ערכים

[allar]

ערכים

הבת שלי שואל אותי כשהיא במצב רוח רע: אמא, בשביל מה אנחנו חיים? כדי לסבול? מה לענות? לילדים היום אין ערכים. איך להסביר באופן משכנע שהחיים יפים? אני בעצמי לא יודעת כי באמת יש הרבה קושי. במיוחד במשפחות חד-הוריות.

 

[לב אם]

שמה לך ראי

תראי מה כתבת: "אני בעצמי לא יודעת כי באמת יש הרבה קושי ..." הבעיה לא עם ערכים של הילדים, אלא עם מצב של דכדוך שקל מאד להתפס אליו כשנמצאים בתוך קשיי היום יום. יכול להיות שהבת שלך תפסה את אווירת הנכאים ממך, יכול להיות שמהסביבה, יכול להיות שסתם קשה לה לפעמים .. חשוב מאד שתבחני עם עצמך מה טוב בחיים, ואז יהיו לך תשובות שטובות גם לבת שלך.

 

[allar]

ברור שהקושי אצלי

קודם כל תודה. ברור שהקושי אצלי. אני נמצאת בתקופה קצת קשה בחיים שלי, אבל לא רוצה להקרין על הילדה. השאלה אין לא להקרין ואיך להעביר לה את המסר שהחיים יפים כל כך. האם הדבר אפשרי? אני אומרת לה שלא תמיד יש מצב רוח טוב ולפעמים מותר להיות עצוב. יש לי בעיה כרגע להיות אופטימית. אני רק לא רוצה שזה יפגע בילדה. אני גם נמצאת בטיפול פסיכולוגי ואני עושה הכל כדי להתאושש.

 

[Kalla]

נראה לי שהפסימיות שלך

(הייתי אומרת שזה די פסימי ודכאוני לטעון שלילדים אין ערכים ושהחיים עד כדי כך קשים שלא ניתן למצוא בהם די יופי) מחלחלת יופי לילדה. לדעתי, לפני שאת מחפשת תשובות בשבילה, את צריכה למצוא אותן בשבילך. האם ייתכן שאת נמצאת במצב כלשהו של דכאון? אולי כדאי לך להיוועץ ברופא? אני רק רוצה להגיד לך שלפחות חלק מהערכים של הילדים תלויים בחינוך שהם מקבלים מההורים ובערכים שההורים עצמם דוגלים בהם. ראייה פסימיות וחוסר ערכים כלל אינם היינו הך. דווקא הרבה פעמים אנשים בעלי ערכים ומצפון מפותח לוקחים קשה דברים רעים שהם רואים בעולם. לדעתי את עושה לבתך שלא במתכוון עוול כשאת מתייגת אותה כחסרת ערכים. במקום זה, עדיף שתטפלי בעצמך ותתפני להפיח בה תקוות בקשר לעתידה ולטפח בה את האמונה בערכים שנראים חשובים בעינייך.

 

[allar]

תודה

יש לך כמה טיפים לאופטימיות? חוץ מהפרופורציות ולראות את החצי כוס המלאה? תודה

 

[Kalla]

אופטימיות זה משהו שנובע מבפנים,

מתוך האדם עצמו, ולכן נורא קשה לתת טיפים לזה. מעבר לכך, אין לי אפשרות לאבחן את מצבך דרך האינטרנט, וגם אם הייתה - אני לא מומחית בתחום, ולכן לא ממש יכולה לעזור לך. לדעתי, מה שחשוב זה לרדת לשורש העניין ולבדוק ממה נובעת הפסימיות שלך ולשם כך דרושה שיחה עם איש מקצוע. רק רופא שזה תחום התמחותו יכול לקבוע אם את סובלת מדיכאון בדרגה זו או אחרת או מאיזה שפל זמני בעקבות משהו שחווית בחייך ורק הוא יכול לקבוע אם את זקוקה לטיפול ולאיזה סוג. יש לזכור שדיכאון הוא מחלה ככל מחלה אחרת, ואם את אכן סובלת מידכאון יש דרכים לטפל בזה, אם תרופתית ואם על ידי טיפול פסיכולוגי או בכל דרך אחרת. בכל מקרה, לדעתי רק אחרי שתביני מה מקור הבעיה תוכלי לנסות לפתור אותה.

 

[שוקולתה]

ועם אצלי זה אותו דבר ,אותם תחושות

אני במצב של יאוש עקב מחלת בריאות. וגם דיכאון. ואני מטופלת בכדורים.והיתי שיחות. ועדיין קשה לי מאוד מאוד עם בתי בת 12 .אני לא מצליחה להציב לה גבולות בכלל . אומנם היא בוכה מכל דבר .ועם לא מוצאת משהו שמחפשת. אני באותו רגע מיתיאשת ולא מסוגלת לשמוע אותה צורחת. קשה לי מאוד מאוד איתה. ילדה ליקוי למידה. וכיתה מיוחדת בבית ספר רגיל.היום היא כיתה ז .והפחד שלי איך היא תיסתדר בחוץ בתיכון לגבולות.בכיתה עוד מנסים שיהיה לה טוב. אבל אפשר לומאר שהיא ילדה מבכינה ריגשית לא טוב לה. וכל השנים היתה לה תמיכה שהיתחשבו בה. דעתי גם בבית היתחשבתי בה .וזה לא טוב,היום אני רואה כמה אני סובלת וגם היא .מי יכול לעזור לי בתמיכה בחינם .כי אין לי כסף. אני משלמת על תרופות. ועל תפנו אותי לרווחה בעיר שלי .כי לנו הוא לא עזר .לא יודעת גם בעלי אומר שאני זאת שאשמה. הבנות לא מסוגלות לשמוע את קולי .המצב בבית אצלנו קשה מאוד מאוד .עם הבת .

 

[Kalla]

אוי, נשמע מאוד קשה.

אישית, ממש אין לי מושג מה לייעץ לך. אולי כדאי לך גם להצטרף לשרשור האירוח ולשמוע דעה מקצועית.

 

[allar]

נסית הפניה לפסיכולוג דרך קופת חולים

קודם כול הכל יסתדר. בדרך כלל בהתחלה מאוד קשה ואחר כך מתרגלים. היקר לא להילחץ. אולי תבקשי הפניה מרופא המשפחה לפסיכולוג דרך קופת חולים. זה לא צריך לעלות הרה כסף. אבל תחפשי פסיכולוג טוב. בנוסף יש בבית ספר פסיכולוג והוא יכול להפנות אותך והילדה לשרות הפסיכולוגי. ואני מהניסיון שלי יודעת שזה עוזר לילדים ומכוון אותך. הורה חולה זה לא אסון לילד, בחיים קורה הכל והילדים הם מאוד חזקים. אני ממליצה לך על הספר "איך לדבר כדי שהילדים יקשיבו ולהקשיב כדי שהילדים ידברו." יש שם על כל מיני מקרים מהחיים כולל מחלת הורה ואיך שמים גבולות ובונים קשר טוב עם הילד. ספר מהמם. אם אין לך כסף, תלכי לספריה הערונית או שתתני לי את הכתובת ואשלח לך. מאחלת לך כל טוב ולא לאבד תקווה. אלה

 

[פלגיה]

זה לא קשור לערכים

יש אנשים שהחיים שלהם קשים, ובכל זאת מצליחים לראות את חצי הכוס המלא. ולפעמים צרותינו הקטנות כמבוגרים, נראות ענקיות כאשר הילדים יודעים עליהן, ומדאיגות אותם מעבר למידה. הבת שלי למשל ביקשה שלא נדבר לידה על קשיים כספיים כי זה מאוד מטריד אותה.

 

[allar]

גם אני לא מדבר ליד הילדה על הקשיים

גם אני לא מדבר ליד הילדה על הקשיים שיש לי. היא נכנסת לגיל ההתבגרות ושואלת שאלות. מה טוב בחיים? למה נולדנו. אולי יש לך איזה ספר להמליץ לי. שאתן את התשובות האלה קודם לעצמי. המליצו לי על הספר "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פראנקל. תודה אלה

 

[פלגיה]

ההמלצה שלי

"אל דאגה" של דייל קארנגי. מעניין, נותן הסתכלות יפה על החיים, וגם עצות טובות.

 

[allar]

התחלתי לקרוא - מהמם

 

[mbar30]

ממליצה במקום לקרא ספרים

לצאת לטייל בחוץ

לא יודעת איפה אתם גרים אבל את המשמעות הטובה של החיים אני תמיד מצאתי בלצאת לטבע. לצאת אפילו לגינה הציבורית לנשום אויר לפעמים מרוב שאנחנו כל כך במירוץ מטורף בחיים אנחנו שוכחים לחיות, לנשום לאכול לטייל בחוץ. אולי לקחת כל יום חצי שעה של טיול רגלי לתת למחשבות לברוח להסתכל על הרצפה, על החול לראות נמלה הולכת להתחקות אחריה כשאני מתעייפת מהחיים האמיתיים אני עוצמת עיניים ובעזרת דמיון מודרך משתדלת לחזור לרגע יפה שנצרתי בליבי (ירח דבש, מקום יפה שהשרה עלי נינוחות).... וחוזרת אחורה להרגשה. הילדה שלך ניזונה מכם, לא רק ממך כך שבעלך צריך לעזור

 

[allar]

התחלתי לקרוא את הספר

מסכימה אתך. אני כל יום מטיילת אחרי העבודה באיזור יקנעם. הילדה לא רוצה לצאת אתי כי היא טוענת שהיא לא אוהבת. הספר שפלגיה המליצה עליו מהמם. התחלתי לקרוא. אני מקווה שעם הזמן אתעושש כי אני עושה כל מאמצים לצאת מדיכי. אני חד-הורית ומה שטוב בזה שיש לי קו אחיד בחינוך של הילדה ואין וויקוחים סביב זה כמו בעבר לפני הגירושים. שוב תודה אלה