עשיתי טעות...

[רוח ים נושבת]

עשיתי טעות...

ודווקא ביום שבעלי היה חמוד אלי,מקסים ומפרגן.... לא יודעת איך הצלחתי להוציא את הבאוש לא יודעת למה לא התאפקתי כנראה שיש דברים שקשה לשכוח דווקא ביום שמח הוצאתי זבל מהעבר הרגשתי שטעיתי ובקשתי סליחה הסברתי את מניעיי , את רגשותיי ותחושותיי .... הוא טען שהוא מבין אותי.... הוא גם טען שסלח ... כך הוא אומר.... ולי קשה לסלוח לעצמי !!!! ל מ ה ????

 

[adam33]

לא קל

מנסיון תמיד היה על הלשון שלי השאלות הנוקבות - והגם שחזרנו תמיד רציתי לדעת את התשובות אך עצרתי בעצמי אין כל צורך להעלות הכל מהעבר רק להמשיך להשכיל ולא להביט לאחור.

 

[חונה לרגע]

את הנעשה אין להשיב

אבל....אולי יהיה לך קל יותר לסלוח לעצמך בידיעה שהפעם לא השארתם את "הבאוש" תלוי ביניכם, שהפעם דיברתם, ביררתם והגעתם להבנה.

 

[איש המערות]

אם לא מפנים זבל, באים ג´וקים

יש בעיה עם משקעים מן העבר ועם העלאתם פתאום, כי הם כמו חול בגלגלים של מכונה. את המשקעים שבך, את צריכה לפנות, הווה אומר לקבל את העובדה שהיה מה שגרם להם בעבר, להבין את הנסיבות שהיו בעבר ולהשאיר אותם בעבר. את יכולה לעשות זאת בינך לבין עצמך או יחד עם בעלך, בשיחות מתוכננות וקצובות בזמן. בדרך כלל פגישות יעוציות מספקות את המסגרת המתוכננת והקצובה וגם הנחיה של השיחה כך שתסתיים באופן שלא יותיר משקעים משלו (וצריך להקפיד על יועצ/ת שיודע/ת את העבודה - מנסיון שלי, היינו בעבר אצל יועצת שמהשיחות אצלה נשארו לנו טראומות חדשות - היא פשוט לא ידעה לכוון את מהלך הפגישה). אני יכול להעיד מעצמי דבר אחד - בשלב כלשהו, כאשר שוב חזרה השאלה "למה אז, לפני עשר שנים, אמרת ככה וככה" הסוויץ´ אצלי בראש החליף מצב ואמרתי לה (ובעיקר לעצמי!) שהזוגיות שלנו נגמרה. אנחנו יחד עדיין כי היא קלטה שצריך לנהוג אחרת, אבל אני כבר חציתי את הרוביקון מבחינה מחשבתית ורגשית ובעצם רק בוחן אם אכן יש סיכוי לשפר משהו (חבר הציע לי להתייחס לכך כאל נסיעה באוטובוס מאסף - כל רגע יש תחנת הורדה). בינתיים, אני חי את הרגע, מרגע לרגע. אז לך, רוח ים, אני מציע לפנות את הזבל מהר ככל האפשר. אחרת יצטברו ערמות שיגיעו לתקרה ויהוו חיץ ביניכם, שלא לדבר על הג´וקים.

 

[חיפוש עצמי123]

איש-אסור לך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

"אני חי את הרגע, מרגע לרגע" זו בריחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[רק בצופן]

היום אני במיעוט, כנראה

מצטערת, "חי את הרגע" זה לא בריחה....... חי את הרגע, לפחות זה שהבנתי, נשמע כמו משהו מאוד הוגן ופתוח לשינויים. חי את הרגע, אומר: הלכנו, דיברנו, בדקנו, פתחנו, ניסינו להבין. ועכשיו אנחנו לא ממהרים להכריז על חורבן הבית. אלא נותנים לעצמנו זמן להפנים, אולי להשתנות - ואולי לא. חי את הרגע נשמע כמו: אין צורך במלחמת עולם. אפשר גם הסכם ביניים שנותן לכל אחד זמן להתיישר עם עצמו. אם זה מבשיל כדי שזה יוכל להצליח פתאום, אז אפשר לחכות. אם זה חייב להיגמר, אפשר גם מחר. כשתהייה/תהיי מוכנה להתמודד עם זה. בכל מקרה, אם אתה חי את הרגע, ולא מת בפנים תוך כדי, יש סיכוי ממש טוב שתקבל פירות פחות באושים. מתמרדת אני

 

[חיפוש עצמי123]

היום הוא המחר שאתמול חששת ממנו

סטיקר של מכונית שראיתי אתמול לא הבנתי היום הוא קיבל משמעות חדשה מה זה חי את הרגע? ????? חי עכשיו! מיד! הרגע! כיבוי שרפות???? ואם נשאר גחל אחד בוער??? שינוי קטן מינורי במזג האויר ותפרוץ שרפת ענק!!!! זו לא התמודדות זו בריחה וסופה בתחילת השרשור של "קרן אייל" מהבוקר!

 

[רק בצופן]

קרן אייל

קצת עצוב. גם קצת בודד. מאוכזב. טעון. לפעמים נואש. לפעמים מפחד. לא ממש מרגיש שיש סיבה למשוך את זה עוד. אבל גם לא רוצה להישאר לבד. וממש נמאס לו מקיטורים ומבכיינות של נשים. קרן אייל יכול לקום מחר בבוקר (מאוחר כהרגלו). לקחת את הגומי ספונג´ה המסריח, עם הסמרטוט ביחד, לשלוח את אשתו ללבוש איזה משהו נוח. אולי סוודר, כי אולי מחר ירד גשם. והוא יכול להכנס לאוטו, ביחד עם אשתו, לנסוע לחוף הים. להוריד נעליים ולצאת לטיול החופים הכי נפלא שהיה לו מעולם. אולי אשתו תגיד לו שהוא השתגע לגמרי. ואולי לא. אולי שם, על החוף עם הרוח והרסס של הגלים, פתאום יהיה מקום לכל הדברים הטובים שכן יש בנישואים האלה. אולי זה יהיה רגע של התגלות שזה הסוף, באמת. אולי זה יהיה רגע של משהו חדש לגמרי. אולי היא תתעקש להישאר באוטו, וכשהוא יצא לסיבוב לבד הוא ימצא את אהבת חייו דווקא בטיול הזה. יש מיליוני אפשרויות אינסופיות לגבי המחר של קרן אייל. מחר הוא האתמול שחששת ממנו, אכן. אבל אם היום לא קרה משהו טוב, מחר אולי כן! זו לא בריחה. אלו החיים באמת. אני

 

[karien]

כל דבר הוא לקח בחיים../images/Emo140.gif

שלום אייל דעתי היא שאתה פשוט נימצא בבלבלות אם עצמך אני חושבת אתה צריך לעזוב הכול ולעשות לך באמת אבל חושפה מהנה ביכדי לסדר את כל הבלאגן שלך בראש לא לחשוב יותר מידיי הרי הכל בא ללמד אותנו לקחים מסוימים ולילמוד מיטעיותאפילו שאנחנו לא אוהבים את הטעויות האלה אבל פשוט אתה צריך חופש וממש מהנה ביכדי לישובר את השיגרה שלך וליברוח לא מהמציאות ולא מהצרות אלה לסדר לך את הכל בראש בדרך הנכונה ובקשר לנשים אנחנו תמי הבעיות שלכם ואתם שלנו .... אבל לומדים מינסיון בחיים ומה ששובר לך את הראש פשוט תניח את זה בצד לזמן מה ושתיהיה מוכן ליתמודד איתו אז תיתמודד בדרך הכי נכונה שלך ולא כרגע שאתה נישמע כמ אחד שהולך לישתגע כל זאת מימני קארין

 

[רק בצופן]

../images/Emo35.gif סליחה באמת...

קארין החמודה. קרן אייל בסדר גמור. לא משתגע ולא כלום. אני נתפסתי במשהו מהקו שקודמי התחיל בו ולקחתי אותו צעד אחד קדימה. ברמה של דוגמה. לא ברמה אישית של קרן אייל. בבקשה, תקראי את השרשור מהתחלה, ותביני שאין פה הפניית אצבע כלפי מישהו מסוים. רק כלפי רעיונות או אפשרויות מסוימות. אני

 

[אחותו של שקספיר]

את לא במיעוט

"חי את הרגע" נתון לפרשנות הקורא. בכל מקרה זו אינה בריחה לדעתי, אלא בחירה "חי את הרגע" כמו שאת קראת, גם אני קראתי. ממקום של הבשלה ובגרות ידיעה על הדברים שהיו ואינם והתמודדות עם מציאות אחרת עכשווית בלי לשפוך את כל ה"זבל" ההסטורי אלא להתמודד עם ה "כאן ןעכשיו" חי את הרגע בדיוק הפוך מ"ממית מחדש" את העבר כל פעם. לא את העתיד- ציפיות לא את העבר-זכרונות אלא את ההווה. בלתי שיפוטי לחלוטין. הווה.

 

[maof]

אחותו של שקספיר סליחה

האם את חושבת שככה במחי יד אפשר למחוק את העבר ??????????? הזכרונות תמיד יהיו איתך גם אם תפנימי ותדחקי אותם לפינה הם יהיו איתך לאורך השנים.......... אולי ללמוד ולדעת איך מיתמודדים איתם ולא לשבת ולעלות כל פעם מחדש מה רע גורלי, ואיך פגעו בי, לצפות לעתיד טוב ויפה יותר אולי הדרך הזו מועדפת מאשר לומר אין לי עבר !! אין לי עתיד !! ואני חי את הרגע ולא מענין אותי מכלום !!! לפי דעתי אולי זה טוב לבת יענה...ולא לנו......... עדיף לילמוד מטעויות העבר כדי לשפר את העתיד !!!!!!!!! מעוף

 

[רק בצופן]

מעוף

ניסית פעם לעצור רגע, רק לרגע ולהקשיב? לא לדברים שנאמרים כאן. לא לדברים שאנשים אומרים. לא לאמירה. סתם להקשיב. לרוח. למוזיקה בלי מלים. למים זורמים, אפילו אלה שיורדים באמבטיה. מה דעתך על האפשרות הבאה? יש לי עבר, יש בו טוב ויש בו רע ויש בו כואב ויש בו שמח. יש בו את החלק שלי ויש בו את החלק של אחרים. הוא נמצא שם ממילא, העבר. ויש לי עתיד. הנה עובדה, אני לא מת. כשהיית מאוהב, חיית את הרגע. אני מבטיחה לך שזה נכון. חיית את הרגע ועוד איך. ולא היה עבר ולא היה עתיד. היה רק הרגע. וזה שטעמת את הרגע בעצמך, הוא ההוכחה הטובה ביותר שיש לי להציע לך. ובאותו הרגע לא עניין אותך כלום. גם זו הבטחה ממני אליך. וזה לא סותר בכלום שבכלום למידה מטעויות. ולא מפריע בכלום לעשות כדי לשפר את העתיד. כל-כך פשוט, (אבל כל-כך מסובך לתפוש), ברגע אחד אתה פשוט חווה את הרגע. טועם אותו, מתענג ממנו, מתרגש, מתמלא. ורגע אחר-כך, אין ברירה, החיים שואבים אותך למקומות אחרים. תשמור לך את הרגע המאוד נעים הזה עמוק בזיכרון. ותעשה משהו כדי ליצור עוד רגע כזה. אולי לא עם זאת שהלכה. אולי זה סתם יהיה תינוק שיחייך אליך מחר ברחוב. ואולי איזה גור כלבים נחמד יבוא אליך לבקש ליטוף. ואז תראה שיש עוד רגע. בעצם עוד הרבה רגעים. והטעם שלהם בחיים הוא כל-כך טוב. אחר-כך צריך לחזור תמיד ל"תלם". ואני מאחלת לך שבכל יום יהיה לך רגע אחד כזה. שכולו רק טוב, נקי, ושתראה את הרגע הזה כשהוא בא אליך. אני

 

[איש המערות]

לחיות את הרגע - דוגמאות

1. לפני 10 ימים נסעתי ליום עיון בהרצליה. היה פקק איום לפני נתניה. הייתי באיחור. ליד חבצלת השרון, בדיוק ליד השלט הירוק, ראיתי חבצלת פורחת בשולי הדרך, במרחק 10 מטרים בערך מחלון המכונית, שבדיוק עמדה בפקק ולא זזה. התבוננתי בחבצלת ופשוט נהניתי. קראתי לזה "יתרונו של פקק". בימם עברו הייתי מתעצבן, עסוק באיחור הצפוי (כאילו שהיתה לי שליטה עליו באותו רגע) וכו´. 2. לפני כמה ימים צעדתי בשביל במקום עבודתי, לכיוון שער היציאה, כדי להוציא את המכונית מטיפול במוסך (אחרת הייתי נוהג אל היציאה). בדרך ראיתי נקר מנקר במרומי עמוד חשמל בקול נקישה חזק. ממש וודי וודפקר. עמדתי והסתכלתי עד שעף משם. בקיצור, במקום להיות טרוד בענינים שממילא יש להם קצב התפתחות משלהם וקשה להאיץ או לכוון אותם מעצם כובדם, אני מפנה את המחשבה ואת הרגש לדברים הקטנים והמענגים, בערך כמו ילד שעוקב אחרי בועת סבון וכולו מלא התפעלות. רק בצופן, קלעת לעצם הענין של לחיות את הרגע. היכולת לאפשר לעצמי לעשות זאת, מאפשרת לי להרגיש חי ומאושר. אני מקרין זאת לסביבה והסביבה מגיבה בהתאם. אפילו בבית נוח יותר.

 

[maof]

רק בצופן ....

לא רק שניסיתי אני חי היום את זה !!!! אני חושב שלחיות את ההווה זה אחלה נהנה מכל רגע שאני נימצא בפרק ב´ של חיי ....... אני מרגיש שהאשה שנמצאת לצידי היא אדם מיוחד שיודעת תמיד להיות במקום הנכון בזמן הנכון...... אני מרגיש שלפעמים אני לא מדבר ולא אומר מילה...... אבל בכל זאת היא יודעת מרגישה ומבינה....... אל תישאלי איך כי אין לי את התשובה אבל זאת המציאות !!!! השדים של עברינו לא נעלמים לעולם אבל צריך לדעת איך לחיות איתם ולהכניס אותם לפרופורציות אני חושב שלהיתמודד מול המציאות זה לדעת לחיות עם העבר כל יום שעובר זו חוויה בפני עצמה לחיות היום כאילו המחר לא קים.........אני לא חושב שזה נכון אני חי היום עם בת זוגתי נהנים מהביחד לומדים כל יום דבר אחר ורוצים יחד להצליח יודעים להנות אחד במחיצתו של השני ויודעים לכבד את רצונו של בן הזוג ללבד שלו........ ויחד עם זאת כן חושבים על העתיד ועל המחר....... מעוף

 

[אחותו של שקספיר]

שנינו יחד תחת מטריה אחת-

לחיות את הרגע להסתכל החוצה מהחלון לראות שיש עננים בשמים לפתוח את הנחיריים להריח גשם ראשון בתולי. לצאת למרפסת יחפים, לחוש את המרצפות קרירות מתחת לכפות הרגלים להחזיק כוס של נס קפה (חזק אחד סוכרזית) ביד , ולחוש את החום עובר מהספל לאצבעות. לראות שהשבלול בלי הבית חזר לגור בפינה של המרפסת ואפילו הכלבה לא נובחת עליו יותר. לחבק את בן הזוג, חזק , בלי מילים. זה, לחיות את הרגע. את הדקה הזו של ההווה העכשיווי. לא לעסוק במה היה חורף שעבר, ואיך היינו מאושרים לפני 5 חורפים, ופעם כשהלכנו תחת מטריה אחת -ומה קרה לנו מאז ולאן נעלמה המטריה עם הפסים. לא לחשוב על זה שצריך לתחח את האדמה כבר, ולקנות מגפים לקטן , ובכלל לחפש את המטריות, איפה נעלמה המטריה הזו עם הפסים. פשוט לנשום את האוויר הזה של תחילת החורף דקה אחת רגע. יש עבר. יהיה עתיד. עכשיו- יש הווה. רגע .

 

[מ ת ל ב ט ת]

לחיות את הרגע

מסכימה שלחיות את הרגע הנה בחירה אבל, גם שואלת את עצמי - כמה זמן אפשר לחיות את הרגע? עד מתי? מתי נגמרים הרגעים ומתחילים לחיות??????

 

[איש המערות]

אם לחיות הינו ההיפך מלמות

אזי בכל רגע ורגע, או שאנחנו חיים, או מתים. לפיכך הייתי אומר שבכל רגע ורגע, עדיף לחיות מאשר לא לחיות. לא צריך להתבלבל בין "לחיות את הרגע" ובין "להתהולל". אין זה אומר שאם אני חי את הרגע, אינני זוכר את העבר ואינני חושב על העתיד. הבעיה היא, שלפעמים אנחנו שקועים רק במחשבות על העבר ובחרדה לעתיד ושוכחים את הרגע, ומפסיקים לחיות.

 

[maof]

שלוםלום למיתלבטת ../images/Emo39.gif

האם אנחנו לא ניפגשנו כבר ????

אני חושב שבסופו של דבר כולם חיים את הרגע !!!! לפעמים הרגע נעים ונחמד..... ולפעמים הרגע זועף ומרגיז..... אני חושב שכל יום והרגע שלו..... עברנו יום נחמד אנחנו שמחים ומוצאים החוצה את השמחה עברנו יום קשה אנחנו מוצאים החוצה את הכעס והתיסכול לפעמים הדברים מתערבבים לנו העבר ההווה ודבר מיתקשר לדבר בואי לרגע נעשה סדר בדברים ונכניס כל דבר לזמו שלו !!! את העבר נשאיר בעבר !!! את ההווה ניסתכל אליו ישירות בעינים ונחליט טוב או רע.... אם הוא טוב ננסה לשפר לטוב מאוד..... ואם הוא רע פשוט ניתרחק מהרע ונשפר את חיינו לדבר טוב וניפלא אין שום סיבה שבעולם שנעניש את עצמינו בדבר שלא טוב לנו בדבר שאנחנו לא רוצים אותו...... את טוב והרע עבורינו אנחנו נחליט..... מעוף

 

[maof]

חייה ותן לחיות........

לחיות את הרגע ואת ההווה זה דבר נחמד לתת לאחרים לחיות את החיים שנוחים עבורם הכל נחמד ויפה....... אבל ההבדל בין האמרות האלא ובין אכפתיות עלול להיטשטש..... ואז לפתע מוצאים את עצמינו בחיים מקבילים עם בן/ת הזוג הכל נחמד לחיות את הרגע ולשמור על אופטימיות לעתיד טוב אבל השאלה היא אם משהו לא דעך ונעלם ? האם עדין אש אהבה קימת ואכפת מבן/ת הזוג ? ואם הרגש נעלם ולא קים יותר !!!!!! אז באמת את מה יש לשמר ? מעוף