עשיתי טעות...

[seeyou]

"קשה לסלוח לעצמי " בגלל...

-שהוצאת את הבאוש? -שיש "דברים שקשה לשכוח " -"ההרגשהתך שטעית"? - שהוא טען שהוא מבין אותך וסלח לך? -המועד.."ביום שבעלי היה חמוד אלי,מקסים ומפרגן"?

 

[מיקי בת המקורית]

חזרתי אחורה...

להודעות הראשונות שלך וקוראת ולא מבינה למה את כותבת בהודעה הזו שקשה לך לסלוח לעצמך מאז שגילית את הנעשה אצלו עברו מספר חודשים מועטים את עדין כואבת, את עדין פגועה ואכן את עדין יכולה להוציא את שכואב לך ויעבור עוד זמן, עד שתוכלי להגיד "זבל מהעבר" ואל תרגישי אשמה, ואל תתביישי בתחושות האלה זו את שצריכה לסלוח, ובוודאי שיהיה קשה לשכוח כשכבר יהיה "עבר" את בעצמך לא תוציאי את הבאוש הזה כי תהיה שלמה אם זה שסלחת ואת איתו שם כי את רוצה

 

[רוח ים נושבת]

תודה לכולם...

על התגובות ועל השרשור המעניין שהתפתח בעקבותיו לא הייתי כאן כדי להשתתף... הכל מחזק את העובדה שבאמת צריך לחיות הרגע להנות מכל יום יום שעבר כבר לא יחזור !!!! לכן אני כועסת על עצמי שקשה לי להשתחרר מהעבר ובמיוחד על העיתוי הלא מוצלח שזה קרה לי בו כן גם אני סלחתי לו העבר הבנתי את מניעיו אבל למה לעזאלאל אני צריכה בכל מצב להזכיר את זה ?? אני לא האשמה היחידה בזה הוא לא עזר לי לנקות את הזבל וכנראה שהגיעו גם ג´וקים הוא גם מסוג האנשים שחושבים שלטאטא את הזבל מתחת לשטיח זה עוזר כאילו אם לא רואים זה לא קיים אני יותר מאמינה בנקיון יסודי ! הוא טוען שפצע שמחטטים בו פשוט מזדהם ואני חושבת שכשמחטטים אז מוצאים את המוגלה החוצה אני גם שואפת לפתיחות והוא רוצה לשמור על חלקת האלוהים הפרטית שלו אנחנו שונים ומאוד !!! אז זה טוב או רע ????