ערמונים בצמח
אקדים ואומר שהגעתי עם דעה קדומה.איזה חוש פנימי אמר לי למה לצפות. קיויתי להתבדות. אז קיויתי.לכן גם כיוונתי הגעתי עם היותר מבינה ופחות ביקורתית משוכני ביתי.
ערמונים במתחם צומת צמח, על שפת הכנרת, פתוחה כחודש. מאד מרשימה. מבחינת העיצוב אין לה אח ורע באזורנו. המסעדה ממצבת את עצמה בחלק הצפוני של מפת המחירים, לפחות בכל מה שנוגע -שוב-לאזורנו, והמחירים מגובים במסר שהנה האיכות הגיעה לעם. זה לא ציטוט! זו התחושה.
הכניסה למסעדה מקומת הקרקע, שם יושבת בחורה ולאחר שברכה אותך מסמנת להיכנס למעלית ולעלות בלחיצת כפתור קומה. מיצוב.
עלינו. התקבלנו שוב בברכה ומאור פנים. התישבנו.
היינו אני והנערה. היה כבר קצת מאוחר- 22:00 , שעה שברוב מסעדות אזורנו כבר מתחילים לפלבל עיינים ולנגב סכו"ם. בערמונים בהחלט היתה תחושה שהערב עוד צעיר. נקודת זכות.
השרותים שנדגמו עוד לפני התפריט היו מצוחצחים כולל ארון ובו מגבות ידים מגולגלות . מיצוב .
אני בד"כ פותחת תפריט בסעיף האלכוהול ומודה שהמייצג די מטה את רחשי ליבי. לרוב אינני טועה. האלכוהול היה רגיל וסביר. מבט בתפריט היינות גרם לאכזבה . סתמי סתמי. ממילא הייתי שותה יחידה ולכן הלכתי על בירה.(לף בראון מבקבוק 26, הוזמנו 2 בירות לאורך הארוחה). הנערה דוקא החליטה להשתולל על קוקטייל הבית ולאחר שהזמינה, חזרה המלצרית להודיע שבעצם הם רק נפתחו, ועוד אין להם בארמן.....(או לדבריה "עוד מוקדם מדי")נו באמת. נדגמו מי ברז-כנרת קרים מבקבוק.
הזמנו לראשונות סיגר לוקוס- 44. הגיעה מנה של 2 סיגרים עבים ודשנים וחביבים ביותר. טעם הלוקוס נבלע בשאר התבלון וקצת הזכיר פלאפאל. מנת ברבוניות של אזולאי (49), גם היא היתה בסדר גמור. פילה ברבוניה מצטייר אצלי בדמיון כנתח קטן ופה אולי הבלילה עשתה את הפרוסות לבעלות נוכחות , מדי? באמת אין לי טענות. ממש בסדר. בנוסף קיבלנו לחם הבית שהגיע עם צלוחיות של טפנד זיתים, ממרח עגבניות מיובשות ועוד אחד שאינני זוכרת. חסרה לי חמאה ולא היתה לי בעיה לבקש, אך אז קיבלנו גם צלחת ענקית עם סלט אגסים ע"ח הבית. הסלט היה חביב ביותר (אני שונאת אגסים , אבל הזזתי אותם הצידה) ולדברי הנערה אף-טעים מאד. אני לא בודקת שיני סוס..ומאד הערכנו את המחווה, אבל מודה שלעצמי לא אזמין את הסלט הזה . האמת כבר היינו די מלאות , מה שאומר שהלחם (שללא החמאה מבחינתי כמו איננו קיים)כמעט ולא נטעם. כך שלא אחווה עליו דעתי. הנערה אישרה גם אותו. לעיקריות הנערה לקחה טורנדו רוסיני.(149) טעמתי. אין טענות. הפירה שהצטרף היה לדעתי כמעט לא אכיל. יבשושי וסתמי וכבד אווז על המנה היה-נו כבד אווז(בנימה חיובית כמובן). הקושי היה כמובן במחיר מול תמורה, וזה בלשון המעטה.אני הזמנתי פילה דניס עם פטריות (99). ביס ראשון כמעט הכעיס אותי אבל להפתעתי הטעם התפתח עם כל טעימה, חלק מהדג היה קריספי, חלקו נימוח (לאוהבי המילה) , רוטב טיפה חמצמץ, פטריות- שמפניון רגילות בלבד. בסדר גמור. מסביבנו ראינו שולחנות שהזמינו דגים שלמים , והמנות נראו עצומות ומרשימות.
שילמנו 393 לפני תשר ללא קינוח או שתיה חמה.
חשוב לי לציין שכל המנות הוגשו בנדיבות עד רוחב לב מבחינת הכמות.
השרות היה מתנדנד. מצד אחד, אין ספק שהיתה מודעות ונעימות ונחמדות כולל גימיק מתוק ביותר של קוביה קטנה שמתנפחת למגבת חמה חדפעמית לניגוב הידים, בסיום הארוחה. מצד שני, היה הרבה חוסר נסיון, חוסר בקיאות בתפריט וצורך בניפנופים ומתיחת צואר כדי לקבל תשומי. טוב פתוחים רק חודש.
יש בעמק כמה וכמה אופציות גסטרונומיות טובות. בשר טוב= מרינדו. דגים טובים ניתן למצוא גם ברוטנברג ואוירה כייפית עם אלכוהול משובח אפשר למצוא בכיף בעל הנהר.
ערמונים ניסתה להביא לעמק אבק כוכבים.
אני כמעט נעלבת, אם חושבים שאני עד כדי כך נואשת או לא מבינה כדי לחשוב שערמונים נותנת תשובה לנישה שבה שוכנת לבטח למשל קולט הנפלאה בק. מרחביה, עליה כתבתי ביקורת משתפכת לפני זמן מה. נישה שאכן חסרה בעמק.
כי מבחינת המחיר , הן די נשקו זו לזו.
200 ש"ח לאדם לארוחה בינונית עד בסדר גמור? עד כאן.
אקדים ואומר שהגעתי עם דעה קדומה.איזה חוש פנימי אמר לי למה לצפות. קיויתי להתבדות. אז קיויתי.לכן גם כיוונתי הגעתי עם היותר מבינה ופחות ביקורתית משוכני ביתי.
ערמונים במתחם צומת צמח, על שפת הכנרת, פתוחה כחודש. מאד מרשימה. מבחינת העיצוב אין לה אח ורע באזורנו. המסעדה ממצבת את עצמה בחלק הצפוני של מפת המחירים, לפחות בכל מה שנוגע -שוב-לאזורנו, והמחירים מגובים במסר שהנה האיכות הגיעה לעם. זה לא ציטוט! זו התחושה.
הכניסה למסעדה מקומת הקרקע, שם יושבת בחורה ולאחר שברכה אותך מסמנת להיכנס למעלית ולעלות בלחיצת כפתור קומה. מיצוב.
עלינו. התקבלנו שוב בברכה ומאור פנים. התישבנו.
היינו אני והנערה. היה כבר קצת מאוחר- 22:00 , שעה שברוב מסעדות אזורנו כבר מתחילים לפלבל עיינים ולנגב סכו"ם. בערמונים בהחלט היתה תחושה שהערב עוד צעיר. נקודת זכות.
השרותים שנדגמו עוד לפני התפריט היו מצוחצחים כולל ארון ובו מגבות ידים מגולגלות . מיצוב .
אני בד"כ פותחת תפריט בסעיף האלכוהול ומודה שהמייצג די מטה את רחשי ליבי. לרוב אינני טועה. האלכוהול היה רגיל וסביר. מבט בתפריט היינות גרם לאכזבה . סתמי סתמי. ממילא הייתי שותה יחידה ולכן הלכתי על בירה.(לף בראון מבקבוק 26, הוזמנו 2 בירות לאורך הארוחה). הנערה דוקא החליטה להשתולל על קוקטייל הבית ולאחר שהזמינה, חזרה המלצרית להודיע שבעצם הם רק נפתחו, ועוד אין להם בארמן.....(או לדבריה "עוד מוקדם מדי")נו באמת. נדגמו מי ברז-כנרת קרים מבקבוק.
הזמנו לראשונות סיגר לוקוס- 44. הגיעה מנה של 2 סיגרים עבים ודשנים וחביבים ביותר. טעם הלוקוס נבלע בשאר התבלון וקצת הזכיר פלאפאל. מנת ברבוניות של אזולאי (49), גם היא היתה בסדר גמור. פילה ברבוניה מצטייר אצלי בדמיון כנתח קטן ופה אולי הבלילה עשתה את הפרוסות לבעלות נוכחות , מדי? באמת אין לי טענות. ממש בסדר. בנוסף קיבלנו לחם הבית שהגיע עם צלוחיות של טפנד זיתים, ממרח עגבניות מיובשות ועוד אחד שאינני זוכרת. חסרה לי חמאה ולא היתה לי בעיה לבקש, אך אז קיבלנו גם צלחת ענקית עם סלט אגסים ע"ח הבית. הסלט היה חביב ביותר (אני שונאת אגסים , אבל הזזתי אותם הצידה) ולדברי הנערה אף-טעים מאד. אני לא בודקת שיני סוס..ומאד הערכנו את המחווה, אבל מודה שלעצמי לא אזמין את הסלט הזה . האמת כבר היינו די מלאות , מה שאומר שהלחם (שללא החמאה מבחינתי כמו איננו קיים)כמעט ולא נטעם. כך שלא אחווה עליו דעתי. הנערה אישרה גם אותו. לעיקריות הנערה לקחה טורנדו רוסיני.(149) טעמתי. אין טענות. הפירה שהצטרף היה לדעתי כמעט לא אכיל. יבשושי וסתמי וכבד אווז על המנה היה-נו כבד אווז(בנימה חיובית כמובן). הקושי היה כמובן במחיר מול תמורה, וזה בלשון המעטה.אני הזמנתי פילה דניס עם פטריות (99). ביס ראשון כמעט הכעיס אותי אבל להפתעתי הטעם התפתח עם כל טעימה, חלק מהדג היה קריספי, חלקו נימוח (לאוהבי המילה) , רוטב טיפה חמצמץ, פטריות- שמפניון רגילות בלבד. בסדר גמור. מסביבנו ראינו שולחנות שהזמינו דגים שלמים , והמנות נראו עצומות ומרשימות.
שילמנו 393 לפני תשר ללא קינוח או שתיה חמה.
חשוב לי לציין שכל המנות הוגשו בנדיבות עד רוחב לב מבחינת הכמות.
השרות היה מתנדנד. מצד אחד, אין ספק שהיתה מודעות ונעימות ונחמדות כולל גימיק מתוק ביותר של קוביה קטנה שמתנפחת למגבת חמה חדפעמית לניגוב הידים, בסיום הארוחה. מצד שני, היה הרבה חוסר נסיון, חוסר בקיאות בתפריט וצורך בניפנופים ומתיחת צואר כדי לקבל תשומי. טוב פתוחים רק חודש.
יש בעמק כמה וכמה אופציות גסטרונומיות טובות. בשר טוב= מרינדו. דגים טובים ניתן למצוא גם ברוטנברג ואוירה כייפית עם אלכוהול משובח אפשר למצוא בכיף בעל הנהר.
ערמונים ניסתה להביא לעמק אבק כוכבים.
אני כמעט נעלבת, אם חושבים שאני עד כדי כך נואשת או לא מבינה כדי לחשוב שערמונים נותנת תשובה לנישה שבה שוכנת לבטח למשל קולט הנפלאה בק. מרחביה, עליה כתבתי ביקורת משתפכת לפני זמן מה. נישה שאכן חסרה בעמק.
כי מבחינת המחיר , הן די נשקו זו לזו.
200 ש"ח לאדם לארוחה בינונית עד בסדר גמור? עד כאן.