עתיד הספריות

[עב]

עתיד הספריות

שלום, שאלה לספרניות/ים: אני עוסקת כרגע בתכנון ספרייה אזורית לקהל לאוכלוסייה לא גדולה במיוחד. מתוך שיחות עם מנהלי ספריות למדתי שהמוסד הותיק הזה עובר שינוים ותהפוכות בעקבות המחשוב והדיגיטציה. האם יש איזה שהוא מאמר/ספר על עתיד הספריות? מה יהיו השירותים שהן יתנו בעתיד? איך אתם רואים את הספריה בעתיד? לא מצאתי בקישורי ומאמרי הפורום. אודה לכם אם תכוונו אותי או שתקיימו דיון בנושא.

 

[קיפי סגול]

רעיון טוב

לקיים דיון כזה. בתור התחלה הנה קישור למאמר של מכון דה-וינצ'י בנושא.

 

[sashkashurik]

יש דברים שלמדתי ודי לעומק

בבר-אילן ופשוט שכחתי אותם. למשל, לגמרי פרח מזכרוני, אולי מישהו מחברי הפורום זוכר - יש עתידן אחד שכותב המון מאמרים בנושא. מה שמו? אני ממש לא זוכרת...

 

[עב]

תודה על ההפניה

מאחלת לגברת ששכחה שתמצא את זכרונה ויפה שעה אחת קודם

 

[sashkashurik]

אתה יודע מה?

הלכתי לחפש את זכרוני באתרי בר-אילן. הסתבכתי שם לגמרי באתר הספריה לספרנות (אם מדברים כבר על סנדלר שהולך יחף

). לפחות מצאתי את שם המרצה שאצלו למדתי על עתידנות. קוראים לו ד"ר אשר עידן. עכשיו נראה אם אמצא עוד מידע בנושא. והנה האתר שלו: http://www.the21century.com/, אני בטוחה ששם אתה יכול למצוא כמה תשובות לשאלות שלך. אצלי העברית לא מוצגת בצד הנכון, אז קשה לי מאוד לקרוא שם, אולי כי אני בחו"ל, מקווה שמהארץ זה יהיה קריא. בהצלחה! עכשיו נשאר לי רק להיזכר בחברת הפטנטים ההיא...

 

[abcd80]

גם אני למדתי כמה דברים בתואר

על ניהול ספריות ושכחתי .. אני יודעת שגם מרצה אחד בבר אילן בשם אדלר כותב על ספריות.. אני אמורה ללמוד אצלו השנה קורס ניהול ספריות דיגיטליות.

 

[חייםלוי]

אטת מתכוונת לאלחנן אדלר?

הוא סגן מנהל הספריה שלי. הוא אחד המומחים הגדולים בארץ לעניני מיחשוב ספריות ומומחה בקיטלוג בנוסף.

 

[abcd80]

כן כן זה הוא

זה הקורס היחיד שהוא מעביר בבר אילן למיטב ידיעתי. אני לא מכירה אותו אישית אבל שמעתי מסטודנטים שלמדו אצלו שהוא דיי התחבב עליהם. לגבי הקטלוג, הוא כתב את הספר כללי הקטלוג עם רחל קדר ?

 

[חייםלוי]

כן, זה הוא שכתב את הספר הזה.הוא

מתלונן שהוא מאוד אוהב קיטלוג אבל אין לו זמן להתעסק בזה. כל הספריות בארץ שעברו לאלף 500 עשו את זה בהדרכתו האישית והצמודה. כל הדיגיטציה בספריה אצלנו - של חומר כתוב ושל חומר קולי נעשה בפיקוחו. הוא באמת אדם נעים ותמיד אפשר לגשת אליו עם כל בעיה ונענים במאור פנים.

 

[חייםלוי]

זה נושא באמת גדול.

את מה שלמדתי בשעתו בבית הספר לספרנות כבר מזמן שכחתי. לענין עצמו: בספריה הלאומית נערכים עתה לקאת הקמת בניין הספריה החדש שאני מקווה שייבנה עוד לפני שאצא לפנסיה. במסגרת ההיערכות הזו יש גם מחשבות על איך צריכה הספריה להיראות. אחד הדברים שחושבים עליו הוא הפיכת הספריה למרכז תרבותי ולא רק לבית בו אוספים את החומר הספרי והלא ספרי. הכוונה לערוך בספריה קונצרטים, מופעי תרבות וכד' (גם היום יש קונצרטים מדי פעם אבל זה לא משהו ממוסד). דבר שני הוא להנגיש את הספריה לקהל הרבה יותר רחב ממה שמגיע אליו היום וזאת בין השאר (בנוסף למופעי התרבות) ע"י אתר אינטרנט הרבה יותר מקיף. כבר היום אתר או אתרי האינטרנט עוסקים בנושאים רבים ומגוונים כמו אוצר הכתובות, תערוכות שונות שהמתקיימות בספריה וגם מועלות לאתר, דיגיטציה של העיתונות ההיסטורית והספרים הנדירים שנסרקים כל הזמן ומועלים לאתר, אתר אוסף איינשטיין, אוסף המפות ועוד ועוד. כל אלה מנגישים את הספריה לא רק למי שבארץ כי אם לכל מי שמתעניין בנושאים האלה בכל מקום בעולם. דבר שלישי: הקימו מחלקה חדשה העוסקת בריכוז מידע ביבליוגרפי בנושאים שונים. המחלקה מאוד טריה ועדיין לא מוגגדר בדיוק מה נעשה שם. כל מה שאמרת חל לגבי הספריה הלאומית אבל אפשר לקחת רעיונות גם לספריה מסוג אחר. באתר של אוניברסיטת אוקספורד מצאתי מצגת מעניינת על future library http://www.bodley.ox.ac.uk/librarian/lotf/lotf_files/frame.htm#slide0001.htm

 

[עב]

תודה ל sashkashurik ולחייםלוי

sashkashurik - אני גברת ולא אדון ואיזה כיף שיש לך חוש הומור

. תודה לשניכם על ההפניות. מקווה שעוד אנשים יצטרפו לדיון.

 

[sashkashurik]

../images/Emo13.gif

והיום נזכרתי גם בספר.

המחבר הוא ניקולאס נגרופונטה, והספר נקרא "להיות דיגיטלי".

!

 

[עב]

גשר שחור? תודה רבה!../images/Emo140.gif

 

[עב]

והנה משהו מעניין

ב"גלובס" של אתמול פרסמו כתבת שטח גדולה על המרכיבים החדשים של עולם הספריות הציבוריות. אתמצת: המחבר טוען כי הספריות מתהדרות במספר הספרים שלהן, למרות שחלקם לא רלבנטיים, הם מקשים על החיפוש דבר שמרתיע את הציבור, תופסים שטח אכסון וגורמים בכך לפחות שטח עבור המבקרים. המחבר מביא לדוגמא את ספריית אוניברסיטת Valparaiso שזרקה רבע מהספרים שהיו ברשותה, השטח הוגדל ונוצרה הפרדה מוחלטת בין האחסון לבין הקוראים. הסטודנטים ניגשים למסופים, מקלידים שם של ספר ומקבלים אותו בתוך 15 שניות באמצעות זרוע רובוטית. יש יותר מחשבים, יותר פינות עבודה כמו קיוביקל. המדפים הם מרכז לוגיסטי והספרים מונחים שם בערימות (אחד על השני). כדאי להתרשם מן האתר של הספריה ברשת כאן. המחבר מזכיר את ספריית העיר לורנס אבל לא ברור לי מה השינוי שאירע שם וגרם להגדלת מספר המנויים וההשאלות (אילו היה מציין שם של מדינה הייתי מוצאת ברשת. יתכן שמדובר בארקנסו). הוא מספר על שירות חדש בבריטיש קולומביה המשותף ל- 46 ספריות וזה AskAway - שאלות שניתן להציג לספרנים במשך כל היממה וכל השנה דרך הצ'אט.המחבר מזכיר גם ספרים מוטלטים שאפשר להוריד במחשב בבית ואחרי כמה ימים הקוד המוצפן "מוחק" את הקובץ. בקיצור, הרבה רעיונות מעניינים לכם וגם עבורי.

 

[שש פלוס]

העתיד לא טוב.

אין הרבה מה לעשות אבל התוכן של שעות הפנאי כבר אינו קריאת ספרים, רוב הקוראים אינם בגילאים צעירים, והרמה הכללית הולכת ויורדת (היית מאמינה שבכל מדינת ישראל יש פורום אחד בודד שעוסק בפילוסופיה?!). לפי התאוריה של דארווין עוד מאה שנה אנחנו הופכים חזרה לקופים.......... מי כן קורא ספרים: 1) סטודנטים - ספרי לימוד של אוניברסיטאות למיניהם, וזה ישאר להרבה שנים - עד שימציאו מסכי מחשב שבאמת נוח ללמוד ולקרוא בהם. 2) חובבי קריאה - רק שקשה לדעת כמה אחוזים זה מהאוכלוסיה, וכמה אחוזים זה ישאר בעתיד (כשהדור הולך ופוחת). אוכלוסיה זו צורכת ספרי איכות (סיפורים מהחיים, שירה וכדו') ולא מותחני פעולה לנוער. 3) ילדים - הורים שמקריאים לילדיהם סיפור בתור "שעת איכות" וכדו', וזה גם ישאר שנים רבות. 4) דתיים וחרדים - ספרי יהדות ומחשבה יהודית, וגם ספרי קריאה רגילים בשבתות וחגים שאין מחשב ואין טלויזיה, זה ישאר לעולם.

 

[חייםלוי]

העתיד מבחינה זאת של קריאת ספרים לא

נראה לי כל כך שחור

כשנכנסים לפורומים ולקומונות השונות של חובבי הספרים בתפוז, ואני מניח גם באתרים אחרים, רואים תנועה מאוד ערה עם הרבה מאד משתתפים. היום ראיתי בפורום ספרים וספרות שתי ילדות בנות 13 ו-14 שנכנסו לפורום וציינו רשימה ארוכה של ספרים אותם קראו, בלי קשר ללימודים. תמיד יהיו כאלה שאוהבים לקרוא. הדיון שלנו הוא בקשר לספריות. יש היום "איום" על הספריות מצד גופים כמו גוגל עם google scholar שמאפשר לעיין בספרים במקוון. בינתיים זה עוד לא ברמה כל כך טובה אבל יש לשער שזה ישתפר עם הזמן. לאחרונה מתפתחים גם ה- e-books שאפשר להורידם למחשב כף יד כלשהו ולקרוא בספרים שם. גם זה עוד לא ממש מפותח אבל נמצא בתהליכי פיתוח. אנשים יוכלו להוריד 100 או יותר ספרים למכשיר ולעיין בהם. ספרי היעץ: אנציקלופדיות, מילונים וכד' נמצאים כבר היום ברשת או בתקליטורים. בתחום הספרות התורנית יש אוסף גדול של תקליטורים ודיסקים קשיחים המכילים אלפי ספרים. מי שמחזיק ברשותו את אוצר החכמה המכיל כ- 17000 ספרים לא יבוא לספריה. נכון שזה יקר מאד ובינתיים אנשים באים לספריה שלי כדי לעיין באוצר החכמה אצלנו אבל גם זה יוזל עם הזמן. נראה לי שהספרנים בעתיד יהיו אלה השולטים ברזי האינטרנט וידעו לכוון את הגולשים למקומות הנכונים. כבר היום אני עושה זאת כשאני יושב ביעץ. ספרנים יסננו את או נכון יותר יקטלגו את השפע האדיר של המידע הנוחת עלינו. די להיכנס לקטלוגים של הספריות האוניברסיטאיות כדי לראות את המגמה הזאת. רשימות ממוינות של אתרים עפ"י נושאים אליהם הגולשים יכולים להיכנס. (יש בקישורי הפורום לינקים לכל הספריות הגדולות בארץ). לחלק מן הקישורים האלה אפשר להיכנס רק דרך ספריות האוניברסיטאות שמשלמות הרבה מאד כסף עבור כתבי העת המקוונים. מגמה דומה יש גם בספריות ציבוריות. די לראות את הקטלוג החדש והיפה של הספריה הציבורית בהוד השרון, שכל תושב בעיר (אטו מועצה) יכול להיכנס ולחפש בעצמו בבית בזמנו הפנוי ואח"כ לבוא מוכן לספריה. הספריות אולי ישנו פנים אבל הן תמשכנה להתקיים בצור זו או אחרת, כל זמן שיהיה חומר שצריך למיינו ולקטלגו. ואין זה משנה אם זה חומר ספרי או אתרי אינטרנט.