כך היה לי השיעור,, 2 בנות דודות שלי שרק שמעו ממני כל הזמן על הכיף ועל החוויה על הריקוד ועל השירים על האוירה ועל האדרנלין שזורם בעיצומו ואחרי השיעור,,, היו איתי היום ונשארו ללא מילים,, מטריף,, פשוט כך
קראתי את ההודעה שלך והתחלתי לצחוק. קצר, בהיר וקולע, ונכון! אם חסרות להן מלים - אז תראי להן את המלים של השיר "מלים" (כלמאת) שירגישו גם כשהן רוקדות למה מתכוונים משוררים. המשך יום מרושרש אלון
האם גם אצלך זה קורה כמו שאצלי? אני יוצא מהסטודיו הולך חזרה לביתי, וכל צעד שלי מבלי לשים לב הוא עינטוז, יעני אני הולך הביתה ועדיין חצי רוקד ברחוב. אני מה זה מתאפק ללכת ישר ורגיל, כדי שלא יסתכלו עליי ברחוב כמו על עוד איזה תמהוני תל אביבי. זה דומה למצב שבו מסתובבים בקרוסלה, יורדים מימנה והראש עדיין ממשיך להסתובב...
קראתי אותך ונקרעתי מצחוק,, שיעור ספינינג ראשון ירדתי מהאופנים והרגליים שלי דיוושו לי באויר כמעט שנפלתי הלכתי ומרב לחץ שלא אפול , פשוט נקרעתי מצחוק ! מוכרת בהחלט ההרגשה, של הללכת ולענטז להרעיד ולשלב עוד כמה צעדים תוך כדי הליכה ! מי המורה שלך ? ואיפה אתה לומד ? אגב, בוקר נפלא אלון,,,
אני לומד במכון הכושר EVERYBODY אצל הדס פלד. אסתפק בנתונים אלה כדי לא לשוות למידע הזה (הנמסר גם בלוחות הפורום) מימד מוגזם. רק אציין בלאקוניות (מעצבנת, אני יודע), שאני מאוד נהנה ללמוד תחת שרביטה. וחסר לי מאוד כרגע לימוד במתכונת יותר ספיראלית (שאינה מתכונת ההוראה של חוגי מכוני כושר). בינתיים אני נכנס לעסק במתכונת הנוכחית, בונה מוטיבציה ולומד את עצמי. המשך יום גדוש רישרושים.