ערכים ואמנות לחימה

ערכים ואמנות לחימה

אני רוצה להעלות מנבכי השיכחה (= מלפני יומיים) דיון שהיה בין הדוב הלבן לאריאל המקורי (ראו לינק מצורף). בבקשה קיראו את הדיון המקורי ביניהם לפני שתגיבו! מקור הדיון בשרשור "מיהו לוחם?" שהתחילה CHIPS, אבל הדוב ואריאל לקחו אותו לכיוון אחר ומענין: אמנות לחימה וערכים, או יותר נכון, מהי מערכת הערכים (אם בכלל יש כזו) שמגדירה לך מתי להילחם ומתי לא, מתי לעמוד על שלך ומתי לותר. אצל אריאל זו היהדות; אצל הדוב הלבן... לא הבנתי בדיוק. אני חוזר: בבקשה קיראו את הדיון המקורי ביניהם לפני שתגיבו!
 
שכחתי את הלינק ../images/Emo4.gif

אני חוזר: בבקשה קיראו את הדיון המקורי ביניהם לפני שתגיבו! הנה הלינק
 

WhiteBear

New member
מאיפה הערכים באים... (חסידות??)

הטענה שאני מביא היא הבאה: כדי לעשות טאי צ´י טוב, צריך ללמוד להיות שלווים. מבחינתי, בטאי צ´י, חוסר הנוחות שלי עם "העכשיו" מאד בא לידי ביטוי בתנועה שלי. אז ככה יש לי אינדיקציה חזקה לחוסר הסבלנות שלי, ואני מחפש את המתג המתאים בראש שלי שירגיע אותי, כדי שאני יוכל לעבור את האימון בשקט. זה לא ערך מוסרי. אי אפשר לומר שזה ערך מוסרי כמו שאפשר לומר שללמוד לתת אגרוף טוב הוא "ערך מוסרי" שאומר לנו איך ללכת. מה שכן, המודעות שאנחנו משיגים כדי לתת אגרוף "נכון" היא מודעות שגם יכולה לעזור לנו כשאנו עסוקים בפעילויות גופניות יום-יומיות, כמו הליכה. על אותו המשקל, כשאני צריך לעמוד בסאן צ´וואן, אם אני לא נירגע - אני יוצא מדעתי. אז כדי לא להשתגע מלעמוד במשך חצי שעה בלי לזוז, אני חייב לפתח מודעות לשלווה שלי. ואח"כ, כשאני חזור לשיגרת היום שלי, אני נעזר באותה המודעות כדי לטפל טוב יותר בבעיות אחרות שאני ניתקל בהם. (סאן צ´וואן - הקטע שדוד העביר לנו באימון הפורום שעמדנו בלי לזוז...) מקווה שזה הבהיר למה שכיוונתי אליו. נקודה שניה: מהם ערכי מוסר? אני מאמין שערכי מוסר הם כללים שהחברה יסדה כדי שהשותפים בא (האזרחים) יתנהגו בצורה שלא תהיה הרסנית כלפי החברה. אבל ישנה נקודה חשובה נוספת: לנו, כבני אדם, יש סיכוי טוב יותר לרווחה אם אנחנו משתפים פעולה עם האנשים שסביבנו. (מחסור במרחב/משאבי מחייה הוא לא מתקרב ללהיות קריטי בצורה שהוא היה פעם. בין השאר בגלל הטכנולוגיות שפותחו) אחת הבעיות שאני נתקל בהם אצל אחרים (ואצלי) זה כשניתקלים בבעיה של "מה לעשות עכשיו" הולכים קודם לכללים המוסרים, ואח"כ ליכולת שיפוט. כלומר, אני לא חושב שההחלטה לא לרצוח משהו צריכה לנבוע מתוך זה שזה כתוב איפשהו, אלא מתוך הבנה של המצב, וראיה כוללת - שתוצאתה היא ההבנה שרצח יהיה חסר טעם. אני לא אטרח להבהיר את עצמי יותר מזה, אם ממש לא הבינו (שוב פעם
) את מה שכתבתי, אני ארחיב על זה בפעם הבאה שאני יעלה... סוף שידורנו לעכשיו, הדוב הלבן.
 
למעלה