז ממקומו. הוא לוחש ליולי באוזן ״ואת, שלא תחשבי שאני לא יודע על המגע הקטיפתי שלך״. היא לא יכלה לעשות דבר, הוא היה חד. הוא הלך לאחור בעודו גורר אותה איתו. גונזו לא זז ממקומו, הוא דאג שהצלמון יפעל בפזיזות ויפגע בה. ״בשביל מי אתה עובד?״ היא שאלה. הוא צחק, ״אני בעל עסק עצמאי. בסך הכל מארגן לעצמי קצת כסף לצאת מהארץ המסריחה הזאת״. היא צחקה איתו ״אתה מודע לעובדה שישראל מסריחה אבל בכל זאת בחרת להיות עצמאי בשוק קשה״ הוא חייך בעודו דוחף את ראשה בכדי שלא יפגע אל תוך הרכב שלו. הוא הוציא אקדח וכיוון לראשה. ״דבר ראשון אני רוצה שתביני, אני רואה אותך בלי כפפה, כדור בראש, את מנסה לברוח, כדור לרגל והכי חשוב...״ הוא שתק לרגע. ״אם תשדרי למישהו לאן אנחנו נוסעים ואני אבחין שעוקבים אחרינו, החבר שלך, צור חי, יסבול קשה!״. היא הופתעה, כאב לה לגלות שהוא קשור לחטיפה שלו. היא נותרה ללא מילים, יושבת ומחכה למשהו טוב שיקרה.
<a href="http://xn----9hclb1beat5ag.co.il">עוד סיפורי סקס</a>
ביציאה מהמקום
יולי נעמדה במרכז מגרש החנייה. היא הסניפה את האויר, היה משהו שהציק לה. גיזמו זיהה את ההבעה המודאגת שעלתה על פנייה אך לפני שהספיק לשאול היא אמרה ״בוא...מהר,לכאן״. היא פנתה לכיוון הנגדי מרכבם וגונזו לא הצליח להישאר אדיש להתנהגות שלה. ״יולי, מה...״, היא קטעה אותו ״יש כאן צלמון... הוא עוקב אחרינו״. גונזו נמתח במקומו, הוא ויולי צעדו ברוגע אל עבר בקתת עץ שהייתה מאין חדר נוחיות של הפועלים התאלנדים בקיבוץ. הם נכנסו וסגרו את הדלת אחריהם. יולי הצמידה את שפתייה למצחו של גונזו, היא יכלה להעביר כך מסרים מבלי להשמיע צליל. ״אם הדלת תפתח, זה אומר שמטרת המעקב שלו היא צייד ולא רק מעקב. נמתין, וברגע המתאים, נפעל״. הם המתינו ובזמן שגונזו מתח את גופו והתכונן לתקוף, יולי הסירה בעדינות כפפה אחת מידה. היה שקט,הם היו סבלניים.
סול מרקט
זה היה אחד מתוך מאות המקומות בהם מוטנטים היו חיים בארץ. היו מקומות בילוי, דירות, מלונות ואפילו כלא, רק להם. היו להם חיים פוריים, זה לא היה דבר חדש, בסך הכל בני האדם, הנאנדרטלים, הפרימיטייביים, אלו שלא היו מוכנים לקבל מישהו שונה מהם בהבנה אמיתית, היו היחידים שלא ידעו על קיומם. היו בממשלה כמה אנשים שהכירו בקיומם והיו גם כמה שהתנגדו להם בכל תוקף, יתרה מזאת, היו כמה שרים בממשלה שהיו מוטנטים בעצמם. בעזרת יכולות של חיזוי עתיד ושתילת מחשבות, הם התקדמו יפה מאוד שם. אדם אחד ידע על קיומם של המוטנטים בארץ ובעולם בכלל ופעל במטרה לשלב אותם בחברה, זה היה גדי צור חי, התקווה היחידה לקיום חיים הרמוניים רבי תרבויות וזנים. הבעיה הייתה חוסר שיתוף פעולה מצד קבוצת מוטנטים מתנגדים. הם לא היו מעוניינים בחיים משותפים עם בני האדם. הם סלדו מכל התנהגות לא תרבותית. את הקבוצה הזאת הנהיג מוטנט שאינו חש צורך לישון לעולם. האנרגיה בגופו הייתה כל כך חזקה שהיה ניתן בעזרת מגע ידיו לפתח צורות חיים חדשות במהירות. הוא פרס חוליות פרשים שהתהלכו לאורכו ולרוחבו של כדור הארץ, מקימים רשתות של מועדונים מחתרתיים למוטנטים בלבד. לעיתים בערים מסויימות, היה מותיר להקים מועדונים המשלבים ערפדים ואנשי זאב בתוכם, עוד סוגי אוכלוסיות שחיו בהסתר בארץ ובעולם כולו. ה״סול מרקט״ היה אחד מהמועדים האלו. הוא הוקם בתל אביב, המקום היחיד בעולם בו הזן שלך לא מזיז לאף אחד. לילות ארוכים של מוזיקת טכנו מקפיצה בשילוב עם כל סוגי הסמים הנפוצים בקרב אותן אוכלוסיות. הערפדים יכלו להזמין צ׳ייסרים של דם, על אנשי הזאב לא הביטו בפליאה כשהיו עולים על גג ביניין בת״א ומייללים, פה הכל הולך, הולך, עד שמישהי מנסה להכניס בן אדם למסיבה. כזאת הייתה יולי. הימים של קיום הדדי בין כולם עמדו בפתח, האדם שעמד בראש ההנהגה למטרה זאת היה גדי, או צור חי כמו שהיא קראה לו. נמאס לה. ילדות קשה של חיים בסתר יצרו בחורה עם חזון אחד, חברה מושלמת, ללא פערים תרבותיים אלה. חופש גדול מבית הספר היה אושר לכל הילדים, עבורה אלו ימים שלמים של השפלות על ״הילדה המוזרה עם הכפפות״, אז היא רצתה שהוא יראה, שפה לא דוקרים אחד את השני, ופה האלימות היא לצורך גירוי בלבד, היא רצתה שהוא יקבל הוכחה מוצקת לטיעונים שהוא משמיע, הבעיה הייתה רשתות הפצה של סמים שפעלו בתוך המועדונים האלו, זה היה טריפיו, בעל רשת המועדנים למוטנטים הגדולה בעולם. ברגע שהבחין בגדי בתוך המועדון שלו, ניסה ליצור מסך אפור על מנת שלא יבחין במה שמתרחש מתחת לפני השטח, אבל היקום סידר שיקרה אחרת. באותו הערב התבצעה עסקה ענקית שגרמה להתארגנות מאסיבית מצד הלקוחות, מה שגרם לאחד מהם ליפול על הריצפה ולמות ממנת יתר, גדי התכוון לצאת מן המקום אבל במקום זה הוא נחטף והוחזק על ידי צוות שכירים של טריפיו. יולי שנמלטה מהמקום, היוותה איום על המשך קיומו של העסק המחתרתי. היא חשבה שיציאה מהעיר תפתור אותה מהבעיה אבל מהר מאוד היא הבחינה בצוות שיצא אחריהם וידעה שיש להתכונן לזה אחרת.
רעש בקיבוץ
מחוץ לבקתה נשמעו רעשים של צעידה. גונזו חידד את שמיעתו וכיווץ את שרירי גופו. יולי נשמה עמוקות, היא לא נוהגת להרוג אנשים בעזרת המגע שלה, הפעם זאת הגנה. הצעדים התקרבו, הדלת נפתחה פנגוס עמד לזנק אך יולי אחזה בידו. מזלם היה שהיא הורידה רק כפפה אחת. היא זיהתה זוג צעיר נכנס לבקתה, הם הגיעו מן המועדון, חיפשו להם פינה שקטה ועזובה בה יוכלו להתייחד. הם הפשיטו אחד את השנייה, ציחקוקי שיכורים. מהר מאוד הם היו עירומים, נגעו וגנחו. יולי קינאה. היא לא יכלה להמשיך לצפות בזה. החזירה את הכפפה על ידה ושידרה לגונזו ״יוצאים״. גונזו הינהן לעברה ושניהם יצאו מבלי להשמיע הגה. בצעד הראשון שעשתה יולי אל מחוץ לבקתה התגלתה יד על גרונה, חונקת אותה וגוררת לאחור, הדמות התגלתה, זה היה הצלמון. הוא היה כדמות אדם, שיער אפור בהיר, גוף רזה והוא אינו לובש בגדים לגופו. ״תקשיב לי טוב מקושקש קטן" הוא פנה לגיזמו, "צעד אחד אתה תעשה ולחברה שלך נשברת המפרקת. הוא לא זז ממקומו. הוא לוחש ליולי באוזן ״ואת, שלא תחשבי שאני לא יודע על המגע הקטיפתי שלך״. היא לא יכלה לעשות דבר, הוא היה חד. הוא הלך לאחור בעודו גורר אותה איתו. גונזו לא זז ממקומו, הוא דאג שהצלמון יפעל בפזיזות ויפגע בה. ״בשביל מי אתה עובד?״ היא שאלה. הוא צחק, ״אני בעל עסק עצמאי. בסך הכל מארגן לעצמי קצת כסף לצאת מהארץ המסריחה הזאת״. היא צחקה איתו ״אתה מודע לעובדה שישראל מסריחה אבל בכל זאת בחרת להיות עצמאי בשוק קשה״ הוא חייך בעודו דוחף את ראשה בכדי שלא יפגע אל תוך הרכב שלו. הוא הוציא אקדח וכיוון לראשה. ״דבר ראשון אני רוצה שתביני, אני רואה אותך בלי כפפה, כדור בראש, את מנסה לברוח, כדור לרגל והכי חשוב...״ הוא שתק לרגע. ״אם תשדרי למישהו לאן אנחנו נוסעים ואני אבחין שעוקבים אחרינו, החבר שלך, צור חי, יסבול קשה!״. היא הופתעה, כאב לה לגלות שהוא קשור לחטיפה שלו. היא נותרה ללא מילים, יושבת ומחכה למשהו טוב שיקרה.
<a href="http://xn----9hclb1beat5ag.co.il">עוד סיפורי סקס</a>