מבוא לאנרגיות
באופן יחסי לאדם ישנן שלושה סוגים של אנרגיות הסוג הראשון הוא אנרגיה גולמית. זאת האנרגיה הבסיסית של היקום . האנרגיה הזאת קיימת בכל החומר והחלל , היא בלתי מוגבלת היא בראה את כל הדברים והיא גם מאפשרת להם להתקיים. האנרגיה הזאת היא אינסופית ואינטלגנטית או בניסוח אחר ניתן לומר שהיא מייצגת תבונה ועוצמה בלתי מוגבלים. למרות חוסר המוגבלות שלה , האנרגיה הזאת כמעט ואינה מתגלה למודע האנושי. היא מגולמת בגוף האדם וגם פועלת על התת מודע שלו , אבל יכולת התפיסה האנושית בדרך כלל מוגבלת בכדי לזהות אותה ולהתחבר אליה. זה נובע מכך שדרך התפיסה של האדם מוגדרת ומוגבלת ואין לו את היכולת לתפוס את הבלתי מוגבל. בגלל שהאנרגיה הזאת היא מקור כל הדברים , היא גם יכולה לקבל כל צורה . רעיון , מצב רוח , חומר , חפץ , מעשה וכולי. ברגע שהאדם מתחבר לאנרגיה כזאת הוא יכול לעשות כמעט הכל. הסוג השני של האנרגיה הוא האנרגיה השיתופנית. בדרך כלל מה שמאפיין האנרגיה השיתופנית זה שאדם מקבל אותה מאנשים אחרים . למעשה ההגדרה המדוייקת של האנרגיה הזאת היא "אנרגיה שמגיעה מהמיינד ומאוכסנת באגו." האגו והמיינד קרובים מאוד אחד לשני והאנרגיה השיתופנית זורמת בין שניהם לשני הכיוונים. האנרגיה הזאת מוגבלת מאוד ומסודרת מאוד, לכן היא הרסנית. באופן עקרוני היא מתנגדת לצורה החופשית בה האנרגיה הגולמית זורמת וזה אומר שהיא למעשה מפנה את כוחות האנרגיה הגולמית נגד האדם. משל למה הדבר דומה? אדם בים סוער יכול לצוף עם הזרמים ובסופו של דבר לצאת מאזור הסערה. אם אותו אדם שנמצא במים גם קשור לצוק הרי הגלים ינסו לסחוף אותו והחבל ינסה למנוע מהם את זה ואז האדם יכול להקרע לגזרים. זאת הפעולה של האנרגיה השיתופנית . בגלל שהיא קבועה , היא קושרת את האדם לנקודה מסויימת וזה גורם לאנרגיה הגולמית לפעול נגד האדם , כאשר ברור שלאנרגיה הגולמית כמו לגלי הים , אין שום כוונות רעות. אנרגיה שיתופנית יכולה להתקבל מכל המגעים הבין אנושיים. עלבונות , מחמאות , רכילות ,פחדים,תקוות, כל אלו דוגמאות לאנרגיה שיתופנית. אבל אנרגיה שיתופנית יכולה להגיע גם ממקורות לא אנושיים כמו טלביזיה , ספרים ואפילו מהראי. המיינד מביא אותה אל האדם. אם נהיה מאוד מדוייקים נוכל להגיד כזה דבר: במקור כל האנרגיה היא גולמית , ברגע שהיא עוברת דרך המיינד היא הופכת לאנרגיה שיתופנית ואזהיא ממכרת, הורסת את האדם והיא לא יכולה לשנות צורה בחזרה לאנרגיה גולמית. ילדים קטנים מונחים על ידי אנרגיה גולמית עד שהמיינד שלהם הופך להיות המקור היחיד לאנרגיה ואז האנרגיה שהם מקבלים הופכת להיות שיתופנית בלבד. חוץ מהאנרגיה השיתופנית והאנרגיה הגולמית קיים עוד סוג של אנרגיה. זה סוג ביניים שבקבלה מכנים אותו "אור חוזר". האנרגיה הזאת מוגבלת , האדם צריך "להרוויח" אותה ובשני התכונות האלו היא דומה לאנרגיה השיתופנית. אבל היא לא מגיעה דרך המיינד, לכן הפעולה שלה אינה הרסנית ובמידה מסויימת היא דומה לאנרגיה הגולמית. אנרגיה כזאת האדם מקבל מכל מיני דברים שהוא עושה . לדוגמא ריקודים , שירה בציבור , טיולים ברגל , שחיה וכן הלאה. אין סיבה רציונלית לעובדה שאנשים עושים את הדברים הללו ואין הסבר שיכלי לעובדה שהם נהנים מהם. לכן האנרגיות הללו אינן שיתופניות והן גם יכולות לשנות צורה. הן לא עוצמתיות כמו האנרגיה הגולמית אבל הן בהחלט יכולות להוות השראה. עד כאן על סוגי האנרגיות. מכאן ברור שכל זמן שהאדם צורך אנרגיה שיתופנית , היא הורסת אותו. היא דומה לאבנים בכליה או לקליעים שננעצים בתוך רקמה חיה. בגלל שאי אפשר לשנות את האנרגיה השיתופנית , כדי להחלים ממנה צריך פשוט לא לצרוך אותה. זה אומר שאדם צריך להשתדל למצוא את הנאתו בדברים שהוא מקבל מהם "אור חוזר" כמו ריקוד ולא בדברים שהוא מקבל מהם אנרגיה שיתופנית כמו רכילות וצ´אטים. אין בעיה לזהות את האנרגיות כי כל הבעיות של האדם יכולות לנבוע רק מאנרגיה שיתופנית. כל הסיפור של המדיטציה מתמקד בעיקרון אחד. להתחבר לאנרגיה הגולמית. כאן הקשר , זאת הנקודה. והטכניקות השונות הן תעלולים בסך הכל , כדי להביא את האדם שיתנסה בקמצוץ מהאנרגיה הגולמית האדירה. אז יש מי שעושה את זה באלימות , כמו הדנאות הללו של עשרה ימים בשתיקה. ככה אתה מנתק את האדם מאנרגיה שיתופנית ויוצר מין "ואקום" אליו האנרגיה הגולמית נשאבת. שיטות יותר סימפטיות פשוט מוצאות דרכים אלגנטיות לשתק את המיינד , כמו ג´יבריש , סחרור וכן הלאה. ברגע שהאדם ער והמיינד שלו משותק (לא מודחק!!!!!) הסיכוי לפגוש באנרגיה הגולמית גובר. עד כאן? דרול